סיפורים מהקליניקה

המאמר "הזיכרון הארגוני כמצפן אסטרטגי" מציב תפיסה חדשנית של ניהול בעידן שבו ארגונים שוכחים את נשמתם. ד"ר יריב וינצר מסביר כי הזיכרון הארגוני איננו ארכיון אלא תודעה חיה המחברת בין עבר להווה ומעניקה משמעות לפעולה. ארגון ששוכח את עצמו מאבד זהות, המשכיות וכיוון. דווקא בעידן של חדשנות מהירה, האתגר האמיתי הוא לא להמציא אלא לזכור. לזכור את הערכים, את הלקחים ואת האנשים שנשאו את המשמעות. וינצר קורא להקים מנגנוני זיכרון ארגוניים ולמנות שומרי זיכרון קבועים במערכות הציבוריות והביטחוניות

צוואה  לא מותרות אלא הצלה מדוע כל דקה קובעת, ומדוע זוגות צעירים במיוחד לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על צוואה מבוא: החוק פוגש את המציאות...

כל מאמר שאני כותב הוא בראש ובראשונה יצירה שלי. אני נעזר בפסיקות בציטוטים ברעיונות פילוסופיים או בראיונות אך אינני רואה בכך העתקה אלא אבני בניין להמחשת תפיסת עולמי. לעיתים אצטט במדויק לעיתים אבחר פרפרזה ולעיתים אציג רעיון שלם במילים אחרות משום שתפיסתי המקצועית והפילוסופית היא שאין אמת אחת אלא מארג מורכב של פרשנויות.

מאמר זה עוסק בניתוח סוציולוגי אסטרטגי של תופעת הרעב ברצועת עזה תוך בחינה ביקורתית של אחריות חמאס והאו״ם למותם של תינוקות ואזרחים עקב מחסור במזון, תרופות ותנאים בסיסיים. תוך שימוש בגישת איפכא מסתברא, המאמר טוען כי מדובר ב”שדה קרב תודעתי” שבו משמש הרעב כנשק וכאמצעי מניפולציה מוסרית ותקשורתית. ישראל מואשמת שלא בצדק, בעוד שמנגנוני שליטה גלובליים מטשטשים את האחראים האמיתיים. המאמר קורא להקמת מטה תודעה לאומי, ומציג ניתוח מושגי למונחים כגון רעב תודעתי, אנטישמיות חדשה, מוות מוסווה, ו

האסטרטג שאינו מציב דעה . על הקשבה, ניתוח וכתיבה בגישת איפכא מסתברא ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר אסטרטג למנהיגות מורכבת. מומחה...

המאבק החרדי בחוק הגיוס הוא פחות עניין ביטחוני ויותר אסטרטגיה תודעתית. החרדים מציגים את עצמם כקרבן, אך בפועל מחזיקים בכוח פוליטי אדיר – ומנצלים את נתניהו כפלטפורמה לשימור מבוי הסתום. עבורם, הבעיה היא הנכס: כל עוד אין הכרעה, הם לא נדרשים להשתלב או להשתנות. מדובר במשחק של חולשה מדומה וכוח סמוי, שבו הציבור החרדי לא רק שומר על הפטור – אלא על עולמו הסגור. חוק הגיוס הוא לא קונפליקט פתיר – אלא תמרון מודע בתוך שדה של זהות, שליטה ודחיית שותפות אזרחית אמיתית.

. אין פתרון אם לא נבנה את היום שאחרי נרצה או לא , ישראל לא תוכל להסתלק לחלוטין מאחריותה על עזה. איפכא מסתברא: ייתכן שחלק מהפתרון יגיע דווקא מבפנים.

ד”ר יריב וינצר מזהיר: ההסכם הביטחוני בין ארצות הברית לאוקראינה הוא הרבה מעבר להגנה צבאית. מדובר במודל מתוחכם להשתלטות כלכלית תודעתית על מוקדי משאבים קריטיים באירופה. זו אינה שותפות. זו הנדסת תלות, הוא קוב

המצב העובדתי-מה קרה הבוקר: היועצת המשפטית לממשלה החליטה לפתוח בבדיקת חקירה פלילית (ולא בגישוש ציבורי) נגד חברי כנסת שהתפרצו לבסיס צבאי , בעת שהביעו מחאה חריפה על מה שתיארו כעיוות מוסרי-הכנסת מחבלים לבסיסים תוך כדי פגיעה, השפלה או האשמות כלפי שוטרים וחיילים מיהודים.

שחרור ממעצר: דינמיקה משפטית, סוציולוגית ואסטרטגית ד"ר יריב וינצר, עו"ד ונוטריו

המאמר בוחן את סוגיית התיישנות תביעות פוסט-טראומה (PTSD) נגד משרד הביטחון תוך שילוב ניתוח משפטי, סוציולוגי ואסטרטגי. ד"ר עו"ד יריב וינצר, אסט

המאמר עוסק ב סיכום: חוק פרקינסון כהזדמנות לצמיחה חוק פרקינסון, על אף האתגרים שהוא מציב, הוא בעיניי כלי רב עוצמה לשיפור עצמי וארגוני. גיש

המאמר עוסק במתח המתמיד בין סמכות לאמון במערכת המשטרתית בישראל, תוך התמקדות בחוויות אישיות שצברתי בעבודה עם מערכת הביטחון והמשטרה. חוסר האמון

למי נתונה חובת הנאמנות העליונה של אותם בכירים? האם היא נתונה לדרג שמינה אותם, או לציבור שאותו הם אמורים לשרת? שאלה זו אינה תיאורטית בלבד

משמעות של  'יש ראויים ממני  '   כאשר אסטרטג מנוסה אומר 'יש ראויים ממני' , הוא מציב את עצמו מעל לשיח הרגיל. אמירה זו משדרת צניעות ויושרה, ו

אני מאמין בעתיד של ישראל. אני מאמין בחברה שלנו, ביכולת שלה להתמודד עם אתגרים ולשמור על הערכים שמגדירים אותנו. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים

שמאפשר לי לראות את התמונה הרחבה יותר – תמונה שלא תמיד נוח להסתכל עליה, אבל אסור להתעלם ממנה. אני אומר את זה בבירור: חמאס וחיזבאללה הם לא “אר

**בוגי, טיהור אתני, ומה שביניהם: סיפור של אסטרטגיה וטקטיקה** במהלך השנים האחרונות, ליוויתי בכירים במערכות הממשל והביטחון של מדינת ישראל.

“חטא היוהרה והצורך במנהיגות מאוזנת: ניתוח סוציולוגי ואסטרטגי”