top of page

מאמר

הסכם ממון והסכם חיים משותפים, למה זה כבר לא מותרות

  • yariv94
  • לפני 6 ימים
  • זמן קריאה 5 דקות

הסכם ממון והסכם חיים משותפים, למה זה כבר לא מותרות ואיך פסיקת העליון שינתה את מפת הסיכון,  הסכם ממון  הסכם חיים משותפים ההבדל

מבוא

הסכם ממון והסכם חיים משותפים אינם עוד מסמך טכני הנחתם מתוך זהירות יתר, אלא כלי אסטרטגי לניהול מערכת זוגית בעולם משפטי משתנה. פסיקת בתי המשפט ובעיקר פסיקת בית המשפט העליון, מלמדת כי גם נכסים שניתנו במתנה לפני הנישואים או נרשמו על שם אחד מבני הזוג בלבד, עשויים להפוך לנכסים משותפים מכוח ההתנהלות בפועל. במציאות זו, היעדר הסכם איננו ניטרלי, אלא יוצר חוסר ודאות משפטית וכלכלית.

מבוא זה מבקש להניח תשתית להבנת חשיבותם של הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים, לא כמעשה של חוסר אמון, אלא כביטוי לחשיבת עומק, אחריות וניהול סיכונים מודע.

יש זוגות שנכנסים לחתונה מתוך אהבה, אמון ורצון לא לסמן גבולות. ואז שנים אחר כך כשמערכת היחסים מתפרקת, אותם גבולות שלא סומנו הופכים לשדה קרב משפטי.

כאן בדיוק נכנסים לתמונה הסכם ממון, או הסכם חיים משותפים.

המסר המרכזי:

גם נכס שהיה חיצוני לפני הנישואים, מתנה, ירושה, קרקע שנרשמה על שם אחד בלבד, עשוי להפוך בפועל לנכס משותף, אם ההתנהלות לאורך השנים משדרת שיתוף.

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים

למרות הדמיון ביניהם, מדובר בשני כלים משפטיים שונים, עם תכלית שונה, מסגרת חוקית שונה והשלכות שונות.

הסכם ממון

הסכם ממון נועד לבני זוג נשואים או כאלה העומדים להינשא. הוא מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג. כדי שיהיה תקף, הוא חייב אישור של בית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי, או נוטריון לפני נישואים. ההסכם גובר על ברירת המחדל של איזון המשאבים וקובע מראש כיצד יחולק רכוש במקרה של פרידה. זהו הסכם סטטוטורי, פורמלי, בעל מעמד חזק במיוחד.

הסכם חיים משותפים

הסכם חיים משותפים מיועד לבני זוג שאינם נשואים, לרבות ידועים בציבור. הוא נשען על דיני חוזים והפסיקה ולא על חוק יחסי ממון.

אין חובה לאשרו בבית משפט, אך אישור כזה מחזק אותו ראייתית. ההסכם מסדיר רכוש, שיתוף, הפרדה, הוצאות והתנהלות כלכלית במהלך החיים המשותפים. בפועל, הוא כלי קריטי לצמצום מחלוקות ולמניעת החלת הלכת השיתוף הספציפי בדיעבד.

ההבדל המהותי ולא הטכני

הסכם ממון עוסק בנישואים ובהשלכותיהם המשפטיות.

הסכם חיים משותפים עוסק בהתנהלות בפועל ובאופן שבו בית המשפט עלול לפרש אותה בעתיד.

לכן, דווקא בהסכמי חיים משותפים נדרשת חשיבת עומק גבוהה יותר, משום שהפסיקה בוחנת התנהגות, הסתמכות וכוונת שיתוף.

הסכם ממון קובע מה יקרה אם הקשר יסתיים.

הסכם חיים משותפים קובע איך הקשר מתנהל כל עוד הוא קיים ואיך זה ייראה בעיני בית המשפט אם יסתיים.

 למה עדיף לערוך הסכם ממון לפני חתונה או הסכם חיים משותפים אצל נוטריון

הבחירה לערוך הסכם ממון לפני החתונה או הסכם חיים משותפים בפני נוטריון, איננה בחירה טכנית. מדובר בהחלטה אסטרטגית שמעניקה להסכם תוקף, יציבות ועמידות משפטית גבוהה יותר, במיוחד נוכח הפסיקה המרחיבה בתחום השיתוף.

היתרון המרכזי: חוסן ראייתי

כאשר הסכם נחתם בפני נוטריון:

הנוטריון מאשר זהות, כשירות והבנה מלאה של הצדדים.

נוצר קושי ממשי לטעון בעתיד לכפייה, לחץ, חוסר הבנה או פגם ברצון.

ההסכם נתפס ככזה שנערך בשיקול דעת, מתוך מודעות והסכמה חופשית.

במילים פשוטות: בית המשפט נוטה הרבה פחות להתערב בהסכם שאושר נוטריונית.

היתרון בעריכת הסכם ממון לפני החתונה

·       לפני הנישואים קיימת סימטריה רגשית וכוחית בין הצדדים.

·       אין עדיין תלות כלכלית או היסטוריה של הסתמכות.

·       החוק מאפשר אישור נוטריוני במקום הליך שיפוטי, מה שחוסך חשיפה, זמן ומתח.

·       ההסכם מקבל מעמד סטטוטורי מלא וגובר על חוק יחסי ממון.

לאחר הנישואים, אותו הסכם מחייב כבר אישור שיפוטי ולעיתים נתקל בביקורת מחמירה יותר.

היתרון בהסכם חיים משותפים מאושר נוטריונית

בהיעדר חוק מסדיר, הפסיקה בוחנת התנהלות לכן:

·       אישור נוטריוני מחזק את הטענה כי הצדדים בחרו במודע במנגנון של הפרדה או שיתוף.

·       הסכם משמש ראיה מרכזית מול טענות של שיתוף ספציפי.

·       הוא יוצר נקודת ייחוס ברורה שממנה  בית המשפט מתקשה לסטות.

ההבדל מול הסכם פרטי שלא אושר

הסכם שלא אושר:

·       פתוח לפרשנות.

·       חשוף לטענות פגם ברצון.

·       עלול להישחק מול שנים של התנהלות סותרת.

הסכם מאושר נוטריונית:

·       מציב גבול ברור בין חיים זוגיים לבין הכרעה משפטית.

·       מגדיל ודאות.

·       מצמצם סיכון.

 

מי שחותם לפני החתונה או בפני נוטריון לא מקשיח את הקשר, הוא מגן עליו הוא מצמצם חוסר ודאות, מונע סכסוכים עתידיים ושומר על רצון הצדדים כפי שהתגבש בשיא ההסכמה ולא בשעת משבר.

האירוע

שבועות ספורים לפני החתונה, אישה קיבלה מאביה שתי חלקות חקלאיות ונרשמה כבעלים יחידה.

כעבור מספר שנים אחת החלקות עברה שינוי ייעוד למגורים. סמוך לכך נחתמה עסקת קומבינציה, שבמסגרתה האישה קיבלה דירות בבניין שנבנה על הקרקע. בהמשך נמכרו חלק מהדירות ותמורת המכירה הופקדה לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג. הדירות הושכרו לאורך שנים, ובני הזוג התנהלו סביבן כפרויקט משפחתי לכל דבר.

לאחר עשרות שנות נישואים, במסגרת הגירושים, הבעל תבע מחצית מהזכויות במספר דירות שנותרו, בטענה שמההתנהלות עולה כוונת שיתוף ספציפית. לחלופין ביקש מחצית משווי ההשבחה.

בתי המשפט קבעו, במדרג הערכאות, כי ניתן להסיק מההתנהלות על שיתוף ספציפי והדיון הגיע עד בית המשפט העליון. בפסק דין נקבעו קווים מחזקים ומרחיבים להבנת ההלכה.

בית המשפט העליון חידד כי:

נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואים, עשוי להתחלק בעת פירוד.

ההכרעה לא תלויה רק ברישום, אלא גם ביכולת להראות הסכמה בפועל לשתף, מתוך התנהגות, מצגים וניהול משותף לאורך השנים.

ההלכה עשויה לחול גם על נכס שאינו דווקא דירת המגורים המשפחתית.

כשמוכחת כוונת שיתוף, קשה מאוד להחזיק בטענה של שיתוף חלקי בלבד, כלומר רק בדירות בלי הקרקע או רק בהשבחה, משום שבחיים האמיתיים בני זוג מתנהלים סביב הנכס כמקשה אחת.

זו הסיבה שהציטוט הבא הוא לא דרמה עיתונאית, אלא תיאור סיכון ממשי:

"חרף המגבלות החוקיות, כאשר התנהלות בני הזוג מוכיחה כוונת שיתוף ספציפית ניתן לקבל שיתוף אפילו בנכסי מקרקעין ללא הסכמים בכתב... ככל שבחינה עובדתית בדיעבד איננה מעלה הפרדה ברורה... אזי השיתוף חל על כל הנכס בכללותו."

למה חייבים הסכם ממון או הסכם חיים משותפים

כי בלי מסמך ברור, אתם לא באמת בלי הסכם, אתם עם הסכם אחד בלבד, הסכם בדיעבד שמנסח עבורכם בית המשפט לפי ראיות, תחושות, פרשנות, ועדים.

הסכם טוב עושה שלושה דברים:

1.    מגדיר בעלות: מה נשאר אישי, מה הופך משותף, ומה התנאים לשינוי.

2.    מגדיר התנהלות: חשבונות בנק, הפקדות, שכירות, השקעות, מימון משכנתה, שיפוצים, ותיעוד.

3.    מגדיר מנגנון יציאה מכובד: מה קורה בפרידה, כדי להימנע ממלחמה כלכלית.

דוגמאות לסעיפים שחוסכים סכסוך עתידי להמחשה בלבד, לא רשימה סגורה:

נכסים חיצוניים: מתנות, ירושות, נכסים מלפני קשר, ומה נדרש כדי שייחשבו משותפים.

עסקאות נדלן עתידיות: קומבינציה, שינוי ייעוד, בניה, השכרה, מכירה, והיכן מנוהלים הכספים.

חשבונות בנק: האם יש חשבון משותף, אילו כספים נכנסים אליו, ומה משמעות הפקדה לחשבון משותף.

השבחה והשקעה: שיפוצים, מימון, הלוואות, עבודה בפועל בניהול נכס, ומי זכאי למה.

סעיפי תיעוד: כללים פשוטים שמונעים טענות סותרות אחרי 15 שנה.

איפה המקצועיות נמדדת, לא במסמך, אלא בחשיבת העומק שמאחוריו, הטעות הנפוצה היא לחשוב שהסכם ממון הוא טופס. בפועל הוא מפת סיכון.

הגישה המקצועית של עו"ד ד"ר יריב וינצר ועו"ד אדם וינצר מבוססת על שלושה שלבים:

1.    איתור נקודות החיכוך מראש: מתנה מהורים, נכסי נדלן, עסקים, פערי השתכרות, ילדים מקשר קודם, ציפיות תודעתיות.

2.    תרגום החיים לשפה משפטית: מה תיחשב פעולה שיוצרת שיתוף, ומה ייחשב שמירה על הפרדה.

3.    בנייה של מסמך שמחזיק ראייתית: לא רק מה כתוב, אלא איך זה ייראה בבית משפט בעוד 20 שנה, אם חלילה תידרשו לכך.

 

יצירת קשר

יריב וינצר (PhD) & אדם וינצר

משרד עורכי דין

משפט אזרחי. ניהול משברים. פרשנות משפטית.

עו"ד אדם וינצר 0546149150

עו"ד (PHD) יריב וינצר 0523232223

 

 חשוב  גילוי נאות משפטי

הטקסט הוא תוכן כללי לצרכי מידע בלבד, אינו ייעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי. כל מקרה נבחן לפי עובדותיו.


תגובות


bottom of page