טור יומי מאת ד”ר (PhD) לסוציולוגיה עו”ד יריב וינצר, אסטרטג מומחה איפכא מסתברא

656 ימים למלחמה  אבל בכנסת חיים בעולם מקביל

656 ימים אנחנו במלחמה בעזה.

50 חטופים, אולי 20 מהם עוד חיים, מוחזקים שם באפלה.

הרוגים ופצועים מדי יום.

עוד משפחות נהרסות עוד ילדים הופכים ליתומים עוד אלמנות.

עוד עסקים קורסים.

הכלכלה נשחקת.

מדינה שלמה מדממת פיזית, נפשית, תודעתית.

ואיפה הכנסת, אתם שואלים

בליכוד מתעסקים היום במלחמה אחרת לגמרי

מי יעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון

כדי לתת פטור מגיוס לחרדים.

כן זו הסוגיה הבוערת באמת.

לא המלחמה האמיתית, לא ההקרבה היומיומית, לא האנשים שקרסו.

לא הטראומה של 07.10.23, שהפכה ממספר מצמרר לסתם ציון על לוח שנה.

המלחמה היחידה שם בכנסת היא מי יחזיק בעט,

מי יחתום על הנייר שמשחרר אלפי חרדים

מלעשות צבא מלשרת מלהיפצע ומליפול.

לתת לאחרים למות במקומם להקריב במקומם לסגור עסקים במקומם.

הפטור הוא לא רק משירות צבאי הוא פטור מלא מאחריות לאומית,

פטור משותפות גורל.

זה כבר לא ויכוח פוליטי, זו קריסת תודעה חברתית טוטאלית.

בכנסת חיים במציאות מקבילה

מציאות שבה דם, חטופים, הרוגים ופצועים,

אלמנות ויתומים הם סיפור רחוק, סיפור שלא נוגע בהם.

שם הכל כאילו כלום לא קרה כאילו

אין מלחמה

אין איום

אין מחיר דמים.

כאילו המספר 07.10.23 הוא סתם מספר על הקיר.

כאסטרטג מומחה לאיפכא מסתברא, אני מזהיר

מדינה שמאבדת את הקשר בין מחיר לשוויון,

בין הקרבה לאחריות לא יכולה לשרוד לאורך זמן.

מדינה שלא רואה את המציאות, סופה להיפגע ממנה שוב ושוב.

היום, אחרי 656 ימים של לחימה,

הקרב האמיתי הוא לא בעזה הוא בתוך הבית.

הוא קרב על הזהות, על השוויון, על האחריות,

ועל השאלה הקשה מכל  מי ימות בשביל מי ולמה.

זה לא ויכוח, זו בושה.

זו לא פוליטיקה, זו בגידה.

ומי ששותק שותף.

ד״ר (Phd) יריב וינצר, עו״ד ונוטריון,

מומחה אסטרטגיה ניהול איפכא מסתברא 

משרד עוה״ד  יריב & אדם וינצר  

נשיא תנועת גיבורים קטנים