זה התחיל בפייסבוק ובהמשך בבית קפה. במהלך חודשים הם קיימו קשר אפלטוני באמצעות הפייסבוק, לה קראו בפייסבוק חני לב, ללקוח שלי ארז.
אהבה אפלטונית היא דבר נפלא, ככה ארז הסביר לי בפגישתנו. זה היה משהו מטורף, הרגשתי על גג העולם, זאת הייתה הבגידה הכי יפה שלי, זאת הייתה אהבה הכי מטורפת שלי.
תשמע הוא מספר לי ומנסה לשכנע אותי. היא סקסית, יפיפייה ובכלל יש לה קול כל כך מרגיע.
נתתי לארז להפציץ אותי בכל התחמושת שיש לו להציג לי אותה, נתתי לארז לספר לי את הסיפור שלו.
בזמן שהוא יושב מולי ומספר על הקשר, גלשתי לקיר שלה, האמת, היא 'פיצוץ', עיניה הכחולות אומרות הכל, כל הפנים עיניים.
הניסיון והאינטואיציה שלי עוררו בי תחושה מוזרה, ארז נפל קורבן לסחטנות.
יש כאן משהו, נראה לי מדובר באשה מניפולטיבית או משהו דומה לכך, אבל מי אני שאגיד כזה דבר ללקוח שיושב מולי במשרדי עם כתב אישום ורק רוצה שאהיה עו"ד שלו.
כעו"ד פלילי לעולם לא שאלתי לקוח מה היה, מה הסיפור שלו, האם עשה מעשה או למה עשה.
אני כעו"ד פלילי שכיר חרב של הלקוח שלי מול ראיות, אני כעו"ד פלילי עוסק באפולוגטיקה בלבד שהיא בפועל, עוסק בהגנה שיטתית מול כל חומרי חקירה בלבד שהמשטרה ליקטה בדרכה.
חומרי חקירה הם המעיין הנובע שלי, רק הם מעניינים אותי, ברגע שהלקוח שילם הוא כבר לא מעניין אותי, מדוע? פשוט מאד הוא רק יכול לזהם את התוכנית שלי, האסטרטגיה, המטרות ודרך הפעולה שלי כהגנה.
בפועל הדרך שלי כאסטרטג לניהול משברים כיום היא דרך הפוכה לחלוטין.
רק הלקוח מעניין אותי. האסטרטגיה שלי תהיה לעולם בהתאם לנתונים שקיבלתי מהלקוח שלי.
בזמן שאני מביט על כתב האישום של ארז, מבלי להיכנס לעומקו, ארז מספר קצת על חייו הפרטיים.
ברור לי כי אין דרך ייצוג של רווק ללא משפחה, כמו של אדם נשוי. אצל הנשוי נמצאת ברקע המחשבה על המשבר שיבוא בעקבות הבגידה.
ברור לי כי סיפורו של ארז יגלוש לתוך מדרון חלקלק קטלני, ישירות אל משבר משפחתי ומכאן הדרך לגירושין קצרה וישירה מאד.
אין ספק , סיפור של מאהבת אפלטונית גולש לקנאות, להקנטות וסוף ידוע.
ארז נשוי ובעל משפחה, אשתו שכירה בכירה מנהלת משרד עורכי דין מהגדולים בארץ, שנים היא מנהלת את המשרד מבוקר עד לילה ומבחינתנו זה נהדר יש לו שקט.
ארז החליט שאני אהיה העו"ד שלו לאור המלצות טובות שקיבל מלקוחות שלי.
לאחר שסיכמנו את עניין הייצוג וחתם על ייפוי כח, התחלתי ללקט פרטים נוספים על הקשר שלו עם האפלטונית ובכלל למדתי על הקשר עם אשתו.
ארז מתאר לי שיגרת חיים 'נהדרת', עובד שעות רבות כסמנכ"ל שיווק בגוף פיננסי בינלאומי. האישה לעולם לא התעניינה בעבודה שלו, לא יודעת כמה הוא מרוויח, לא משתתפת באירועים, כלומר, הטבעת מיסדה את היחסים ביניהם ותו לא.
בפועל גם עם אשתו סוג הקשר הוא של חברות. חיי נוחות, ללא חיי אישות. כאשר שאלתי אותו על צרכים שהטבע דורש, הוא חייך.
שאלתי את עצמי, עד כמה הנושא הכספי יכול להחזיק את הקשר המשפחתי. בראש כבר עלה לי סרט- ברגע שהאישה תדע על בגידה זה נגמר.
כן שאלתי את ארז מה יהיה במידה וכן תיחשף לבגידה? הוא לא הבין. "איזה בגידה?" שאל, "הסיפור זה בכלל משהו אחר".
אשתו של ארז לא יודעת כלום על מעלליו, אין מערכת משפחתית, המצב זלג לחוסר סיפוק. הסיטואציה כנראה מתאימה לשניהם, לכל אחד יש תפקיד בבית ובתא המשפחתי, מבחינתם גירושין לא על הפרק, אבל, במידה והיא תגלה על הסיפור זה יוביל למשבר משפחתי ומשם גולש במהרה למשבר גירושין.
חזרנו לחני האפלטונית, חודשים הוא ניפגש איתה בפייסבוק, והיום הגיע, סוף סוף היא מסכימה להיפגש איתו בקפה שכונתי בצפון תל אביב. חודשים הוא ציפה לפגישה, פגישה דיסקרטית בקפה דיסקרטי. מתברר שזה בית קפה של בוקר, צחקתי כי חשבתי אולי אפתח בו שולחן עבודה, הוא לא הלקוח הראשון שסיפר לי בגאווה על מפגש אינטימי בקפה זה. הפגישה הייתה נהדרת קפה ועוד קפה, סיגריה ועוד אחת, מבטי עומק אחת בשני ובאמת מתאר הרגשה של להיות בעננים.
כך נפגשו במשך תקופה ארוכה, בסוף כל פגישה חיבוק ונשיקה. הם נפגשים בקפה, הפנטזיה שלו עליה בכל פעם גרמה לו להשתגע ולהחליט שהוא מסיים את הקשר "האפלטוני", אבל הווצאפ שמגיע ממנה כל פעם מחדש והאובססיות להיפגש, חזקה עליו, האנדורפינים בשמים.
באחד מהמפגשים הוא שאל אותה, היכן היא גרה. היא אמרה שהם גרים בקצה הרחוב בוילה הכי יפה בשכונה. בהמשך המפגשים הוא המשיך ללקט מידע כמו ללקט פטריות לאחר הגשם. עוד פרט ועוד פרט. עם הזמן גילה ששמה של "האפלטונית" הוא לא באמת חני לב. היא קארין ונשואה באושר ועושר. היא עובדת כל יום מהצהרים עד הערב כמזכירה ראשית בקליניקה המפורסמת של בעלה הפרופסור שהוא מומחה ובעל שם בינלאומי ברפואת עור ולכן אין באפשרותה להיפגש אחה"צ אלא רק בבוקר.
ארז הרגיש שהוא משתגע, הוא חייב להיפגש איתה, אבל נושא הפגישות היווה בעיה רצינית. בעבודתו הרימו גבה. הוא סיפר כי הוא הולך לפגישות ובכדי להיות חכם סיפר כי את הפגישות הוא מקיים בקפה שכונתי יפה. בעבודה לא אהבו את זה.
באחד הימים תוך כדי ישיבה בבית הקפה, ניגש גבר לקארין והתחיל לריב ולקלל אותה, הוא צעק ליד כולם שהיא חתיכת זונה ושרמוטה ונימפומנית, אירוע קשה להכלה .
ארז ישב בתחילה פעור פה ולא הגיב, הוא מתאר שלא ידע היכן לקבור את ראשו כי יושבי הקפה כבר הסתכלו אליו ועליו, אבל אותו גבר שהפריע להם המשיך לקלל ולאיים. באיזה שהוא שלב, ארז קם מכיסאו, הוא מספר כי מסך שחור כיסה את עיניו וביקש מהגבר ללכת , הגבר לא הסכים והאירוע נהפך לאירוע אלים.
הנושא הפך במהרה לאירוע מתגלגל עם אובדן שליטה ובית הקפה הפך לשדה קרב. הגבר פנה למשטרה והגיש תלונה נגד ארז שפצע אותו.
המשטרה קיבלה את סרט האירוע מהמצלמות שמותקנות בבית הקפה, בעל בית הקפה היפנה אותם לקארין וזאת מסרה את הטלפון של ארז.
ארז פתאום הפך לעבריין, מוזמן לחקירה בתחנת הדר יוסף, הצליבו אותו עם המצלמות ובהמשך נערך עימות בינו לבין הגבר. בתום החקירה שוחרר ארז בערבות ולא לפני שנלקחו ממנו טביעות אצבע וצילומים והפכו אותו לאחרון העבריינים.
ליבי היה על ארז, הוא כל כך חלם והתאהב בקארין ועד שהצליח לכבוש את ליבה, מצא את עצמו מעורב בתיק פלילי עם סיכון של אובדן מקום עבודה מסודר.
עד כאן הכל היה בסדר יחסית כי אשתו לא ידעה על כלום, אלא שביום אחד מגיע שוטר לביתם והאישה מקבלת מעטפה של בית המשפט. בלי לחשוב היא פתחה את המעטפה ונדהמה לגלות. מדינת ישראל נגד ארז... הנך מואשם כי ביום ... תקפת את... בכתובת וכו' וכו'.
האישה מתקשרת לארז ומספרת לו על כתב האישום. ארז מרוב בלבול סיפר לה על האירוע ואפילו הרחיב עוד טיפ טיפה מרוב פחד.
למחרת ארז אצלי במשרד ומתאר לי את השתלשלות האירועים כולל כל פליטת הפה המיותרת.
עוד באותו יום נפגשתי עם האישה לרכך אותה מכל הסיפור. ואכן נפגשנו. באוויר הייתה תחושה מוזרה כי האישה שעובדת במשרד עורכי דין באה מוכנה לעימות מולי, אבל מהר מאד הצלחתי לשכנע אותה כי בעלה" החמור" עשה רק טעות אחת שבא לסייע למצוקה של גב' שישבה בבית הקפה.
את התיק הצלחתי לגמור בחזרה מכתב האישום כי התיק היה מילה כנגד מילה .
מסקנה שלי
משבר משפחתי , בואו ניפגש ולא מחר כי יכול להיות מאוחר.
בניית אסטרטגיה נדרשת לפני כל פעולה.
בחיים צריך מזל, אבל מזל זה לא שכל.
סוף מעשה במחשבה תחילה.
