ד"ר יריב וינצר עו"ד אזרחי, נוטריון ואסטרטג צוואות ירושות וסכסוכי עיזבון

 צוואה  לא מותרות אלא הצלה

מדוע כל דקה קובעת, ומדוע זוגות צעירים במיוחד לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על צוואה

מבוא:

החוק פוגש את המציאות הטרגית

מי יירש אתכם אם חלילה תיפלו ללא צוואה - בן הזוג או ההורים?

האם דקה אחת, רישום טכני של רופא או חוסר ודאות מוחלט יכולים להכריע?

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את האבסורד שבחוק הירושה כאשר אין צוואה.

אם וילדיה נהרגו בתאונת דרכים האב שרד ואז התכנס כל ההליך המשפטי לשאלה אכזרית:

מי מת קודם.

אם האם נפטרה לפני הילדים - הילדים יורשים אותה. לאחר מותם האב יורש אותם יחד עם האם ובסופו של דבר הכל עובר אליו.

אם הילדים מתו לפניה - בעת מותה לא היו לה ילדים חיים ולכן מחצית מהעיזבון עוברת להוריה.

והנה השיא:

כאשר לא ניתן לקבוע מי מת קודם, חל כלל שניים שמתו כאחד.

במקרה הזה בית המשפט קבע שהאב הוא היורש הוודאי בעוד הורי האם הפכו ל"יורשי ספק".

אבל באותה מידה היה יכול להיווצר מצב שבו אדם שאיבד את אשתו וילדיו נאלץ לחלוק את עיזבון משפחתו עם חמו וחמותו.

 חוק הירושה והפער בין עקרון לרגש

חוק הירושה בישראל בנוי על עקרון הקרבה המשפחתית.

בן זוג יורש מחצית, ילדים מחצית.

אם אין ילדים - ההורים נכנסים לתמונה.

זה נשמע סדור, אבל בפועל החוק מתנגש עם מציאות מורכבת:

מוות פתאומי בתאונה או מלחמה.

סדר פטירה שאינו ברור.

משפחות מורכבות, ילדים מנישואין שונים, שותפויות עסקיות.

במצבים האלה, החוק הופך לשרירותי. הוא מחלק ירושה לא לפי רצון אלא לפי נוסחה.

נוסחה שלא שואלת מה היה המנוח רוצה, אלא מי נחשב קרוב יותר על פי עץ משפחה יבש.

הטרגדיה הכפולה

כאשר אין צוואה, המשפחה עוברת לא רק אובדן אלא גם מלחמה.

הורים שכולים מוצאים עצמם מתדיינים מול חתנם או כלתם.

אחים מתחלקים על דירה של 80 מטר ברחוב צדדי. ילד אחד מרגיש מקופח והשני מרגיש נאמן.

עורכי הדין מנהלים הליך ארוך והמשפחה מתפרקת.

כשהכאב עדיין פתוח, מתחילה הזירה השנייה - בית המשפט. שם לא שואלים מה אהבתם, מה הבטחתם, מה רציתם.

שואלים מה אומר החוק.

כאשר אין צוואה - מי מרוויח

המשפט הישראלי עמוס בתיקי ירושה שנמשכים שנים. מי מרוויח מזה? לרוב – עורכי הדין.

תיק ירושה בין חמישה אחים על דירה ישנה בדרום תל אביב נמשך 12 שנה. הדירה נמכרה בכינוס נכסים, עשרות אלפי שקלים הלכו לשכר טרחה ובסוף כל אח קיבל פחות ממה שהיה מקבל אם היו מסכימים בהתחלה.

 מקרה אחר: אב נפטר והשאיר אחריו משק חקלאי. שני האחים רצו להמשיך לעבד את האדמה, שתי האחיות רצו למכור.

המאבק פירק משפחה שלמה.

דוגמה כואבת: אמא נפטרה בלי צוואה. שלושה ילדים. הדירה חולקה לפי חוק, אבל כל אחד טען שהשקיע יותר. הדיונים גלשו לצעקות, ובסוף אף אחד לא דיבר עם אף אחד.

הלקח ברור. כאשר אין צוואה, הרכוש עובר לבית המשפט. במקום לממש רצון אישי, מתממשת נוסחה משפטית קרה.

פיקנטריה משפטית  מתוך עולמי המשפטי

אחים שלא דיברו עשרים שנה בגלל ירושה של 200 אלף שקלים. סכום שהיום לא קונה חניה, אבל בזמנו פירק משפחה.

בן זוג שנותר מחוץ לתמונה כי בני המשפחה טענו שמערכת היחסים לא הייתה רשמית. בית המשפט קיבל את טענתם.

צוואה ישנה שנשכחה במגירה, נכתבה לפני עשרים שנה, והכריעה את חלוקת הנכסים למרות שהמציאות השתנתה לחלוטין.

אלו לא רק סיפורים - זו המציאות בבתי המשפט. המציאות מראה עד כמה החוק מנותק מהחיים עצמם.

איפכא מסתברא - למה דווקא צעירים חייבים צוואה

רבים חושבים שצוואה היא עניין לזקנים. האמת הפוכה.

צעירים עם ילדים קטינים זקוקים יותר מכל לצוואה. כי אם אחד מהם נפטר, מי ינהל את הכסף של הילדים?

ברירת המחדל - ההורה שנותר. אבל אם שניהם נפטרו יחד, בית המשפט ממנה אפוטרופוס. למה להשאיר את זה לשופט ולא לקבוע בעצמכם נאמן אמין?

 זוג צעיר שנמצא בתחילת דרכו מחזיק פוליסות ביטוח חיים. מי רשום כמוטב? לעיתים בן זוג לשעבר שלא עודכן. במקרה מוות  -הוא יקבל את הכסף.

שותפויות עסקיות  - צעירים מקימים חברות, נכנסים להשקעות, רוכשים נכסים. בלי צוואה, בן זוג או הורים נכנסים כשותפים בעסק. לעיתים בניגוד מוחלט לרצון השותפים עצמם.

צוואה היא לא סוף החיים.

היא שליטה על מה שקורה אחרי החיים. היא שמירה על המשפחה, על הילדים, על העסקים.

מנגנון הנאמנות לקטינים

צוואה מאפשרת לקבוע מנגנון ברור לקטינים:

 מינוי נאמן שינהל את הרכוש עד גיל 18.

קביעה מפורשת באיזה גיל יועברו נכסים ובאיזה שימושים.

מתנות ייחודיות: למשל, מתנה בגיל 13, תמיכה בגיל גיוס, מימון לימודים.

כך ההורה לא משאיר את הילדים לשרירות המערכת אלא מכין עבורם נתיב בטוח.

הפסיכולוגיה של הצוואה

צוואה איננה רק מסמך משפטי. היא אמירה רגשית. היא אומרת: חשבתי עליכם, רציתי למנוע מכם כאב נוסף. היא מעניקה שקט נפשי, גם למצווה עצמו בחייו.

סוציולוגית, צוואה היא שיח בין דורות. היא קובעת איך הסיפור המשפחתי נמשך. היא מאפשרת להורים לשלוח מסר של צדק, אחריות ושוויון.

סיכום – צוואה כהצלה ולא כטקס

החוק שרירותי. החיים מורכבים. בית המשפט אינו המקום להכריע מי יורש. צוואה היא.

צוואה מונעת שרירות.

צוואה מונעת מלחמות משפטיות.

צוואה מגנה על ילדים קטינים.

צוואה משמרת עסקים ונכסים.

צוואה שומרת על כבודכם גם אחרי לכתכם.

אל תגידו "אנחנו צעירים מדי". אל תגידו "חבל על הכסף".

חבל על הילדים. חבל על המשפחה. חבל על כל מלחמה מיותרת.

ד"ר יריב וינצר & אדם וינצר .

עו"ד אזרחי, נוטריון

דוקטור לסוציולוגיה, אסטרטג מומחה איפכא מסתברא.

אני מזמין אתכם לפגישה אישית, לא טכנית אלא עמוקה, בה נעצב יחד צוואה אישית, מכבדת, מצילה ממשפטים מיותרים, מגינה על הילדים, ושומרת על מה שבניתם כל חייכם.

052-3232223