צוואה , צו לקיום צוואה , קטין אשר חפץ לקבל ירושת אביו

צוואה , צו לקיום צוואה , קטין אשר חפץ לקבל ירושת אביו

1. המנוח הותיר אחריו צוואה מיום 15.1.2015 אֵם הקטין מבקשת מרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו לקיום הצוואה.

2. בעקבות הגשת ההתנגדות, הועברו הבקשות ההדדיות להכרעת בית המשפט.

3. בנו של המנוח, שעודנו קטין והוא המבקש בענייננו, הוא היורש היחיד של המנוח מתוקף צוואתו. אמו של הקטין, היא אלמנתו של המנוח, עותרת בשמו של הקטין למתן צו לקיום הצוואה (להלן – "המבקשת").

4. מתנגדת מס' 1 היא אשתו לשעבר של המנוח. השניים נפרדו טרם נישואיו השניים של המנוח למבקשת ובטרם ערך את צוואתו.

5. המתנגדים מס' 7-2 הם ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים.

צוואה

6. צוואת המנוח בענייננו היא צוואה בפניי רשות אשר נערכה בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק הירושה"), בפני ועל ידי נוטריון, עותק מקורי של הצוואה הוגש לבית המשפט על ידי הנוטריון

7. בצוואה מונה המנוח את חלקות המקרקעין המצויות בבעלותו, או מקרקעין שהוא "זכאי להיות רשום כבעלים", ועומד על ארבע חלקות מקרקעין. את זכויותיו אלה, לרבות כל זכות כספית, סוציאלית או אחרת הנתונה לו, ציווה המנוח באופן בלעדי לבנו הקטין.

8. עוד ציווה המנוח כי עד לבגרותו של הקטין, אמו המבקשת תנהל בשמו ותחזיק עבורו בנאמנות את הרכוש והכספים שהוקנו לו בצוואה.

9. בסעיף בצוואה מצווה המנוח את רכושו כדלקמן: "המקרקעין המצווים על שמי ו/או אמורים להיות על שמי כאמור לעיל בהואיל השני למעלה, יהיו בבעלותו הבלעדית של בני [הקטין] בנוסף לאמור לעיל כל הכספים המצויים בקופת הגמל ניירות ערך, קופות פנסיה [...] יהיו חלקו של בני [הקטין] הנ"ל בנוסף לאמור לעיל, כל החסכונות ו/או הפקדונות [...] יהיו חלקו של בני [הקטין] הנ"ל [...]"

10. מתנגדת מס' 1 היא אשתו הראשונה של המנוח (להלן – "הגרושה").

ההסכם – פסק הדין

11. ביום 15.9.2014 (4 חודשים לפני עריכת הצוואה) התקיים דיון בהליך העבר במעמד הצדדים שם, במהלכו הגיעו המנוח והגרושה להסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין באותו היום ובמעמד הצדדים בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן – "ההסכם"). אלה הם עיקרי ההסכם:

· הצדדים מנו את ארבעת החלקות שבבעלות המנוח, ונקבע שנכסים אלה יחולקו בין המנוח לבין הגרושה ביחס של 40% לטובת הגרושה, ו – 60% לטובת המנוח (למעט דירה אחת מתוך כמה, באחת החלקות, שתהווה רכושו הבלעדי של המנוח);

· הצדדים הסכימו שחלוקה זו מהווה איזון משאבים מלא ומוחלט;

· הצדדים הסכימו על זהותו של שמאי מוסכם, שיעריך את שווי נכסי המקרקעין, "והצדדים מתחייבים לקבל עליהם את הערכתו". עוד הוסכם שהשמאי יתייחס למיקום הנכסים ודרכי הגישה אליהם, וככל שיעלה צורך להקצות גישה לאחת החלקות, יכריע השמאי גם בהקשר זה, ויהיה רשאי להשתמש בשירותיו של מודד מוסמך.

· השמאי יציע תכנית חלוקה של הנכסים לפי יחס של 60:40 כאמור, ורשאי להציע תשלום דמי איזון במידה ומי מהצדדים ישאר בעקבות תכנית החלוקה עם שיעור זכויות העולה על חלקו המוסכם.

טענות המתנגדים

12. בנו של המנוח, הבן טוען שמאחר שבהתאם להסכם, 40% מנכסי המקרקעין מיועדים לגרושה (אמו) ומהווים את חלקהּ באיזון המשאבים בינה לבין המנוח, המנוח לא יכול היה לצוות את מלוא המקרקעין לקטין, ומכאן שהצוואה אינה חוקית, ולפיכך בטלה מתוקף סעיף 34 לחוק הירושה, הואיל וקיומה אינו חוקי ואינו מוסרי.

13. במסגרת הליך העבר ובטרם נכרת ההסכם, הצהיר המנוח שהוא שקוע בחובות. מטעם זה ויתרה אמו על 10% מחלקהּ במקרקעין. מהצוואה עולה שלמנוח היו כספים בחסכונות ופקדונות וכן זכויות סוציאליות. עולה שהמנוח הונה את הגרושה, ולכן אין "לאשר" את הצוואה.

14. הבת טוענת שבמועד עריכת הצוואה, טרם נערכה השמאות לגביה הוסכם בהסכם. הצוואה נערכה 3 חודשים לאחר ההסכם מבלי שנערכה השמאות.

15. הבת הוסיפה בתצהירהּ שהיא וכל אחיה "עבדנו אצל אבינו בשדות ובמטעים עד שנישאו – מצאת החמה ועד הליל בעבודה פיזית מפרכת וקשה ביותר".

16. במועד עריכת הצוואה המנוח סבל מבעיות רפואיות קשות, ומצבו הנפשי לא אפשר לו להבין את טיבה של הצוואה ומשמעותה. לפי הטענה, באותה עת טופל המנוח בטיפולי דיאליזה 3 פעמים בשבוע. בכך כיוונו המתנגדים לטענה לבטלוּת הצוואה מתוקף סעיף 26 לחוק הירושה.

17. הבת הוסיפה בתצהירה שלפי תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, היה על הנוטריון לדרוש מהמנוח להציג תעודה רפואית. הרי שהצוואה בטלה. בכך מכוונים המתנגדים לפגם צורני שנפל לכאורה בצוואה.

18. טענת המתנגדים על האב הופעלה השפעה שלילית על ידי המבקשת אשתו,

סיכום הארוע

19. המתנגדים עלו לשערי בית המשפט בשלל עילות, כשאין באמתחתם תימוכין לטענותיהם. כפי שבואר באריכות, בחירתו של המנוח להדירם מעזבונו לא נחתה על המתנגדים כרעם ביום בהיר, והתיישבה עם הרצון אותו גילה המנוח בעבר באופן שאין ברור ממנו לסלק את ידם מהמקרקעין מושא הצוואה. בית המשפט התרשם עוד שהמתנגדים לא סברו שהמנוח אכן היה בלתי כשיר לצוות, או שמא הצוואה היא פרי קנוניה שרקחה המתבקשת. התרשמות זו הלכה והתחזקה עם התמשכות ההליך ועם התארכותו בעטיים של המתנגדים שהורידו לטמיון זמן שיפוטי יקר. יש להצטער עוד על בחירתם של המתנגדים להעסיק את בית המשפט בטענות הנוגעות להיקף העזבון, ולהסכם בין המנוח לבין הגרושה וחורגות מהסעד הנדון. בהתנהגותם זו גררו את המבקשת להליך אותו בחרו לנהל בעצלתיים וגרמו לה עינוי דין בלתי מבוטל.

20. גדרותיו של ההליך דנן ברורים, ויחד עם זאת מצב הדברים הנוכחי אינו רצוי. המקרקעין מושא הצוואה מוקנים בחלקם לגרושה מתוקף ההסכם. כזכור נקב ההסכם בהוראות למינוי שמאי ועריכת תכנית חלוקה. מעדויות המתנגדים עולה שבמועד שאינו ידוע לבית המשפט נערכה תכנית כאמור, שנועדה לחלק בעין את המקרקעין מושא הצוואה בין המנוח לבין הגרושה בהתאם להוראות ההסכם. מטעמים שאינם ידועים, תכנית זו לא יושמה. ככל שהצדדים להליך זה לא ישכילו לחלק את המקרקעין בהסכמה, ולייחד את המקרקעין המיועדים לגרושה מזה ולקטין מזה, דומה שהצדדים לא יזכו לנוח על זרי הדפנה. חמור מכך, במוקדם או במאוחר, מי מיורשיהם יידרש להוציא את הערמונים מן האש.

21. משניתן פסק הדין וניתן תוקף לצוואה ולזהות יורשו של המנוח, בית המשפט מפציר בצדדים לפעול בצוותא לחלוקת המקרקעין, לייחוד מקרקעי העזבון וייחוד מקרקעי הגרושה לפי ההסכם.

22. לעניין הוצאות המשפט – בית המשפט עמד באריכות על גרירת הרגליים מצד המתנגדים, בפרט בהקשר לעילת הבטלות הנוגעת לכושרו של המנוח לצוות. המתנגדים הביאו להתארכות בסוגיית המסמכים הרפואיים ומינוי מומחה רפואי. בנוסף הביאו במחדליהם הנוגעים לזימון הפסיכולוג לעדות להתארכות נוספת. כשם שהתבטא בית המשפט במהלך ההליך, על שיעור ההוצאות להלום התנהלות זו.

23. על בסיס ניהול התיק, נקבע כדלקמן:

· בית המשפט דוחה את ההתנגדות, מקבל את הבקשה ומורה על קיום צוואת המנוח מיום 15.1.15.

· המבקשת תמציא נוסח פסיקתא לצו קיום צוואה לאישור בית המשפט.

· המתנגדים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות ושכ"ט המבקשת בשיעור 20,000 ₪ (כולל מע"מ) שישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל.

27483-12-16-27409-12-16 04.2022 בימ"ש חיפה פלוני