חקירה נגדית של ראש ממשלה מכהן: משפט צדק או כשל לאומי?

חקירה נגדית של ראש ממשלה מכהן: משפט צדק או כשל לאומי? 

ד"ר (PHD) יריב וינצר -סוציולוג, אסטרטג

מבוא 

היום שבו ראש ממשלת ישראל מתייצב לדוכן העדים לצורך חקירה נגדית בבית משפט פלילי, איננו עוד יום רגיל. זהו יום שבו הדמוקרטיה הישראלית נבחנת לא רק בנורמות של שלטון החוק , אלא באיזון שבין מערכת המשפט, המערכת הפוליטית, והמנגנון המדינתי כולו. כאשר אדם בתפקיד הבכיר ביותר במדינה עומד תחת חקירה חודרנית, מתוקשרת, לעיתים משפילה  עולה השאלה המשפטית, החוקתית והציבורית:

מהו גבול הסביר,

האם אנחנו כבר חצינו אותו.

חקירה נגדית אינה הליך טכני. היא מהווה את לב ליבו של כל משפט פלילי, ועיקרה הוא לאמת ולאתגר את גרסתו של העד או הנאשם. אך מה קורה כאשר הנאשם הוא ראש ממשלה מכהן, בשעה שהוא נדרש להוביל מדינה תחת משברים ביטחוניים, כלכליים ותודעתיים חסרי תקדים?

זהו מאמר על שאלה , זו שאלה שאינה רק משפטית, אלא תודעתית: האם הצדק חייב להיראות גם כאשר הוא עשוי לעלות לכולנו במחיר כבד מנשוא?

דיון 

מהי חקירה נגדית  ומה הופך אותה לקריטית כל כך? 

ההליך הפלילי מורכב משלושה שלבים עיקריים:

העדת עדים בחקירה ראשית,

חקירה נגדית,

חקירה חוזרת.

החקירה הראשית מאפשרת לעד להציג את גרסתו בצורה יחסית חופשית, באמצעות שאלות של עורך דינו. זהו שלב שבו העד מספר את סיפורו כל עוד אינו סוטה מהכללים הפרוצדורליים. לעומת זאת, החקירה הנגדית מהווה נקודת מפנה: מדובר בשלב שבו הצד שכנגד  בין אם מדובר בתביעה או בהגנה  מציב בפני העד סדרת שאלות שתכליתן אינה רק גילוי האמת, אלא גם ערעור אמינותו, איתור סתירות, חשיפת פערים ותמרון נפשי ואינטלקטואלי.

זהו שלב שמחייב חדות, דיוק, עמידה בלחץ ולעיתים גם היעדר שליטה על קצב השיח. השאלות עלולות להיות חותכות, רבות משתמע, ולעיתים פרובוקטיביות. כל היסוס, כל  אינני זוכר , כל התלבטות  עלולה להיתפס כתחבולה, כחוסר יושרה, או כהתחמקות. זוהי זירה שבה לא די באמת, אלא גם באייך האמת נאמרת.

כאשר ראש ממשלה נתון לחקירה מסוג זה, המתח עולה עשרות מונים. מדובר באדם שתפקידו אינו טכני אלא חזוני, ביצועי, בינלאומי. הוא אמור להוביל מדיניות, לנהל ביטחון לאומי, לפקח על קבינט ולייצג את מדינתו בעולם.

אך תחת החקירה הנגדית, גם הוא  כמו כל עד  נדרש להתמודד עם אובדן שליטה, עם ניתוח קפדני של מילה במילה, עם מתקפה רטורית מתוזמנת היטב מצד עורכי הדין של התביעה.

      האם זהו שלטון החוק  או כשל מערכתי? 

כאן מתחיל המתח החוקתי.

מצד אחד, אין מחלוקת עקרונית: בישראל שלטון החוק חל על כולם. איש אינו מעל החוק, כולל נבחרי ציבור.

כל אדם זכאי למשפט הוגן, אך גם חייב להשיב על האשמותיו. עם זאת, השאלה האמיתית אינה אם ראש הממשלה צריך לעמוד לדין — אלא מתי.

החוק הצרפתי

כאן נכנס לדיון מה שמכונה  החוק הצרפתי . בצרפת, נשיא המדינה חסין מהעמדה לדין פלילי כל עוד הוא מכהן. לא משום שהוא מעל החוק, אלא מתוך תפיסה שלפיה   טובת המדינה והצורך במנהיגות יציבה גוברים על הצורך המידי במשפט פלילי  .

ההליך המשפטי אינו מבוטל  אלא נדחה לסיום כהונתו.

מדוע בישראל לא נחקק מנגנון דומה? כיצד ייתכן שמערכת המשפט והפוליטיקה אינן מסוגלות להגיע להסכמה בסיסית על כך שראש ממשלה מכהן  כל ראש ממשלה  אינו יכול לנהל מדינה ולהתייצב כעד בעת ובעונה אחת?

השאלה אינה שייכת למחנה פוליטי כזה או אחר. זו איננה עמדה  ימנית  או  שמאלית . זוהי שאלה של תפקוד מדינה. כאשר ראש ממשלה עוסק בהכנות למשפט, באיומים תודעתיים, בהתייעצות משפטית מתמדת  מישהו אחר שולט באירועי היום. וכאשר הדבר מתרחש בזמן אמת, תחת מלחמה, תחת משבר כלכלי, תחת לחץ אזרחי ובינלאומי  זוהי לא עוד חקירה. זהו   כשל לאומי  .

סיכום 

החקירה הנגדית של ראש ממשלה בישראל איננה שאלה פרטית, ואינה רק עניין של אשם או זכאי. זוהי שאלה של סדר עדיפויות לאומי. מדינה אינה יכולה לאחוז בשני קצותיו של המקל: גם לצפות ליציבות מנהיגותית, גם לדרוש מסירות מדינית – וגם לדרוש נוכחות מלאה באולם משפטי, תחת חקירה.

במדינות אחרות הובן כי המתח הזה מחייב פתרון חוקתי. בישראל, לעומת זאת, הכנסת נמנעת מלעגן זאת בחוק, והמערכת המשפטית ממשיכה להתנהל כאילו אין בכך סכנה. אבל זו סכנה. סכנה לאמון הציבור. סכנה ליכולת משילות. סכנה לתפקוד הרשות המבצעת.

מילות סיכום אישיות מאת ד ר יריב וינצר 

כמי שמלווה את המערכת המשפטית והמדינית משני עבריה  כסוציולוג, עורך דין ואסטרטג  אני חש החובה לומר דברים ברורים: אין חולק על כך שישראל מחויבת לשלטון החוק. אבל דווקא בשם החוק  יש להכיר בגבולו.

חקירה נגדית של ראש ממשלה מכהן בעת חירום לאומי היא לא רק בעיה מוסרית  אלא   טעות אסטרטגית.

היא פוגעת ביכולת המדינה לנהל את ענייניה, לשמור על ביטחונה, ולהנהיג ברגעי מבחן. היא מערערת את התודעה הציבורית, משדרת לעם ולצבא כי אין יד מכוונת, ומאפשרת למערכות אחרות לתפוס פיקוד דרך כותרות, לא דרך אחריות.

ולכן אני קובע בבירור:

יש לחוקק בישראל מנגנון דחיית הליכים פליליים לראש ממשלה מכהן, בהתאם למודלים המוכרים בעולם. לא כדי להגן על אדם – אלא כדי להגן על מדינה.

אם לא נעשה זאת  אנו עלולים לגלות ששלטון החוק הפך לשלטון ההליך. ושלטון ההליך, בניגוד לחוק  לא תמיד מבדיל בין צדק לבין טעות טרגית בהבנת המצב.

ד"ר (PhD) סוציולוג. עו"ד יריב וינצר.

אסטרטג מומחה איפכא מסתברא.

#חקירה_נגדית #משפט_נתניהו #שלטון_החוק #חוק_צרפתי #ישראל_במלחמה #יריב_וינצר #איפכא_מסתברא #פרשנות_משפטית #מנהיגות_תחת_אש

המייל שלי