המאמר "הזיכרון הארגוני כמצפן אסטרטגי" מציב תפיסה חדשנית של ניהול בעידן שבו ארגונים שוכחים את נשמתם. ד"ר יריב וינצר מסביר כי הזיכרון הארגוני איננו ארכיון אלא תודעה חיה המחברת בין עבר להווה ומעניקה משמעות לפעולה. ארגון ששוכח את עצמו מאבד זהות, המשכיות וכיוון. דווקא בעידן של חדשנות מהירה, האתגר האמיתי הוא לא להמציא אלא לזכור. לזכור את הערכים, את הלקחים ואת האנשים שנשאו את המשמעות. וינצר קורא להקים מנגנוני זיכרון ארגוניים ולמנות שומרי זיכרון קבועים במערכות הציבוריות והביטחוניות
