החוזה שמתחת לפני הקרקע: ארה”ב, אוקראינה והמאבק השקט על שליטה עולמית

החוזה שמתחת לפני הקרקע: ארה”ב, אוקראינה והמאבק השקט על שליטה עולמית

ד”ר יריב וינצר מזהיר: ההסכם הביטחוני בין ארצות הברית לאוקראינה הוא הרבה מעבר להגנה צבאית.

מדובר במודל מתוחכם להשתלטות כלכלית תודעתית על מוקדי משאבים קריטיים באירופה.

זו אינה שותפות. זו הנדסת תלות, הוא קובע

בשנת 2024, תחת צל הכותרות על נשק, גבולות ותקיפות מן האוויר, נחתם אחד ההסכמים החכמים והמשפיעים ביותר של העשור הקרוב. ההסכם הביטחוני בין ארה”ב לאוקראינה קיבע לכאורה את מחויבותה של המעצמה האמריקאית להגן על ריבונותה של אוקראינה מול רוסיה. אך מה שלא פורסם בהבלטה – היה ההסכם המשלים, הכלכלי, אשר העניק לארצות הברית גישה ישירה לאוצרות האדמה האוקראינית: ליתיום, טיטניום, מנגן, אורניום ועוד.

בפועל, מדובר במהלך תלת-שכבתי:

הגנה צבאית מבחוץ,

שליטה כלכלית מבפנים ושליטה תודעתית מסביב.

עבור ארצות הברית, זוהי אסטרטגיה מדויקת - לא לשוב ולהציב חיילים מעבר לים, אלא להעמיק השפעה דרך כרייה, טכנולוגיה ושיקום.

עבור אוקראינה, זהו אקורד של הישרדות מודעת. בין אם מתוך חולשה או בחירה, היא כרתה ברית שממירה ריבונות עצמאית בתמורה לשיקום בטוח.

בין מינרלים לאינטרסים: מאחורי הקלעים של המהפכה השקטה

אוקראינה מחזיקה באחד ממאגרי המינרלים הגדולים באירופה. הליתיום שלה נחשב לאבן יסוד בשוק הסוללות והרכב החשמלי. טיטניום ואורניום משמשים את תעשיות הביטחון, החלל והגרעין. עבור ארה”ב, השגת גישה ישירה למשאבים אלה מהווה מענה לאיום הסיני, אך גם מקפצה אדירה לעצמאות כלכלית ־ אסטרטגית במערב.

לפי פרסומים זרים, ההסכם כולל סעיפים ברורים: אמריקה תקבל קדימות בזכויות כרייה, תשתתף בניהול שיקום התשתיות, ותשלב את החברות שלה בפרויקטים ממשלתיים אוקראיניים. לא פחות חשוב כל זה נעשה תחת מעטפת של “סיוע ביטחוני”.

המשמעות:

ככל שוושינגטון מחזקת את ביטחונה של אוקראינה, היא חודרת עמוק יותר לקרבה הפוליטי, הכלכלי והתודעתי. מדובר במודל חדש. לא כיבוש בוטה, אלא שותפות מהונדסת.

איך אמריקה מרוויחה, ולמה זה כל כך חשוב לה?

הסכם המינרלים לא נולד מתוך רגש – אלא מתוך ניתוח אינטרסים.

ארצות הברית מרוויחה חמישה רבדים של השפעה:

1.     שליטה במשאבים קריטיים, בלי להיות תלויה יותר בסין או בברזיל.

2.     חיזוק התעשייה המקומית, דרך גישה ישירה לחומרי גלם שמניעים את המהפכה הטכנולוגית.

3.     עמדת השפעה בגבולה המזרחי של אירופה , במרחק יריקה מרוסיה.

4.     תלות מערבית מובהקת בהובלה אמריקאית , בעיקר מצד נאט”ו והאיחוד האירופי.

5.     מיתוג מוסרי של מהלך אסטרטגי , כאשר הכל מוגדר כהצלה, קשה לבקר את העומק האמיתי של החדירה.

אוקראינה בתמורה: ביטחון, שיקום ותחייה תודעתית

אוקראינה, מצידה, מקבלת הזדמנות נדירה לעלות על פס ייצור מחודש.

היא שואבת ביטחון כלכלי דרך הזרמת כספים אמריקאית.

היא בונה תשתיות תחת פיקוח מערבי.

והיא משיבה לעצמה מעמד בזירה הבינלאומית.

אך כל אלו באים במחיר של תלות. תלות במשאבים, במשקיעים, בציוד, בקבלת ההחלטות הפוליטית תשתיתית.

טראמפ, הצלבנים והחזון הגדול

לטובת מי שמתקשה לראות את התמונה הרחבה, כדאי לומר זאת בצורה פשוטה.

זו לא רק מדיניות של ביידן.

זה חלק מהשיבה של טראמפ לסדר היום העולמי, לא כאדם אלא כרוח, כגישה, כמהלך שקט ועמוק.

כמו הצלבנים של פעם, אמריקה אינה פועלת מתוך חמלה, אלא מתוך חזון.

היא אינה בוזזת, אלא שותלת תודעה.

היא אינה משתלטת – אלא מקבעת תלות.

זה התחיל באוקראינה.

המשיך במקסיקו.

ועובר דרך ערב הסעודית.

ומכאן – הדרך לישראל קצרה.

הסיום: כוכבים חדשים בדגל אמריקה

אם לא נעצור לרגע ונשאל שאלות, ייתכן שיום אחד נתעורר ונגלה שמדינות ריבוניות הפכו לשותפות בע”מ.

ישראל, אוקראינה, סעודיה, מקסיקו – כל אחת בתורה.

והשאלה איננה מתי נכבשנו.

אלא מתי הפכנו לכוכבים נוספים בדגל האמריקאי.

הכותב הוא ד”ר עו”ד יריב וינצר, סוציולוג, אסטרטג ומומחה לניהול איפכא מסתברא. מרצה ומלווה בכירים בתחומי הביטחון, החברה והכלכלה.

למידע נוסף ופרשנויות: yariv@vinzer.co.il

ד״ר (Phd) יריב וינצר, עו״ד ונוטריון,

מומחה אסטרטגיה ניהול איפכא מסתברא 

משרד עוה״ד ; יריב & אדם וינצר  

נשיא תנועת גיבורים קטנים

 yariv@vinzer.co.il   052-3232223