סיפורים מהקליניקה

הסכמי ממון לא נבחנים ביום החתימה. הם נבחנים שנים אחר כך, כשאהבה מתחלפת בפרשנות. אני כותב אותם מתוך מחשבה על הרגע הזה.

מערכות לא נכשלות רק בגלל טעויות. לעיתים הן מתקשות ללמוד דווקא משום שהן מצליחות. המאמר הזה אינו עוסק באשמה, אלא באופן שבו קונספציות נבנות, כיצד שפה וזמן מצמצמים ראייה, ואיפה למידה נעצרת מבלי שנרגיש בכך. קריאה למי שנושא אחריות. קריאה למי שמוכן לעצור רגע ולשאול לא רק מה קרה, אלא איך ראינו.

להלן נוסח עד כ 500 מילים, מזוקק, בנוי, חד, מתאים לפתיח או למהלך של שלוש דקות וחצי בפאנל. --- אני רוצה לעשות הבחנה, לא סיסמה. האיסלאם איננו גוף אחד. מי שמדבר על האיסלאם כיחידה אחידה, לא מבין את המציאות שהוא מתאר. יש איסלאם דתי, יש איסלאם תרבותי, ויש איסלאם פוליטי. הבעיה איננה האמונה. הבעיה מתחילה כשהאמונה הופכת לאידיאולוגיה של שליטה, של כפייה, של כיבוש תודעתי. כן, קיימים זרמים איסלאמיים רדיקליים שרואים ביהדות, בנצרות ובכל דת אחרת מכשול. אבל צריך לומר אמת לא נוחה. הקורבן המ

חלמתי מדינה בלי אור   חלמתי שאני הולך במנהרה. לא ידעתי איפה אני. לא ידעתי כמה זמן עבר. רק ידעתי שאין אור.   לא הייתה שם מלחמה. לא היו יריות. רק שקט כבד, חונק, שקט של אדישות.   במנהרה פגשתי שישה אנשים. לא הכרתי אותם קודם. אבל ידעתי מיד מי הם. לא שאלתי לשמות. לא היה צריך.   הם ישבו על הרצפה. גב אל קיר. עיניים פקוחות. לא מפחדות. מאוכזבות.   אחד מהם אמר לי. לא בכעס. לא בצעקה. בקול עייף. אנחנו לא מתנו בגלל האויב. אנחנו מתנו כי אתם הפסקתם להיות עם.   ניסיתי לומר משהו. להסביר. להצדי

עשרות אלפים מתמודדים עם פגיעה נפשית שהמערכת ד״ר יריב וינצר, עו"ד  אסטרטג  מומחה  לניהול איפכא מסתברא   העיסוק שלי כעו״ד וכאסטרטג מתמקד בניהול מערכות שנשחקו עד לקו השבר. זוהי מומחיות שנולדה מתוך עבודה עם גופי ביטחון ועם הנהלות בכירות שהמערכת הארוכה והמסורבלת הפסיקה לספק להם תשובה. משרד הביטחון הוא דוגמה בולטת למערכת שאיבדה שליטה מזמן. לא היום ולא אתמול אלא במשך שנים שבהן הפצועים והמשפחות הפכו למספרים במקום לבני אדם. שנים שבהן הביורוקרטיה החליפה את האחריות. שנים שבהן הקריסה הפכ

המאמר "הזיכרון הארגוני כמצפן אסטרטגי" מציב תפיסה חדשנית של ניהול בעידן שבו ארגונים שוכחים את נשמתם. ד"ר יריב וינצר מסביר כי הזיכרון הארגוני איננו ארכיון אלא תודעה חיה המחברת בין עבר להווה ומעניקה משמעות לפעולה. ארגון ששוכח את עצמו מאבד זהות, המשכיות וכיוון. דווקא בעידן של חדשנות מהירה, האתגר האמיתי הוא לא להמציא אלא לזכור. לזכור את הערכים, את הלקחים ואת האנשים שנשאו את המשמעות. וינצר קורא להקים מנגנוני זיכרון ארגוניים ולמנות שומרי זיכרון קבועים במערכות הציבוריות והביטחוניות

פוסט טראומה היא לא חולשה – היא קריאה לעזרה נכונה כשחייל חוזר מהמלחמה ולא מצליח לחזור באמת, המשפחה כולה נפגעת אני ד"ר יריב וינצר, מתכלל ומנהל אירועים פוסט טראומטיים עבור משפחות ולוחמים לא רק כעו"ד, אלא כמומחה שמבין את האדם, את המערכת, ואת הדרך ביניהם אני מחבר בין רגש, משפט ורפואה מתאם בין גורמים ומחזיר שליטה למשפחות שאיבדו אותה 📐 אני הסרגל שמיישר את הדרך מול מנגנון משרד הביטחון

ChatGPT said: ניתוח אסטרטגי מקצועי. לא עמדה אישית של ד"ר יריב וינצר. רק לא ביבי

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא להכווין את הממשלה לפעול במסגרת החוק, לא לעכב את המדיניות. ד"ר יריב וינצר, סוציולוג, עו"ד ואסטרטג מומחה לאיפכא