בלי אסטרטגיה בלי תכנון בלי ניתוח תודעתי מתנהל כאן קרב פוליטי מול היועצת המשפטית שדומה לניסיון לפוצץ הר געש עם קיסם.

בלי אסטרטגיה בלי תכנון בלי ניתוח תודעתי מתנהל כאן קרב פוליטי מול היועצת המשפטית שדומה לניסיון לפוצץ הר געש עם קיסם.

הבעיה איננה רק משפטית היא אסטרטגית וכאשר אין תכנית אין תזמון ואין הבנה של דעת הקהל התוצאה היא כישלון ידוע מראש.

דויד מול גוליית בלי אבן ובלי אסטרטגיה

פינה אסטרטגית מאת ד״ר (PhD) סוציולוג עו״ד יריב וינצר.

אסטרטג מומחה איפכא מסתברא

בכל זירה פוליטית משפטית או תודעתית יש שאלת מפתח אחת:

מה אתה באמת רוצה להשיג לא מה הכעס שלך לא מה הסיפור שלך אלא מה היעד מה המהלך מהי נקודת הסיום.

בזירה של הדחת היועצת המשפטית לממשלה נראה שפוליטיקאים מסוימים שכחו את הדבר הבסיסי הזה. במקום לבנות מהלך מתוכנן מדוד עם שפה תודעתית מורכבת הם בחרו לצאת לקרב תקשורתי מתלהם עם צוותים של יועצי תדמית בלי אסטרטגיה ובלי שדרה.

התוצאה ברורה מראש מלחמה אבודה.

הטעות כאן איננה רק משפטית כפי שפרשנים משפטיים ימהרו להסביר היא אסטרטגית במלוא מובן המילה. אין כאן תיאום מוסדי אין לוחות זמנים אין הכנה תודעתית ואין ניסיון אמיתי ליצירת קואליציה מוסרית אזרחית שתצדיק בכלל את המהלך.

במקום להבין את יחסי הכוחות הפוליטיקאים מנסים לגייס נגד היועצת את הרגש את השנאה את הקריקטורה. והם שוכחים דבר חשוב הציבור לא טיפש ובית המשפט לא אויב.

איך הייתה נראית אסטרטגיה אפקטיבית?

נניח שמטרתך הפוליטית היא להגביל את כוחה של היועצת המשפטית הדרך היחידה לעשות זאת באופן שאינו חוזר כבומרנג היא לא בהתקפות אישיות לא בציוצים מאיימים לא בקמפיינים מביכים אלא ביצירת תנועה ציבורית ממלכתית רחבה שתטען טענה יסודית: המצב הנוכחי של סמכויות שומרי הסף אינו מאוזן.

כך בונים מהלך:

1.     שלב ראשון מחקר והכנה: אוספים חוות דעת אקדמיות מגייסים אנשי מקצוע כולל לשעבר במערכות משפט צבא שלטון.

2.     שלב שני ניסוח טיעון: מציגים את המורכבות לא נגד היועצת אלא בעד איזון מוסדי בעד פיקוח אפקטיבי בעד אחריותיות.

3.     שלב שלישי בניית כוח: מגייסים שותפים מהמרכז מהאקדמיה מהשלטון המקומי מהציבור האזרחי מציגים חזון לא מלחמה.

4.     שלב רביעי חקיקה מדורגת תהליך מוסדי: לא הדחה אלא עיצוב מחודש של יחסי הכוח ברוח ממלכתית עם עיגון חוקתי.

מה יש לנו במקום זה?

איומים תוקפנות ציוצים. זעקות נגד בג"צ וחוסר הבנה עמוק של השדה בו מתנהל המשחק. כמו לוחם שחמט שנכנס לזירת אגרוף ומופתע כשמכים בו.

זה איננו רק חוסר ניסיון זו עיוורון תודעתי.

ניתוח איפכא מסתברא: למה דווקא המהלך הזה מחזק את היועצת

כאסטרטג מומחה לאיפכא מסתברא אני מזהה כאן תופעה קלאסית:

כאשר צד אחד פועל מהבטן הצד השני זוכה ללגיטימציה גם אם קודם היה שנוי במחלוקת.

היועצת המשפטית הופכת לדמות סמלית לא כי כולם מסכימים איתה אלא כי ההתנהלות נגדה היא גסה נקמנית ולא ממלכתית.

הציבור הרחב לא מזהה עם פוליטיקאים שמצייצים איום אלא עם מוסדות שמחזיקים את שאריות הסדר הקיים.

מסקנה משפטית אסטרטגית:

לא נכנסים לקרב שבו החוק נגדך דעת הקהל נגדך השפה נגדך והזירה התקשורתית מלאה בפרשנים טובים ממך במיוחד לא כשאין לך תכנית ב אין לך מנגנון נסיגה ואין לך אסטרטג.

זו לא שאלה של אהדה אישית זו שאלה של ניהול סיכונים של שימור לגיטימציה ושל ניתוח קר של הזירה.

כעורך דין אני יכול לומר בבירור מי שמצפה מהיועצת להתפטר בגלל ציוצים או לחץ תקשורתי, לא מבין את הדינמיקה המשפטית בישראל וכאסטרטג אני אומר זוהי התאבדות פוליטית מודעת.

משפט הסיום שלי לכל יועץ, פוליטיקאי ומראיין:

אם אתה נכנס לזירה כשלרשותך רק כעס דם רע ואפס ניתוח אל תתפלא כשהציבור קם עליך כי מה שהתחיל במתקפה נגד שומרת הסף עלול להיגמר בכריתת הענף כולו וזהו כבר ענף של דמוקרטיה שלמה.

ד”ר (PhD) סוציולוג עו”ד יריב וינצר

אסטרטג מומחה איפכא מסתברא