פוליטיקה

המדינה שאינה מחליטה מאמר ראשון בסדרת טורים סוציולוגים־אסטרטגיים מאת ד"ר יריב וינצר. 668 ימים לחטופים. אין הכרעה, אין הנהגה, אין שפה משותפת. השסע הפך למנגנון שליטה, סדר לשדה אש, הפוליטיקאים למתחמקים. במאמר חריף, לא מתנצל ולא מפויס, אני מציב מראה לחברה הישראלית – לימין ולשמאל, לצבא ולממשלה, לתקשורת ולציבור. לא כתבתי כדי לשכנע, אלא כדי לעורר. לא בחרתי צד – אלא חשפתי את שניהם.

מאמר זה עוסק בניתוח סוציולוגי אסטרטגי של תופעת הרעב ברצועת עזה תוך בחינה ביקורתית של אחריות חמאס והאו״ם למותם של תינוקות ואזרחים עקב מחסור במזון, תרופות ותנאים בסיסיים. תוך שימוש בגישת איפכא מסתברא, המאמר טוען כי מדובר ב”שדה קרב תודעתי” שבו משמש הרעב כנשק וכאמצעי מניפולציה מוסרית ותקשורתית. ישראל מואשמת שלא בצדק, בעוד שמנגנוני שליטה גלובליים מטשטשים את האחראים האמיתיים. המאמר קורא להקמת מטה תודעה לאומי, ומציג ניתוח מושגי למונחים כגון רעב תודעתי, אנטישמיות חדשה, מוות מוסווה, ו

טור יומי מאת ד”ר (PhD) לסוציולוגיה עו”ד יריב וינצר, אסטרטג מומחה איפכא מסתברא   656 ימים למלחמה  אבל בכנסת חיים בעולם מקביל   656 ימים...

חרדים לצבא – רגע, איך עושים את זה באמת? מאת: ד”ר (PhD) לסוציולוגיה, עו”ד יריב וינצר, אסטרטג מומחה איפכא מסתברא   מדינת ישראל נמצאת בצומת...

מהי תנועת BDS? BDS היא תנועה בינלאומית לא-ממשלתית, שנוסדה בשנת 2005 על ידי קואליציה של ארגונים פלסטיניים, במטרה להפעיל לחץ לא-אלים על...

האסטרטג שאינו מציב דעה . על הקשבה, ניתוח וכתיבה בגישת איפכא מסתברא ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר אסטרטג למנהיגות מורכבת. מומחה...

הפנטזיה, התלות, והבקבוק האמריקאי: מסע תודעתי בסיומה של מלחמה ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר. אסטרטג מומחה איפכא מסתברא ישראל עומדת...

האם המלחמה היא חלק מהחיים? מבט איפכא מסתברא על טבע האדם, ההיסטוריה – והעתיד

הדור הבא של איראן: מהפכה תודעתית מבית מאת ד”ר (PhD) סוציולוג, עו”ד יריב וינצר – אסטרטג מומחה איפכא מסתברא מבוא: מהפכה ללא חיילים – תודעה...

מהי הוועדה המייעצת למינויים בכירים? האם היא מחייבת את הממשלה? איך משפיע בג"ץ רונן בר על מעמדה המשפטי של הוועדה? עו"ד ד"ר יריב וינצר, סוציולוג ואסטרטג, מנתח את מקורות הסמכות של הוועדה, תפקידה בהבטחת טוהר המידות בשירות המדינה, והצורך הדחוף לעגן אותה בחוק. המאמר כולל ניתוח משפטי ־ ציבורי מעמיק, המלצה אסטרטגית ודגש על החשיבות הדמוקרטית של גוף ביקורת בלתי תלוי. מי שמעוניין להבין איך מגינים על השירות הציבורי מפני פוליטיזציה – ימצא כאן את כל התשובות.

חקירה נגדית לראש ממשלה מכהן – שאלה של צדק או טעות לאומית? היום נחקר ראש ממשלת ישראל בבית המשפט בחקירה נגדית. רבים לא מבינים את משמעות המהלך: זו לא שיחה ולא בירור – זו זירת קרב משפטית. כל מילה נשקלת, כל היסוס מתפרש כתחמקות, כל סתירה כהוכחה לשקר. זו לא רק בדיקת אמינות – זו פגיעה ישירה ביכולת המנהיג לנהל מדינה.

כפי שהגדרתי בהקמת העמותה  שלי גיבורים קטנים לפני 25 שנים. כסוציולוג, כאדם, כאסטרטג אני לומד את המציאות מתוך סקרנות. אבל לא סקרנות פסיבית. אני מבקש לגעת בקוד שמייצר את התרבות לא רק לתאר אותה. אני מסיים את יומי בכותרות  אך מתחיל אותו בשאלות. מה שנראה כהיסטוריה של אתמול הוא תסריט ההווה של מחר. וכשאני עוצם עיניים  איני נרדם.

לא הסברת – לא התקיימת בעולם רווי דימויים, רשתות ושיח תודעתי, מדינה שאינה מספרת את עצמה אינה קיימת. לא מבחינת זיהוי.

. אין פתרון אם לא נבנה את היום שאחרי נרצה או לא , ישראל לא תוכל להסתלק לחלוטין מאחריותה על עזה. איפכא מסתברא: ייתכן שחלק מהפתרון יגיע דווקא מבפנים.

הקרב שלא נלחם: למה לישראל אין הסברה – ולמה זה מסכן את עתידה מאת ד”ר עו”ד יריב וינצר אסטרטג ומומחה לניהול איפכא מסתברא   מבוא: מול מצלמה...

ד”ר יריב וינצר מזהיר: ההסכם הביטחוני בין ארצות הברית לאוקראינה הוא הרבה מעבר להגנה צבאית. מדובר במודל מתוחכם להשתלטות כלכלית תודעתית על מוקדי משאבים קריטיים באירופה. זו אינה שותפות. זו הנדסת תלות, הוא קוב

המצב העובדתי-מה קרה הבוקר: היועצת המשפטית לממשלה החליטה לפתוח בבדיקת חקירה פלילית (ולא בגישוש ציבורי) נגד חברי כנסת שהתפרצו לבסיס צבאי , בעת שהביעו מחאה חריפה על מה שתיארו כעיוות מוסרי-הכנסת מחבלים לבסיסים תוך כדי פגיעה, השפלה או האשמות כלפי שוטרים וחיילים מיהודים.

פוסט טראומה, PTSD, ד”ר יריב וינצר, אסטרטגיה, איפכא מסתברא, אסטרטג פלילי, טיפול נפשי, הלומי קרב, טראומה משנית, מערכת הבריאות בישראל, חוק הנכ

המאמר עוסק ב סיכום: חוק פרקינסון כהזדמנות לצמיחה חוק פרקינסון, על אף האתגרים שהוא מציב, הוא בעיניי כלי רב עוצמה לשיפור עצמי וארגוני. גיש

המאמר עוסק במתח המתמיד בין סמכות לאמון במערכת המשטרתית בישראל, תוך התמקדות בחוויות אישיות שצברתי בעבודה עם מערכת הביטחון והמשטרה. חוסר האמון

למי נתונה חובת הנאמנות העליונה של אותם בכירים? האם היא נתונה לדרג שמינה אותם, או לציבור שאותו הם אמורים לשרת? שאלה זו אינה תיאורטית בלבד