זהות ותהליכי הסתגלות לאחר שירות מוסדי ד"ר(PHD) יריב וינצר, עו"ד, אסטרטג

מעבר בין עולמות:

זהות ותהליכי הסתגלות לאחר שירות מוסדי

ד"ר(PHD) יריב וינצר, עו"ד

2024

"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹלִיכֲךָ לָלֶכֶת בָּךְ יַצִּילְךָ מִכָּל-אוֹיְבֶיךָ מִכָּל הָרָעָה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה"(דברים כ"ח, ז')

כדי לקשור את רעיון הענווה למחקרי, אפשר לשלב את הפסוק והמושג של ענווה בגישה למנהיגות והמעבר מחיים בתפקיד פיקודי לחיים כאדם מן השורה. הרעיון המרכזי הוא שדווקא מתוך ענווה והבנה שהאדם צריך "לרדת אל העם" ולפעול בקרבם, ולא לצפות שהם יעלו אליו, מתגלה מנהיגות אמיתית. בכך ניתן לטעון שהמעבר ממנהיגות בכירה לאדם פשוט דורש ענווה, והיכולת לזהות שהכוח האמיתי טמון בשירות העם, לא בהכתבת כללים מלמעלה. כמו שמוזכר בתורה לגבי משה רבנו, שהוגדר כעניו מכל אדם, כך גם המעבר המוצלח לחיים אזרחיים לאחר שירות ממלכתי מחייב הבנה זו.

מבוא למחקר

החוקר ד"ר יריב וינצר, שפועל כבר עשור שלישי בשדה המחקר הסוציולוגי והעבודה עם מערכות, מדגיש את הצורך לספק למפקדים ולמנהלים כלים מחשבתיים בכדי להבין את העולם החדש אליו הם נכנסים לאחר עזיבת השירות המוסדי. לטענתו, התקדמות בתפקיד דומה לטיפוס על סולם, וככל שעולים יותר, כך גם הנפילה יכולה להיות כואבת ומכאיבה יותר בעת השינוי. עבודתו של ד"ר וינצר, כסוציולוג פעיל, מצביעה על כך שהשינויים הקשים ביותר מתרחשים במעבר מחיים מוסדיים למדרון תלול של החיים האזרחיים, כאשר הפרט נדרש להתמודד עם אתגרים חדשים ברמה האישית, המשפחתית והמקצועית.

ד"ר יריב וינצר, שפועל כבר עשור שלישי בשדה המחקר הסוציולוגי והעבודה עם מערכות, מדגיש את הצורך לספק למפקדים ולמנהלים כלים מחשבתיים בכדי להבין את העולם החדש אליו הם נכנסים לאחר עזיבת השירות המוסדי. לטענתו, התקדמות בתפקיד דומה לטיפוס על סולם, וככל שעולים יותר, כך גם הנפילה יכולה להיות כואבת ומכאיבה יותר בעת השינוי. עבודתו של ד"ר וינצר, כסוציולוג פעיל, מצביעה על כך שהשינויים הקשים ביותר מתרחשים במעבר מחיים מוסדיים למדרון תלול של החיים האזרחיים, כאשר הפרט נדרש להתמודד עם אתגרים חדשים ברמה האישית, המשפחתית והמקצועית.

במציאות העכשווית, המעבר משירות במוסדות כמו צבא, משטרה או גופים ממשלתיים לחיים אזרחיים הוא אחד התהליכים המורכבים והמאתגרים ביותר שאדם יכול לחוות. השינוי הזה כרוך בשינויים מהותיים בזהות האישית, בדינמיקות המשפחתיות וביכולת של הפרט להשתלב מחדש במרחב החברתי-אזרחי. ד"ר יריב וינצר, חוקר סוציולוגי עם ניסיון רחב היקף בתחום, מבקש להבין לעומק את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות של התהליך הזה, ולהציע דרכי פתרון ותמיכה למי שעובר אותו.

במהלך עבודתו המחקרית והסוציולוגית, ד"ר וינצר נחשף לסיפורים רבים שמבטאים אכזבה, תחושת אובדן ואף ניכור, במיוחד מצד פורשים בכירים ששרתו במשך שנים רבות במערכות מוסדיות. המחקר שלו שואף לבחון את השפעות המעבר על הזהות האישית והחברתית של הפורש, ולבחון כיצד תהליך זה משפיע גם על המשפחה והקהילה שסובבות אותו.

המטרה העיקרית של מחקר זה היא להעמיק את ההבנה לגבי האתגרים וההזדמנויות שמביא עמו המעבר לחיים אזרחיים, ולבחון כיצד ניתן לפתח תוכניות וכלים שיסייעו לפורשים להתמודד עם השינויים הדרסטיים שמחייב המעבר הזה. ד"ר וינצר מאמין כי הבנה עמוקה של התהליכים הללו תוכל לשמש את קובעי המדיניות במטרה לצמצם את הפערים הקיימים בין המערכת המוסדית לבין החברה האזרחית.

המעבר משירות מוסדי, כגון צבא, משטרה או גופים ממשלתיים, לחיים אזרחיים הוא תהליך מורכב שדורש התמודדות עם שינויי זהות משמעותיים. אנשים ששהו במשך שנים בתוך מסגרת מוסדית מוצאים את עצמם נדרשים להתמודד עם עולם אזרחי חדש, גמיש ותחרותי יותר. במסגרת המוסדית ישנה תלות רבה בערכים, כללים ונורמות ברורים ומוחלטים, אך עם המעבר לחיים האזרחיים, אותם אנשים מוצאים עצמם נדרשים להסתגל למסגרת חדשה ולא ודאית.

במהלך ראיונות רבים שערך, ד"ר וינצר נחשף לתחושות של פורשים בכירים, שאמרו משפטים כמו "עשיתי למדינה ועכשיו אעשה לביתי", אמירה שמשקפת את המורכבות במעבר זה, כמו גם את תחושת האכזבה והתסכול שהוא נושא עמו. אמירה זו טומנת בחובה את הקושי לעבור ממצב של מחויבות ציבורית מלאה למצב שבו הדגש עובר להתמקד במחויבות אישית ומשפחתית.

תחושות האכזבה האופייניות לפורשים מוסברים על ידי מחקרים עדכניים שמדברים על הירידה בערך העצמי הנחווית במעבר זה. מחקרים כמו אלו של פרופ' פיטר בלומברג מ-Princeton University מראים שתחושות הניכור וחוסר הסיפוק נובעות מהפער בין הציפיות מהחיים האזרחיים לבין המציאות המאתגרת.

להעמיק את ההבנה של ההשפעות הסוציולוגיות, הפסיכולוגיות והמשפחתיות של המעבר משירות מוסדי לשירות פרטי או לחיים אזרחיים. המחקר בוחן את האתגרים המרכזיים שהמעבר מציב בפני הפרטים המעורבים, ומתמקד בהיבטים הבאים:

בחינת השינויים בזהות האישית: המחקר שואף להבין כיצד המעבר משירות מוסדי לשירות פרטי משפיע על תחושת הזהות האישית של הפרט. הוא יבחן את התהליכים המתרחשים בעקבות אובדן זהות מקצועית שנבנתה במסגרת המוסדית ואת הדרכים שבהן אנשים מתמודדים עם משבר זהות אפשרי.

ניתוח הדינמיקות המשפחתיות: המחקר מתמקד בחקר השינויים בדינמיקות המשפחתיות הנובעים מהמעבר. הוא יבחן כיצד השינוי בתפקידים המפרנסים והמשתתפים המרכזיים במשפחה משפיע על יחסי הכוחות והתקשורת בתוך התא המשפחתי, והאם נוצרות דינמיקות חדשות או מתחדשות יחסים קיימים.

חקר השינויים בערכים החברתיים: המחקר מתמקד בזיהוי השינויים בערכים ובנורמות החברתיות שהפרט עובר במהלך המעבר. הוא יבחן כיצד המעבר ממערכת מוסדית שבה ערכים כמו נאמנות לקבוצה ואחריות חברתית הם במרכז למערכת פרטית ואינדיבידואליסטית יותר משפיע על תפיסת העולם והערכים של הפרט.

פיתוח תכניות תמיכה: המחקר שואף להציע תכניות תמיכה מותאמות לפרטים העוברים משירות מוסדי לשירות פרטי, במטרה להקל על תהליך ההסתגלות ולהפחית את ההשפעות השליליות של המעבר על הפרט, משפחתו וסביבתו הקרובה.

המחקר נועד לספק תובנות רחבות ועמוקות על תהליכים אלו, ולהציע כלים ותכניות שיכולים לסייע לאנשים ומשפחותיהם להתמודד עם המעבר בצורה אפקטיבית ומותאמת אישית.

מילות מפתח (מושגי יסוד) :

שירות מוסדי, זהות אישית, מעבר, סוציאליזציה מחדש, דינמיקות משפחתיות, הסתגלות ,השתלבות חברתית. מושגים אלה מספקים את המסגרת התיאורטית למחקר ומסייעים בהבנת ההיבטים הסוציולוגיים השונים של המעבר משירות מוסדי לשירות פרטי.

מוקד המחקר

המחקר עוסק במעבר משירות מוסדי (כגון צבא, משטרה או גופים ממשלתיים אחרים) לחיים אזרחיים, ומבקש להבין את התהליכים החברתיים והזהותיים המתרחשים בפרט ובחברה בתהליך זה בעיני הסוציולוגיה, למעבר זה יש השפעה עמוקה על הזהות האישית, הדינמיקות המשפחתיות, והיכולת של הפורשים להשתלב בחברה האזרחית.

בחינת שינויי זהות בתפקיד: המחקר בוחן כיצד השינוי המהותי מהשתייכות למערכת מוסדית בעלת היררכיה ברורה לערכים ותפקידים אישיים יותר במסגרת אזרחית, משפיע על זהות הפרט. השאלה המרכזית היא כיצד שינוי זהותי זה יוצר קונפליקטים פנימיים ואיך ניתן להתמודד עם תחושת אובדן הזהות.

הבנת תהליך הסוציאליזציה מחדש: מעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים דורש תהליך של סוציאליזציה מחדש, שבו הפרט לומד ומתאים את עצמו לנורמות ולערכים חדשים של הסביבה האזרחית. המחקר מתמקד בזיהוי המכשולים בתהליך זה, כמו גם בדרכים לפיתוח כישורים ומיומנויות חברתיות שיאפשרו הסתגלות מוצלחת.

זיהוי הקשיים בהסתגלות הדדית: המחקר בוחן את האתגרים שחווים שני הצדדים – הפורש והחברה האזרחית – במעבר. מצד אחד, הפורש מתמודד עם תחושות של ניכור ואובדן מעמד, ומצד שני, החברה האזרחית מתקשה להכיר בצרכים הייחודיים של הפורשים ולקלוט אותם כראוי.

פיתוח קבוצות תמיכה: במסגרת זו, המחקר מזהה את החשיבות של פיתוח קבוצות תמיכה לפורשים, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית, ומציע דרכים לשילובם מחדש בחברה האזרחית תוך צמצום הפערים שנוצרים בתהליך.

המחקר מתמקד בזיהוי הפערים הקיימים בין השירות המוסדי לחיים האזרחיים, ומטרתו להציע מסגרת תיאורטית והמלצות פרקטיות שתסייענה בהבנת התהליכים הללו ובהקלת המעבר. הדגש הוא על השפעת התפקיד הציבורי והדרגה המוסדית על יכולת ההסתגלות, ועל הצורך בפיתוח מנגנוני תמיכה שיקלו על תהליך השילוב והסוציאליזציה מחדש של הפורשים.

באמצעות בחינת הספרות המחקרית בתחום, הן בארץ והן בעולם, המחקר שואף לחשוף את הגורמים המרכזיים המובילים לקשיים בהסתגלות ולהציע פתרונות שיביאו להצלחת המעבר ולהשתלבות הפורשים בחיים האזרחיים בצורה מיטבית.

פער בידע בקרב מסיימי שירות: חוויות אישיות, מחקר סוציולוגי ותפקידי מפתח

המעבר משירות מוסדי לשוק האזרחי והפרטי הוא תהליך מורכב שמעלה שאלות רבות בנוגע לחוויות האישיות של המסיימים, תפקידיהם העתידיים, ותהליך ההסתגלות שלהם לחיים האזרחיים. ישנם פערי ידע משמעותיים בתחום זה, בעיקר בהקשר של השפעת הדרגה והוותק על יכולות ההשתלבות בתפקידי מפתח בשוק הפרטי והאזרחי.

חוויות אישיות של פורשים

הספרות המחקרית מצביעה על פער בידע משמעותי בכל הנוגע לחוויותיהם האישיות של מסיימי שירות. מחקרים מראים כי רבים מהמסיימים מתמודדים עם תחושת אובדן זהות ומשבר זהותי לאחר השחרור, מה שמשפיע על יכולתם להשתלב בשוק העבודה האזרחי. לדוגמה, במחקר שנערך בישראל נמצא כי קרוב ל-70% מהמסיימים מתקשים בהשתלבות ראשונית בשוק העבודה האזרחי, ורבים מהם מרגישים ניכור מהחברה האזרחית.

בארצות הברית, מחקרים מצביעים על כך שתחושות דומות של אובדן משמעות וחוסר מטרה נפוצות בקרב יוצאי צבא (Jolly, 1996). התחושות האלו מתחזקות במקרים שבהם המסיימים אינם מצליחים למצוא תעסוקה הולמת במהירות. ממצאים אלו תומכים בטענה כי המסיימים חווים קושי רגשי והתמודדות נפשית עם המעבר, ולעיתים נדרשים לסיוע מקצועי בתחום הבריאות הנפשית (Gal & Ben-Shalom, 2017).

תפקידי מפתח והקשר לדרגה ולמעמד

שאלת השפעת הדרגה והמעמד המוסדי על הסיכויים להשתלב בתפקידי מפתח בשוק הפרטי היא מרכזית בהבנת הצלחת המעבר. מחקרים מראים כי קיימת קורלציה בין דרגת השירות לתפקידים הניתנים לאחר השחרור. לדוגמה, מחקר שנערך בישראל גילה כי קצינים בכירים בדרגת אלוף משנה ומעלה משתלבים יותר בתפקידי ניהול בכירים לעומת קצינים בדרגות נמוכות יותר (Ben-David et al  2020).

בארצות הברית, מחקר של Jones & Smith (2013) מצא כי קצינים בדרגות בכירות משתלבים בתפקידי ניהול בכירים תוך פחות משנתיים מהשחרור, כאשר אחוז גבוה מהם ממשיכים לתפקידים במגזר הפרטי, כולל תחומים כמו ביטחון, טכנולוגיה וייעוץ ארגוני. נתונים אלו מדגישים את החשיבות של מעמד ודרגה בשירות ככלי להשגת מעמד חברתי וכלכלי גבוה גם לאחר השחרור.

סוציאליזציה מחדש והקושי בהסתגלות

המחקר מצביע על כך שתהליך הסוציאליזציה מחדש, שבו נדרש המסיים לפתח זהות מקצועית וחברתית חדשה, הוא אחד האתגרים המרכזיים במעבר לשוק האזרחי. התהליך הזה כולל לא רק הסתגלות לתרבות הארגונית של השוק הפרטי, אלא גם אתגרים נוספים כמו הבנת התפקידים החדשים והתמודדות עם סביבה פחות היררכית ויותר תחרותית.

הסוציולוגים טוענים כי חוסר יכולת להסתגל לתנאים החדשים עלולה להוביל לתחושת ניכור ולפגוע בהצלחתו של המסיים. סוציאליזציה מחדש מוצלחת דורשת תמיכה חברתית, כולל משפחה וחברים, המהווים גורם מכריע בהצלחת המעבר (Mead, 1934). תמיכה זו יכולה לכלול סיוע במציאת עבודה, ייעוץ מקצועי, או תמיכה נפשית בתקופות של חוסר וודאות.

על בסיס המחקרים והנתונים שהוצגו, ניתן להסיק כי המעבר משירות מוסדי לשוק הפרטי מציב אתגרים רבים הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. ישנה חשיבות גבוהה לפיתוח תוכניות תמיכה ייעודיות שיסייעו למסיימים בתהליך הסוציאליזציה מחדש, בשילוב עם הבנה מעמיקה של הקשר בין הדרגה לתפקידים המוצעים לאחר השחרור.

הממצאים מציעים כי תמיכה משפחתית וחברתית היא מרכיב חיוני להצלחת המעבר. כמו כן, מומלץ לערוך מחקרים נוספים בתחום זה כדי להעמיק את ההבנה לגבי הקורלציה בין דרגה לתפקידים, וכיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של מסיימים בשוק העבודה האזרחי.

נתוני אבטלה, שינוי מקצוע לאחר סיום השירות

מחקרים שונים מהעולם ומהארץ מצביעים על תהליכים מורכבים של הסתגלות בקרב מסיימי שירות מוסדי, כולל נתונים על אבטלה ושינוי מקצועי לאחר השחרור. נתוני אבטלה בקרב מסיימי שירות מצביעים על אתגרים משמעותיים. בארצות הברית, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, שיעור האבטלה בקרב ותיקי מלחמה צעירים (בגילאי 18-24) היה גבוה משמעותית משיעור האבטלה של האוכלוסייה הכללית באותם גילאים. בשנת 2020, שיעור האבטלה בקרב ותיקי מלחמה אלה עמד על כ-12.4% לעומת 8.4% בקרב כלל האוכלוסייה באותו גיל.

בישראל, על פי מחקר שנערך על ידי "מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית", נמצא כי כ-20% מהמסיימים חווים תקופת אבטלה ממושכת במהלך השנה הראשונה לשחרורם. הנתונים מצביעים על כך שהמעבר לשוק העבודה האזרחי הוא אתגר מורכב שמחייב הסתגלות והתאמה מחודשת לשוק העבודה האזרחי.

מחקרים מצביעים על כך שמסיימי שירות מוסדי רבים בוחרים לשנות את תחום עיסוקם לאחר השחרור, לעיתים מתוך צורך להתאים את עצמם לשוק העבודה האזרחי או מתוך רצון לפתח קריירה חדשה שמתאימה יותר לשאיפותיהם האישיות.

בארה"ב, על פי מחקר שנערך על ידי "Institute for Veterans and Military Families" באוניברסיטת סירקוז (Syracuse University), נמצא כי כ-50% מהוותיקים משנים את תחום עיסוקם בתוך חמש שנים מהשחרור. תחומים מובילים לשינוי כוללים טכנולוגיה, בריאות, ייעוץ ועסקים קטנים.

בישראל, מחקר שבוצע על ידי "מכון ברוקדייל" מצא כי כ-30% מהמסיימים מחליפים תחום עיסוק לאחר השחרור. על פי המחקר, ישנו מעבר בולט למקצועות ההיי-טק, ייעוץ ארגוני, ניהול ומקצועות חופשיים. זאת במיוחד בקרב קצינים בעלי רקע ניהולי משמעותי.

השפעת הדרגה על סיכויי התעסוקה:  נתונים מראים כי קיימת קורלציה ברורה בין דרגת השחרור לבין סיכויי התעסוקה בשוק העבודה האזרחי. קצינים בכירים בעלי ניסיון ניהולי נוטים להשתלב בתפקידי מפתח בשוק הפרטי, לעומת קצינים בדרגות נמוכות יותר שחווים קושי רב יותר במציאת תעסוקה הולמת. הנתונים מישראל מראים כי קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה משתלבים בתפקידים בכירים בניהול וייעוץ, בעוד קצינים בדרגות נמוכות יותר נאלצים לעיתים לחפש תחומי עיסוק חדשים ולהתאים את עצמם לשוק העבודה האזרחי.

מעבר בין מקצועות לאחר סיום שירות מוסדי, כמו צבא או משטרה, הוא תופעה נרחבת שנחקרה הן בישראל והן בעולם. מחקרים מראים כי מסיימי שירות רבים מוצאים עצמם מחפשים תחומים חדשים להתמחות בהם, במיוחד כאשר התחום המקצועי שבו עבדו במסגרת המוסדית אינו תואם את ההזדמנויות בשוק העבודה האזרחי.

סוציאליזציה וסוציאליזציה מחדש

מחקרים מלמדים כי מעבר לתחום חדש הוא תהליך מורכב, שבו מסיימי שירות נדרשים להתאים את כישוריהם לתחום חדש ולעיתים אף לרכוש השכלה או הכשרה נוספת. המחקרים מראים כי מסיימים בעלי דרגות גבוהות וניסיון ניהולי נוטים יותר להשתלב בתפקידי מפתח בשוק הפרטי, כגון ייעוץ אסטרטגי, ניהול בכיר והובלת פרויקטים.

לדוגמה, מחקר שנערך על ידי "National Bureau of Economic Research" בארה"ב מצביע על כך שוותיקים בעלי ניסיון קרבי וניהולי עוברים לעיתים קרובות לתחומים כמו ניהול פרויקטים, הנדסה וטכנולוגיה. הממצא המעניין הוא שדווקא וותיקים ששירתו בתפקידים מנהליים או לוגיסטיים מוצאים עצמם לעיתים מחפשים מקצועות חדשים, כאשר הידע שרכשו בשירות הצבאי לא תמיד מתאים לדרישות שוק העבודה האזרחי.

השפעת השינוי על הצלחה במציאת עבודה

מחקרים מראים כי קיים קשר בין דרגת השחרור, סוג התפקיד בשירות המוסדי וההצלחה במציאת עבודה מתאימה בשוק האזרחי. לדוגמה, לפי מחקר של מכון ברוקדייל, קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה נוטים להשתלב בתפקידי ניהול בכירים, בעוד שבעלי דרגות נמוכות יותר חווים קושי במציאת עבודה וזקוקים לעיתים קרובות להכשרה נוספת או לשינוי מקצועי מלא.

מחקרים נוספים ונתונים

בארה"ב, מחקר מעניין של משרד העבודה האמריקאי (U.S. Department of Labor) מצא כי משך הזמן שלוקח לוותיקים למצוא עבודה לאחר השחרור תלוי במידה רבה באופי השירות שלהם ובכישוריהם המקצועיים. נתונים מראים כי כ-30% מהוותיקים עובדים במקצועות הקשורים לשירות הצבאי הקודם שלהם, בעוד היתר עוברים הסבה מקצועית.

בישראל, נתונים מראים כי מסיימים בעלי תואר אקדמי נוטים יותר להצליח במציאת עבודה בשוק האזרחי, ולעיתים קרובות עוברים לתחומים כמו ניהול היי-טק, ייעוץ פיננסי או משפטי, ופחות לתחומים טכניים או לוגיסטיים שבהם עבדו במסגרת הצבאית. הנתונים הללו מצביעים על הצורך במערכות תמיכה והכשרה ייעודיות למסיימים, כדי להבטיח שהם יוכלו להשתלב בצורה מוצלחת בשוק העבודה האזרחי ולהתאים את כישוריהם לצרכים החדשים.---

מטרת המחקר ושאלת המחקר

הבנת קשיי המעבר: המחקר שואף להבין מדוע המעבר מהשירות המוסדי לחיים האזרחיים נתפס כקשה כל כך, תוך בחינת ההשפעות של גורמים שונים כמו דרגה, גיל, ומצב משפחתי על הקושי הזה.

השפעת דרגה ותפקיד: המחקר יבחן כיצד הדרגה והתפקיד המוסדי של המסיימים משפיעים על התמודדותם עם המעבר לאזרחות, האם יש קשר בין הדרגה לבין סיכויי ההצלחה בשוק הפרטי והאזרחי, והאם קיים קשר בין הדרגה המוסדית לבין התפקידים המוצעים במסגרות חדשות.

בחינת המניעים הכלכליים: המחקר יבחן מה מוביל מסיימי שירות מוסדי לרדוף אחרי כסף, בהתבסס על תחושותיהם שהם "נתנו ועשו למדינה", וכעת הם מרגישים חובה להתמקד במשפחתם ובהשגת הצלחה כלכלית אישית.

הבנת ההשלכות המשפחתיות: המחקר יתמקד בהבנה מדוע קיימת עלייה בגירושין ומדוע מתעוררים ריבים בתוך המשפחות לאחר המעבר לאזרחות. תינתן תשומת לב מיוחדת לאופן שבו ההתנהגות השונה בין המסגרת המוסדית לחיים האזרחיים משפיעה על הדינמיקות המשפחתיות.

פיתוח מודל תמיכה: המחקר ישאף בהמשך לפתח מודל שיעזור למסיימים להבין את ההבדלים בין החיים כאזרח לבין החיים במסגרת מוסדית. המודל יציע כלים ותובנות שיסייעו להם להתמודד בהצלחה עם המעבר ולצמצם את הקשיים בהסתגלות.

באמצעות המחקר, מתכוון החוקר להעמיק בהבנה של המניעים הפסיכו-סוציולוגיים המשפיעים על המעבר, ולפתח תובנות שישמשו בסיס לפיתוח תכניות תמיכה וליווי שמטרתן להקל על המעבר ולהבטיח את הצלחתו.

שאלת המחקר העיקרית

למה קיימת בעיה גדולה במעבר ממערכות לאזרחות? שאלת המחקר העיקרית מתמקדת בהבנת הקשיים והאתגרים הסוציולוגיים והחברתיים הנלווים למעבר מאורח חיים מוסדי כמו צבא, משטרה או שירות ממשלתי לחיים אזרחיים. המחקר ישאל כיצד תפיסות העולם, הזהות והתרבות המושרשות במסגרת המוסדית משפיעות על יכולתו של המשתחרר להשתלב בחברה האזרחית, וכיצד החברה האזרחית מצידה תופסת ומקבלת את אותם משתחררים.

שאלות משנה

מה צריך המשתחרר ללמוד ולהבין על המעבר לשוק הפרטי?

2.מה צריך לעשות בכדי לשנות תפיסות של האזרחות על המשתחרר?

אילו פרדיגמות, דעות וסטריאוטיפים צריך לנפץ למען דו קיום בין המסיים לאזרחות?

מה הם הקשיים שעולים במעבר?

לפיכך השאיפה שלנו לקיים דיון בהבדלים בין הערכים, הציפיות והתרבות הארגונית של המסגרת המוסדית לבין אלו של השוק הפרטי, בהבנת החשיבות של הכשרה והכוונה מקצועית שמכינים את המשתחררים להשתלבות במגזר הפרטי, בחינת הדעות הקדומות על משתחררים, כגון תפיסות של קשיחות יתרה, חוסר גמישות או קשיי הסתגלות, דיון בדרכים לנפץ את הסטריאוטיפים הללו כדי לאפשר דו-קיום הרמוני יותר עם החברה האזרחית, דיון בפרדיגמות, דעות קדומות וסטריאוטיפים שקיימים בחברה האזרחית על משתחררים ממערכות מוסדיות חקירת האמצעים לשיפור ההבנה והקבלה החברתית של משתחררים, כולל חינוך ותמיכה ציבורית, זיהוי הקשיים כמו אובדן זהות, חוסר יציבות משפחתית, וקונפליקטים ערכיים וחקירת ההשלכות החברתיות של קשיים אלו על המסיימים ועל החברה האזרחית בכללותה.

נושאים לדיון בהרחבה

פערי זהות ותפיסות: כיצד הזהות האישית והמקצועית מתעצבת במסגרת המוסדית, וכיצד היא משתנה עם המעבר לחיים אזרחיים.

פערים תרבותיים וערכיים: ניתוח ההבדלים בין הערכים המוסדיים לערכים האזרחיים, וכיצד הם יוצרים חיכוך במעבר.

סוציאליזציה מחדש: הבנת תהליך ההסתגלות של המשתחרר לסביבה החדשה והפיתוח של כישורים ותפיסות חדשות.

תמיכה חברתית ומשפחתית: דיון בתפקיד המשפחה, החברים והקהילה בתמיכה ובשיקום של המסיימים.

מחקרים בינלאומיים: סקירה של מחקרים שנעשו בארץ ובעולם על משתחררים, כולל נתונים סטטיסטיים על אבטלה, שינויי מקצוע, ושיעורי הצלחה בשוק הפרטי והאזרחי.

תפקידים חדשים בשוק הפרטי והאזרחי: ניתוח האפשרויות והאתגרים של מציאת תפקידים חדשים, כולל השפעת הדרגה והמעמד הקודמים על הסיכויים להצלחה.

היבטים תיאורטיים

בהקשר סוציולוגי, ההיבטים התיאורטיים מתמקדים בניתוח והבנה של תהליכים חברתיים, מבנים חברתיים, והתנהגויות חברתיות שעשויות להיות רלוונטיות למעבר של אנשים ממערכות מוסדיות לחיים אזרחיים.

ההיבטים התיאורטיים הסוציולוגיים מציעים כלים לניתוח ולהבנה של תהליך המעבר ממערכות מוסדיות לחיים אזרחיים, תוך התמקדות בזהות, קונפליקטים בתפקידים, רשתות חברתיות, ומעמד חברתי.

הבנת היבטים אלו היא חיונית כדי לפתח מודלים ותוכניות תמיכה שיסייעו לאנשים להתמודד עם הקשיים הנלווים למעבר זה ולהשתלב בהצלחה בחברה האזרחית.

תיאוריות סוציולוגיות במעבר לעולם האזרחי

תיאוריית הסוציאליזציה וסוציאליזציה מחדש: סוציאליזציה היא תהליך שבו אנשים לומדים את הנורמות, הערכים, והתרבות של החברה שבה הם חיים. כשמדובר בשירות מוסדי, הסוציאליזציה מתרחשת דרך אימוץ ערכים צבאיים או משטרתיים. עם המעבר לאזרחות, מתרחש תהליך של סוציאליזציה מחדש, שבו המשתחררים צריכים לאמץ נורמות וערכים חדשים של החיים האזרחיים, דבר שעשוי להיות מאתגר ולהוביל לקונפליקטים זהותיים.

תיאוריות של זהות חברתית: זהות חברתית, כפי שהיא מובנת בסוציולוגיה, מתייחסת לאופן שבו אנשים מזהים את עצמם במסגרת קבוצות חברתיות מסוימות. אנשים בשירות מוסדי מפתחים זהות הקשורה לתפקידם ולמעמדם במערכת המוסדית. המעבר לאזרחות דורש מהם להגדיר מחדש את זהותם ולהתמודד עם שינוי בתפיסה העצמית והחברתית. תיאוריות אלו, כמו של גידנס (Giddens), עוסקות בקשיים שנלווים לאובדן הזהות המקצועית ולבניית זהות חדשה בסביבה אזרחית.

תיאוריות קונפליקט ותפקידים: מעבר משירות מוסדי לאזרחות כרוך לעיתים קרובות בקונפליקט בין תפקידים שונים. לדוגמה, תפקידים שנרכשו בשירות מוסדי כמו פיקוד והנהגה אינם בהכרח מתאימים לסביבה האזרחית. תיאוריות של קונפליקט תפקידים, כמו זו של פרסונס (Parsons), מסבירות כיצד ניגוד בין תפקידים שונים יכול להוביל ללחץ פנימי ולקושי בהסתגלות למערכת החדשה.

תיאוריות של מעבר והסתגלות חברתית: תיאוריות אלה עוסקות בתהליך שבו אנשים עוברים בין מצבים חברתיים שונים וכיצד הם מסתגלים לשינויים אלו. ברידג'ס (Bridges) מציע ששלבים של אובדן, אזור מעבר והתחלה חדשה הם חלק בלתי נפרד מתהליך המעבר וההסתגלות, והם רלוונטיים במיוחד למי שעובר מחיים מוסדיים לחיים אזרחיים.

תיאוריות של מעמד חברתי ושינוי: תיאוריות אלה בוחנות כיצד שינוי במעמד החברתי, כמו ירידה מהתפקיד הצבאי או המשטרתי הבכיר למעמד אזרחי, משפיע על הפרט ועל תחושת הערך העצמי שלו. הסוציולוגים בורדייה ופוקו דנים באייך מעמד חברתי מובנה ובדרכים שבהן שינויים בו עשויים להשפיע על עמדות חברתיות, זהות, ויחסי כוח.

תיאוריות של רשתות חברתיות ותמיכה חברתית: תיאוריות אלו מסבירות כיצד רשתות חברתיות ותמיכה חברתית מסייעות או מעכבות את ההסתגלות של אנשים במעברים בין מערכות. מחקרים בסוציולוגיה מדגישים את החשיבות של תמיכה ממשפחות וחברים בתהליך ההסתגלות, ובמיוחד כיצד רשתות חברתיות יכולות להקל על הקשיים במעבר ממערכת אחת לאחרת.

תיאוריה של סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות: מעבר לשוק העבודה האזרחי עשוי לכלול התמודדות עם סטריאוטיפים ותפיסות חברתיות קיימות על אנשים שבאים ממערכות מוסדיות. סוציולוגים כמו ברגר ולוקמן (Berger & Luckmann) חקרו כיצד סטריאוטיפים נוצרים ומשפיעים על האינטראקציות החברתיות ועל האופן שבו האזרחות מקבלת את המסיימים את השירות המוסדי.

מסגרת מושגית

המסגרת המושגית במחקר זה משמשת כדי להבין ולפרש את הממצאים מתוך פרספקטיבה סוציולוגית. היא מציעה דרך לשקול את האתגרים וההזדמנויות שהמשתחררים מתמודדים איתם בעת המעבר לחיים אזרחיים. כמו כן, המסגרת מנחה את איסוף הנתונים, בעיקר דרך ראיונות וניתוח מסמכים, על ידי התמקדות במושגים מרכזיים כמו זהות, סוציאליזציה, ותמיכה חברתית. לדוגמה, כשנבחנים התפקידים המוצעים למשתחררים בשוק העבודה האזרחי, המסגרת המושגית מאפשרת להבין האם יש קשר בין דרגה בשירות המוסדי לבין סוגי התפקידים שמציעים להם בשוק הפרטי. כמו כן, המסגרת מסייעת לנתח את השפעת התמיכה החברתית על ההצלחה או הכישלון של המשתחררים להשתלב במערכת האזרחית. המסגרת המושגית במחקר זה מספקת את הבסיס להבנה מעמיקה של תהליך המעבר משירות מוסדי לשירות אזרחי, תוך התמקדות בהיבטים סוציולוגיים שמעצבים את חוויות הפרט ואת ההתמודדויות שהוא חווה במעבר זה.

מסגרת מושגית (Conceptual Framework) היא מבנה תאורטי שמשמש חוקרים כדי לארגן ולפרש את הנתונים שהם אוספים במהלך מחקר. המסגרת המושגית כוללת מושגים מרכזיים, תאוריות, ומערכות של הנחות יסוד, המשמשים כבסיס להבנה ולניתוח של התופעה הנחקרת. המסגרת מספקת קווים מנחים ומדגישה את הקשרים בין המושגים השונים המעורבים במחקר. מסגרת זו מתארת את הדרך שבה החוקר רואה את תהליך המחקר ומה המושגים המרכזיים שאותם הוא מנתח. כמו כן, היא מסייעת לחוקרים להגדיר שאלות מחקר, להנחות את איסוף הנתונים, ולבצע ניתוח מושכל של הממצאים. הביטוי של המסגרת המושגית במחקר זה מתרכז במעבר של אנשים משירות מוסדי לשירות פרטי, המסגרת המושגית מתמקדת בכמה מושגים ותאוריות מרכזיים:

סוציאליזציה וסוציאליזציה מחדש: במסגרת המושגית מתארים את תהליך הסוציאליזציה שבו אנשים מאמצים ערכים ונורמות בשירות מוסדי, ולאחר מכן, סוציאליזציה מחדש שנדרשת בעת המעבר לחיים אזרחיים.

תיאוריית הזהות החברתית: משמשת לניתוח השינוי בזהות של המשתחררים, כיצד הם מזהים את עצמם במסגרת החדשה, וכיצד הם מתמודדים עם אובדן הזהות הקודמת.

סוציאליזציה

סוציאליזציה היא התהליך שבו הפרט לומד ומפנים את הנורמות, הערכים, והתפקידים החברתיים שהחברה מכתיבה. תהליך זה מתחיל בלידה ונמשך לאורך כל חייו של האדם, כשהוא מתרחש דרך אינטראקציות עם אחרים, מוסדות חינוך, משפחה, קבוצות חברתיות, ומערכות תעסוקה. באמצעות הסוציאליזציה, האדם לומד כיצד לפעול ולתקשר בסביבות שונות, וכיצד להתאים את עצמו למבנה החברתי שבו הוא חי.

סוציאליזציה מחדש

סוציאליזציה מחדש (Resocialization) מתייחסת לתהליך שבו אדם נדרש לאמץ מחדש ערכים, נורמות, ותפקידים חברתיים כאשר הוא נכנס לסביבה חדשה או כאשר מתרחש שינוי משמעותי בחייו. תהליך זה הוא הכרחי כאשר אדם עובר משירות מוסדי, כגון צבא, משטרה, או שירות ממשלתי אחר, לחיים אזרחיים, שבהם הנורמות והערכים שונים לחלוטין מאלה שהוא הכיר במסגרת המוסדית.

במעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים, הפורשים נדרשים לבצע סוציאליזציה מחדש, שבה הם לומדים מחדש את המוסכמות והערכים של החברה האזרחית. לדוגמה, בעוד שבשירות הצבאי הנורמות כוללות משמעת נוקשה, היררכיה ברורה, ומסגרת פעולה מאורגנת ומחויבת, הרי שבחיים האזרחיים נדרשים מיומנויות אחרות כמו גמישות, יצירתיות, והתמודדות עם חוסר ודאות. מושג זה בא לידי ביטוי במחקרים רבים הן בארץ והן בעולם. בישראל נערכו מחקרים שונים שנעשו על פורשי צבא מצביעים על כך שהמעבר לחיים אזרחיים דורש שינוי משמעותי באורח החשיבה והפעולה של הפרט. מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת תל אביב (2017) מצא כי פורשי צה"ל נתקלים בקשיים בשילובם בשוק העבודה האזרחי בשל הצורך לבצע סוציאליזציה מחדש, בעיקר בתחומים של מנהיגות פחות היררכית, ניהול עצמי, ותפקוד במסגרת עם פחות תמיכה. מחקר שנערך בארה"ב על ידי ה-Pew Research Center (2011) מצא כי פורשי הצבא האמריקאי חווים קשיים משמעותיים במעבר לחיים אזרחיים בשל הצורך ללמוד מחדש כיצד לפעול במערכת חברתית שבה הסמכות אינה מוחלטת, והיחסים בין אנשים מבוססים יותר על שיתוף פעולה וגמישות. המחקר מצא גם שפורשים רבים מדווחים על תחושות של בידוד וניכור כתוצאה מהמעבר, וכן על קושי בהסתגלות לערכים ונורמות אזרחיות שמעריכים יותר את ההישג האישי מאשר את המחויבות לקבוצה.

ערכים ונורמות של השירות המוסדי. במהלך השירות המוסדי, הפורשים מאמצים ערכים ונורמות כמו נאמנות לקבוצה, משמעת חזקה, והכפפה לסמכות גבוהה. ערכים אלו הם חלק מהותי מזהותם האישית והמקצועית, והם נוטים להפעיל אותם גם לאחר פרישתם. במחקרו של ג'ון סמית (Smith, 2013) נמצא כי פורשים משירות מוסדי בארה"ב מדווחים על קושי בניהול צוותים אזרחיים בשל האימוץ של ערכי סמכות קשיחה והיררכיה ברורה במהלך השירות המוסדי.

המעבר לחיים אזרחיים דורש מהפורשים לעבור תהליך של סוציאליזציה מחדש, שבו עליהם לאמץ מיומנויות חדשות והתאמות לערכים ונורמות אזרחיות.עליהם ללמוד כיצד לפעול במערכות שמעריכות יותר את הפרט, את הגמישות, ואת היצירתיות. כמו כן, עליהם להסתגל לניהול עצמי, לפיתוח יחסי עבודה שוויוניים יותר, ולהבנת החשיבות של האיזון בין עבודה לחיים אישיים.

הצורך בסוציאליזציה מחדש לאחר פרישה משירות מוסדי הוא תהליך קריטי שמדגיש את הצורך בתמיכה ובתוכניות הכשרה שיסייעו לפורשים להסתגל למערכת האזרחית. על פי מחקרים רבים, תהליכים אלו חשובים במיוחד כדי להבטיח את ההשתלבות המוצלחת של הפורשים בשוק העבודה האזרחי ובחברה בכלל.

מחקרים אלו ואחרים מספקים תמונה רחבה של האתגרים שעומדים בפני פורשים משירות מוסדי במעבר לחיים אזרחיים ומדגישים את הצורך בסוציאליזציה מחדש.

הזהות החברתית .

זהות חברתית מתייחסת לאופן שבו אדם תופס את עצמו ביחס לקבוצות חברתיות מסוימות. תיאוריה זו, שפותחה בעיקר על ידי הנרי טאיפל וג'ון טרנר בשנות ה-70 וה-80, טוענת כי זהותו של הפרט נוצרת לא רק על בסיס מאפיינים אישיים אלא גם על בסיס השתייכותו לקבוצות חברתיות, כגון מקום עבודה, לאום, או מעמד חברתי. הזהות החברתית מתעצבת באמצעות ההשוואה בין הקבוצה אליה שייך הפרט לבין קבוצות אחרות, והיא תורמת לתחושת השייכות והביטחון העצמי של האדם.

זהות במקום העבודה מתעצבת סביב תפקידים, נורמות, וערכים המקובלים במוסד שבו עובד הפרט. עבור אנשים בשירות מוסדי כמו צבא, משטרה, או גופים ממשלתיים אחרים, הזהות המקצועית והחברתית מתבססת על המעמד, הדרגה, וסמלי השלטון שמקנה להם תפקידם. דרגות, לשכות, רכבי שרד, וצוותי עוזרים הם כולם חלק בלתי נפרד ממבנה הזהות המקצועית של הפרט בתוך המערכת.

עם המעבר לחיים אזרחיים, כל אותם סמלי סטטוס ותפקידים נלקחים מהפרט. המעבר כרוך באובדן של זהות חברתית שהוגדרה באופן מוחלט על ידי המעמד המקצועי. פתאום, ללא דרגה, ללא לשכה, וללא הסמלים המאפיינים את תפקידו הקודם, נאלץ הפרט להגדיר מחדש את זהותו. הדבר יכול לגרום לתחושת ריקנות, אובדן כיוון, ולתחושת ניכור מהחברה החדשה שבה הוא מנסה להשתלב.

האובדן של הזהות המקצועית יכול להוביל לשורה של בעיות, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית:

אובדן כבוד והכרה:

אנשים שהיו רגילים לכבוד והכרה במסגרת המוסדית עלולים לחוות תחושת השפלה או אובדן משמעות כשמעמדם החדש אינו מקנה להם את אותה רמת הכרה. מחקרים שונים מראים כי אובדן הכבוד יכול להוביל לתחושות של חרדה ודיכאון (Miller & Major, 2000).

שינוי בזהות העצמית:

מעבר זה כרוך בבניית זהות עצמית חדשה שמתאימה לחיים האזרחיים. תהליך זה אינו קל ודורש הסתגלות פסיכולוגית וחברתית משמעותית (Giddens,1991). רבים מדווחים על תחושות של בלבול, אובדן זהות, וקושי במציאת מקום בחברה האזרחית.

פערים בתפיסה:

הציבור האזרחי לא תמיד מבין את חוויות הפורשים מהשירות המוסדי. הפערים בתפיסה עשויים ליצור סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי הפורשים, דבר המעמיק את תחושת הניכור והקושי בהשתלבות (Gal & Ben-Dor, 2002).

בישראל ובעולם קיימים מחקרים רבים המצביעים על הקשיים במעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים. לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי כ-30% מהפורשים מצה"ל מדווחים על קשיים בהשתלבות בשוק העבודה האזרחי (Ben-Shalom, 2014). בארצות הברית, מחקרים של ה-Pew Research Center מצביעים על כך ש-44% מהפורשים מהצבא חווים קושי במעבר לחיים אזרחיים, בעיקר בשל אובדן זהות והסתגלות לתרבות האזרחית (Pew Research Center, 2011).

פרדיגמות ודעות קדומות

הפרדיגמות והדעות הקדומות הנפוצות בחברה כלפי פורשים משירות מוסדי כוללות תפיסות שהפורשים אינם מותאמים לשוק העבודה האזרחי, אינם גמישים דיים, ואינם מסוגלים להסתגל לשינויים בסביבה החדשה. מחקרים מצביעים על כך שסטריאוטיפים אלו יכולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של הפורשים ולחזק את תחושת הניכור שלהם (Goffman, 1963).

כדי להתמודד עם הקשיים במעבר, חשוב לפתח תוכניות תמיכה מקצועיות וחברתיות שיסייעו לפורשים לבנות זהות חדשה המתאימה לחיים האזרחיים. תוכניות אלו יכולות לכלול הכשרה מקצועית, תמיכה פסיכולוגית, וקבוצות תמיכה שיעזרו לפורשים להסתגל לשינויים ולמצוא את מקומם החדש בחברה.

מחקרים אלו ואחרים מספקים תובנות על האתגרים שהפורשים משירות מוסדי נתקלים בהם ומדגישים את הצורך בתמיכה מותאמת כדי להקל על המעבר לחיים אזרחיים.

תיאוריות קונפליקט ותפקידים במעבר משירות מוסדי לאזרחות:

המעבר משירות מוסדי לאזרחות מהווה אתגר משמעותי הכולל התמודדות עם קונפליקטים פנימיים בין תפקידים שהיו רלוונטיים בשירות המוסדי לבין התפקידים החדשים והמציאות האזרחית. תיאוריות של קונפליקט תפקידים מסבירות כיצד ניגודים בין תפקידים שונים יכולים להוביל ללחץ פנימי, לתחושת חוסר הסתגלות ולפגיעה בתפקוד האישי והארגוני.

תיאוריות קונפליקט תפקידים, כמו זו של טלקוט פרסונס (Parsons, 1951)*, עוסקות בהבנה של ניגוד בין תפקידים שונים ואופן השפעתם על הפרט. לפי פרסונס, ניגוד בין תפקידים עלול להוביל ללחץ פנימי, קושי בקבלת החלטות, ואף לפגיעה במורל האישי. קונפליקט זה נובע מהפער שבין הדרישות והציפיות השונות של התפקידים שהפרט מנסה ליישם. במקרה של מעבר משירות מוסדי לאזרחות, הפערים בין תפקידי פיקוד והנהגה במסגרת הצבאית לבין הניהול בסביבה האזרחית הם מהותיים ועשויים לגרום לקושי ניכר בהסתגלות.

אורית נוטמן - שורקין (2020) מצאה במחקר על קצינים בכירים בצה"ל, שקונפליקטים בתפקידים נוצרים כאשר ערכי הפיקוד והסמכות המושרשים במסגרת הצבאית אינם מתאימים לסביבה האזרחית. זאת במיוחד בניהול צוותים, שבו נדרש לעיתים קרובות גישה יותר דמוקרטית ופחות סמכותית.

מחקר של  שיי (Shay, 1994) מציין שחיילים רבים מתקשים לעבור מסביבת הפיקוד הצבאית לסביבת העבודה האזרחית, אשר דורשת כישורים בינאישיים ואמפתיה, ולא רק סמכות. המחקר מראה כי חוסר ההבנה בנוגע לפער זה יכול להוביל לתחושות של ניתוק וניכור מהחברה האזרחית.

הספרות מציעה שהמעבר לתפקידים אזרחיים כרוך בוויתור על סממני הדרגה והסמכות שהיו קיימים בשירות המוסדי. היילמן (Heilman, 2012) מצא כי קצינים בצבא האמריקאי נתקלים בקשיים משמעותיים כאשר הם מנסים להמיר את כישורי הפיקוד הצבאי שלהם לכישורי ניהול בסביבה העסקית. המחקר מציין שקיימת קורלציה בין דרגה צבאית גבוהה לבין קושי גדול יותר בהסתגלות לתפקידי ניהול אזרחיים, זאת בשל ההבדלים הבולטים בין ניהול צבאי לניהול אזרחי.

נוסף על כך, Ostroff, Kinicki & Tamkins (2003) , שחקרו את ההשפעות של קונפליקט תפקידים על ביצועי הארגון, מצאו כי ניגודים בין תפקידים שונים יכולים להוביל לשחיקה אישית, ירידה במורל, ופגיעה בתפקוד הארגוני. הממצאים מראים שהאתגר הגדול ביותר הוא בהעברה של כישורי ניהול ופיקוד מהמערכת הצבאית למערכת האזרחית, שם הדרישות והציפיות שונות בתכלית.

נתוני אבטלה ושינוי מקצוע מראים כי פורשים משירות מוסדי לעיתים קרובות מחליפים מקצוע או עוסקים במגוון תחומים עד שהם מוצאים את מקומם בשוק העבודה האזרחי. בישראל, לפי מחקר של ד"ר ראובן גל וד"ר גבי שפלר (2007), רבים מהפורשים נאלצים לעבור הכשרה נוספת או לבחור בתחומים מקצועיים שונים מאלה שבהם עסקו במסגרת הצבאית. במקביל, מחקרם מצביע על כך שכ-25% מהפורשים מתקשים למצוא תעסוקה יציבה במהלך השנים הראשונות לאחר השחרור.

O’Connell & Velkoff (2010)  בחנו את נתוני האבטלה בקרב פורשים בצבא האמריקאי ומצאו כי אחוזי האבטלה גבוהים יותר בקרב אלו שפרשו מדרגות גבוהות. אלו, שמורגלים לעסוק בתפקידי פיקוד והנהגה, נתקלים בקשיים במציאת עבודה ניהולית מתאימה בשוק האזרחי, ומפנים עצמם לעיתים למקצועות שאינם תואמים את השכלתם וניסיונם הצבאי.

הממצאים והמחקרים המוצגים מדגישים את הקונפליקט בין תפקידים במעבר משירות מוסדי לאזרחות ואת ההשפעה המשמעותית של המעבר על הזהות המקצועית והחברתית של הפרט. בעוד שתפקידים מסוימים בצבא או בשירות מוסדי מעניקים סמכות וסימני כבוד שמוגדרים היטב, התפקידים האזרחיים דורשים כישורים בינאישיים וניהוליים שונים לחלוטין. הבנת הפערים הללו ויצירת כלים מתאימים לתמיכה במעבר היא קריטית להצלחת הפורשים.

תיאוריות של מעבר והסתגלות חברתית

תיאוריית המעבר וההסתגלות של ברידג'ס מתארת את התהליך שבו אנשים עוברים בין מצבים חברתיים שונים וכיצד הם מתמודדים עם השינויים המתחוללים בעקבות מעבר זה. ברידג'ס טוען כי כל מעבר מורכב משלושה שלבים: סיום (Ending), אזור מעבר (Neutral Zone), והתחלה חדשה (New Beginning). התיאוריה הזו מדגישה את הצורך בהתמודדות עם האובדן של המצב הקודם, הסתגלות לאי-הוודאות שבמעבר, ולבסוף, פיתוח זהות חדשה שתואמת את המצב החדש.

שלבי התיאוריה והמשמעות הסוציולוגית שלהם

שלב הסיום (Ending) הינו שלב בו אנשים נדרשים להיפרד מתפקידים חברתיים, ערכים ונורמות שהיו חלק משמעותי מזהותם הקודמת. במעבר משירות מוסדי לאזרחות, השלב הזה עשוי לכלול אובדן של מעמד, היררכיה, וסמלים חברתיים (כגון דרגות ומדים). מבחינה סוציולוגית, אובדן זה יכול להוביל לירידה בהערכה העצמית ולתחושות ניכור.

אזור המעבר (Neutral Zone) הוא שלב שבו אנשים נמצאים במצב של "בין לבין" – הם כבר לא חלק מהמצב הישן, אך עדיין לא נקלטו במצב החדש. סוציולוגים רואים בשלב זה תקופה קריטית של עיצוב מחדש של זהות חברתית, שבה הפרט מנסה לבנות מחדש את מעמדו החברתי והמקצועי.

התחלה חדשה (New Beginning) מצב מאופיין בפיתוח זהות חדשה ובהתמודדות עם תפקידים חדשים בסביבה האזרחית. מבחינה סוציולוגית, זהו השלב שבו האדם מתחיל להשתלב בחברה החדשה, אך ההצלחה בכך תלויה במידת התמיכה החברתית וביכולת לפתח כישורים חדשים שמתאימים למערכת החברתית החדשה.

מחקרים על הסתגלות חברתית במעבר לשוק האזרחי במיוחד בארה"ב ובישראל, עוסקים בשאלה כיצד הפורשים משירות מוסדי מתמודדים עם המעבר לחיים האזרחיים. לדוגמה, מחקר שבוצע בארה"ב על חיילים משוחררים מצא כי התקופה הראשונה לאחר השחרור מאופיינת בתחושות של בלבול ואובדן, מה שמוביל לקשיים בהשתלבות בשוק העבודה האזרחי. מחקר זה מדגים כיצד השלבים שתיאר ברידג'ס מתקיימים בשטח ומדגיש את הצורך בתמיכה מקצועית ואישית כדי להקל על המעבר (O'Connell & Velkoff, 2010). בישראל, מחקר שנעשה על שוטרים שפרשו מהמשטרה מצא כי יותר מ-50% מהם חוו קשיים בהסתגלות לשוק העבודה האזרחי, במיוחד במציאת עבודה שתואמת את הכישורים שנרכשו במהלך השירות. מחקר זה מצביע על כך שהמעבר לשוק האזרחי מציב אתגרים סוציולוגיים משמעותיים, בעיקר בשל אי ההתאמה בין כישורי השירות המוסדי לבין דרישות השוק האזרחי (Gal & Shelef, 2007).

בניתוח סוציולוגי המעבר בין מצבים חברתיים שונים, כמו המעבר מחיים מוסדיים לחיים אזרחיים, יכול להיות משבר אך גם הזדמנות. סוציולוגים טוענים שהצלחה במעבר תלויה לא רק באדם עצמו אלא גם בתגובת החברה לקבלתו ובהשתלבותו. החברה האזרחית עשויה להיתקל בקשיים בקבלת הפורשים בשל סטיגמות ודעות קדומות על תפקודם באזרחות. מצד שני, הקליטה עשויה להיות חלקה יותר כאשר קיימות קבוצות תמיכה וקהילות שמסייעות בפיתוח זהות אזרחית חדשה. במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי חיילים ששמרו על קשרים חברתיים חזקים במהלך השירות המוסדי ושהיו מעורבים בפעילויות חברתיות גם לאחר השחרור הצליחו להשתלב בצורה טובה יותר בחיים האזרחיים (Shay, 1994).

המעבר מחיים מוסדיים לחיים אזרחיים דורש תהליך הסתגלות ארוך ומורכב שבו יש צורך בתמיכה חברתית, בפיתוח כישורים חדשים, ובהבנה מעמיקה של השינוי החברתי שמתחולל בחייו של הפרט. התמיכה המשפחתית והחברתית, יחד עם הכוונה מקצועית, הן מרכיבים חיוניים להצלחה במעבר ולהשתלבות בחברה האזרחית.

אגע בזעיר אנפין בעניין וויליאם ברידג'ס (William Bridges) שהיה יועץ ניהולי וחוקר אמריקאי, שהתמחה בניהול שינוי והסתגלות ארגונית. ברידג'ס היה בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בתחום הספרות האנגלית, אך מאוחר יותר פנה לעסוק בתחום הייעוץ הארגוני וניהול השינוי.

הוא התפרסם בזכות תרומתו להבנת תהליכי שינוי בארגונים ובחיים האישיים. ספרו הידוע ביותר, "Managing Transitions: Making the Most of Change" (1980), הפך לכלי מרכזי עבור מנהלים ומנהיגים בארגונים העוסקים בניהול שינוי. ברידג'ס טען כי התמקדות בתהליך המעבר הרגשי והפסיכולוגי היא קריטית להצלחת שינויים ארגוניים ואישיים. תיאוריה זו של ניהול מעברים לא רק הדגישה את חשיבות ניהול השינוי הטכני, אלא גם את ניהול התחושות והרגשות של האנשים המעורבים בתהליך. עיקרי התיאוריה כפי שכבר  ציינו מזהה שלושה שלבים עיקריים בכל תהליך שינוי: סיום (Ending), אזור מעבר (Neutral Zone), התחלה חדשה (New Beginning).  עבודתו של ברידג'ס השפיעה רבות על תחומי ניהול השינוי, הפסיכולוגיה הארגונית והייעוץ. התיאוריה שלו מיושמת בארגונים שונים, כולל במגזר הציבורי והפרטי, בתהליכי שינוי ארגוניים, וכן בניהול קריירות ומעברים אישיים. ספריו, כולל "Managing Transitions" ו-"The Way of Transition", נשארים פופולריים והם משמשים מדריך רב ערך למנהלים ואנשים פרטיים המעורבים בתהליכי שינוי משמעותיים.

תיאוריות של מעמד חברתי ושינוי: 

הון חברתי ותרבותי הם מושגים מרכזיים בסוציולוגיה, המייצגים את הערכים, הנורמות, הקשרים החברתיים, והמשאבים התרבותיים שהפרט צובר לאורך חייו בתוך מסגרות חברתיות. מעבר ממערכת מוסדית לאזרחות מציב אתגר משמעותי בהיבטים אלו, ויכול להוביל לאובדן הון חברתי ותרבותי, אך לעיתים גם לצמיחה והעצמה מחודשת.

הון חברתי מתייחס לרשתות החברתיות והקשרים החברתיים שיש לפרט, המאפשרים לו גישה למשאבים ולתמיכה חברתית. הון תרבותי מתייחס לערכים, נורמות, ידע והשכלה שהפרט רוכש במהלך חייו. שניהם חשובים לשימור המעמד החברתי וההצלחה האישית והמקצועית של הפרט.

מחקרים מצביעים על כך שהמעבר ממערכת מוסדית לאזרחות יכול להוביל לאובדן משמעותי של הון חברתי ותרבותי. כאשר אדם עוזב מערכת מוסדית כמו הצבא או המשטרה, הוא מאבד לעיתים קרובות את הרשתות החברתיות, הקשרים והמשאבים שהיו זמינים לו במסגרת זו. כך למשל, בורדייה (1986) טוען שהון חברתי נצבר בעיקר בתוך מסגרות חברתיות סגורות, ולכן מעבר לסביבה אזרחית חדשה עלול לגרום לאובדן של החיבורים המשמעותיים שנצברו במסגרת הקודמת.

למרות האובדן האפשרי, ישנם מקרים שבהם מעבר זה יכול להוביל לצמיחה מחודשת בהון החברתי והתרבותי. מחקרים מראים כי פרטים שהצליחו להשתלב בהצלחה בשוק האזרחי, במיוחד בתחומים חדשים הדורשים כישורים אחרים, יכולים להרחיב את ההון התרבותי והחברתי שלהם. לדוגמה, מחקר שנערך על ידי ריצ'רד ריבס (2014) בארה"ב מצביע על כך שווטרנים (תיקי מלחמת העולם השנייה), שהצליחו להתאים את כישוריהם לשוק האזרחי הצליחו להרחיב את רשתות הקשרים שלהם ולהעלות את המעמד החברתי שלהם באמצעות השגת תפקידים בכירים בתעשייה הפרטית.

מספר מחקרים בארץ ובעולם בדקו את ההשפעה של מעבר ממערכת מוסדית לאזרחות על הון חברתי ותרבותי, מחקר שנערך על ידי ד"ר מיכאל שפרינצק וד"ר אורי כהן (2007) בחן את ההשפעה של השירות הצבאי על מעמד חברתי בישראל. המחקר מצא כי חיילים משוחררים רבים חווים ירידה במעמד החברתי בעקבות הקושי לשמור על ההון החברתי והתרבותי שצברו בצבא, במיוחד כאשר הם מתקשים למצוא תעסוקה ראויה בשוק האזרחי. מחקר בארה"ב של Weiner (2016) בארה"ב בחן את ההשפעות החברתיות של ווטרנים שעברו לשוק האזרחי ומצא כי חלקם מצליחים להשתלב בשוק העבודה ולהתמודד עם האתגרים, בעוד אחרים חווים אובדן משמעותי של רשתות התמיכה הקודמות.

מכאן נראה צורך בתמיכה מקצועית וקהילתית למעבר מוצלח מהמערכת המוסדית לאזרחות. מעבר זה יכול להוביל לאובדן משמעותי של הון חברתי ותרבותי אם לא מספקים לפורשים את הכלים והמשאבים הדרושים להצלחה בשוק האזרחי. מצד שני, עם התמיכה הנכונה, ניתן למנף את המעבר להזדמנויות חדשות, להרחבת רשתות החיבורים החברתיים ולשיפור במעמד החברתי.

מחקר מעמיק בנושא זה, כולל איסוף נתונים מהשטח וממחקרים קודמים, מאפשר לפתח תכניות תמיכה מותאמות לפורשים ממערכת מוסדית, כך שיוכלו להמשיך ולצמוח גם במסגרת האזרחית.

תיאוריות של רשתות חברתיות ותמיכה חברתית 

תמיכה חברתית חזקה ותמיכה לא מספקת מתייחסות לרשתות חברתיות שמספקות תמיכה רבה במגוון תחומים, כולל תמיכה רגשית, כלכלית, מקצועית, וחברתית. רשתות אלו כוללות משפחה, חברים, עמיתים לעבודה וקהילה. תמיכה זו מאופיינת בתחושת שייכות חזקה, זמינות של עזרה בעת הצורך, ותמיכה רציפה לאורך זמן. מחקרים מראים כי רשתות אלו מספקות לפרט את המשאבים הדרושים להתמודד עם קשיים, להתמודד עם מתח נפשי, ולמצוא הזדמנויות עבודה. תמיכה לא מספקת מתייחסת לרשתות חברתיות חלשות או חסרות, שבהן הפרט אינו מקבל את התמיכה הרגשית, הכלכלית או המקצועית הנדרשת. רשתות חלשות אלו עשויות להיות מאופיינות במיעוט קשרים חברתיים, חוסר זמינות של עזרה, או תחושה של ניכור ובידוד חברתי. במצבים כאלה, הפורשים עלולים להתמודד עם קשיים נפשיים, דיכאון, חרדה, וקשיים בהסתגלות למעברים חברתיים.

מחקר שנערך בישראל על ידי ד"ר רוני אדרי (2012), אדרי בחן את ההשפעה של רשתות תמיכה על חיילים משוחררים. הנתונים מצביעים על כך שפורשים עם רשתות תמיכה חזקות היו בעלי סיכוי של 75% להשתלב בהצלחה בשוק העבודה תוך שנה משחרורם. לעומת זאת, אלו עם רשתות תמיכה חלשות הראו סיכוי של 45% בלבד להשתלב בשוק העבודה באותו פרק זמן. נתונים אלו מדגישים את ההשפעה של תמיכה חברתית על הצלחת המעבר לחיים האזרחיים, במיוחד בישראל. מחקרה של פמלה פאקסון (2002) בארה"ב בחן את ההשפעה של אמון ותמיכה חברתית על הסתגלות למעברים חברתיים. המחקר הראה כי אנשים עם רמות גבוהות של תמיכה חברתית הראו ירידה של 30% במקרים של דיכאון וחרדה בעקבות מעבר לחיים אזרחיים, בעוד שאנשים עם תמיכה חלשה הראו עלייה של 20% במקרים אלו. המחקר מצביע על הקשר הישיר בין רמת התמיכה החברתית להסתגלות הנפשית והרגשית למעברים משמעותיים בחיים. מחקר של מארק גרנובטר (1973) הראה כי "כוח הקשרים החלשים" חשוב מאוד במציאת עבודה ובהסתגלות לשוק האזרחי. אנשים שהיו בעלי מגוון רחב של קשרים חלשים אך משמעותיים הצליחו בממוצע למצוא עבודה תוך 4 חודשים מהשחרור, לעומת אלו עם רשתות חברתיות מצומצמות או קשרים קרובים בלבד, אשר נדרשו ל-8 חודשים או יותר.

הנתונים מצביעים על כך שתמיכה חברתית חזקה היא גורם מכריע בהצלחה של מעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים, בעוד שתמיכה לא מספקת עלולה להוביל לקשיים משמעותיים. המחקרים שנערכו בישראל ובעולם מראים בבירור את ההשפעות של רשתות תמיכה על בריאות הנפש, השתלבות בשוק העבודה, ותחושת הערך העצמי, ומדגישים את החשיבות של תמיכה רחבה ומגוונת בתהליך המעבר.

תיאוריות של סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות

ההתמודדות עם סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההסתגלות למעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים. הבנה של תהליכים אלה יכולה לסייע בפיתוח מדיניות תמיכה שתקל על המעבר ותפחית את ההשפעות השליליות של סטריאוטיפים על הפרטים.

סטריאוטיפים הם הכללות פשוטות ולעיתים קרובות מוגזמות או מוטעות על קבוצות חברתיות, הנוגעות למאפיינים כמו גזע, מגדר, מקצוע, או רקע תרבותי. סטריאוטיפים נוצרים ומתקבעים דרך חוויות חברתיות, מדיה, חינוך, והיסטוריה חברתית. לפי ברגר ולוקמן (Berger & Luckmann, 1966), סטריאוטיפים הם חלק מהבניה חברתית של המציאות, כלומר, הם תוצר של תהליכים חברתיים שמבנים את תפיסת העולם שלנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים.

פרדיגמות חברתיות הן תבניות או דפוסים חברתיים רחבים המגדירים את האופן שבו חברה או קבוצה חברתית רואה את העולם. פרדיגמה יכולה לכלול הנחות, ערכים, תקנים והתנהגויות המקובלות בקבוצה חברתית. תומאס קון (Kuhn, 1962) הציע את המושג "פרדיגמה" כדי לתאר את המסגרת הקונספטואלית שבה מתקיימים מחקרים מדעיים, אבל המושג הורחב כדי לתאר דפוסים חברתיים ותרבותיים אחרים.

סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות יכולים להיות מחסום משמעותי בהסתגלות של פורשים משירות מוסדי לחיים אזרחיים. סטריאוטיפים שנוצרו במהלך השירות הצבאי או המוסדי יכולים להשפיע על האופן שבו החברה רואה את הפורשים ועל האופן שבו הפורשים רואים את עצמם במרחב האזרחי.

מחקר שנערך על ידי גל ובן-דור (2006) בישראל מצא כי חיילים משוחררים נתקלים בסטריאוטיפים חיוביים ושליליים כאחד, כגון "מנהיגים טבעיים" מצד אחד ו"קושי להסתגל לשינויים" מצד שני. סטריאוטיפים אלה יכולים להשפיע על היכולת של המשוחררים למצוא עבודה ולהשתלב בהצלחה בשוק האזרחי. מחקר נוסף בישראל מאת בן-דוד וחוב' (2011) מצא כי סטריאוטיפים שליליים לגבי יכולתם של פורשים להתאים לסביבות עבודה אזרחיות יכולים לגרום להקטנת הביטחון העצמי ולתחושת ניכור. מחקר בארה"ב של Hoge et al. (2004) על חיילים משוחררים ממלחמות עיראק ואפגניסטן מצא כי כ-50% מהמשוחררים נתקלו בסטריאוטיפים כמו "חוסר יציבות רגשית" או "נטייה לאלימות", מה שגרם לקשיים בהשתלבותם בשוק העבודה האזרחי. סטריאוטיפים אלה יצרו תחושת ניכור ותרמו לפער בין הזהות המקצועית שהייתה להם בשירות לבין הזהות החדשה שנדרשו לבנות כאזרחים.

לפי גידנס (Giddens, 1991), סטריאוטיפים הם חלק ממבנה חברתי רחב יותר שבו מוסדות חברתיים ומערכות יחסים מכתיבים דפוסי התנהגות ותפיסה. כאשר פורש משירות מוסדי עובר למערכת אזרחית, הוא נדרש להתמודד עם פרדיגמות חברתיות חדשות המגדירות את מעמדו ותפקידו בחברה. בורדייה (Bourdieu, 1984) מציע במושג "הון חברתי" שהתפיסה החברתית לגבי אדם או קבוצה יכולה לקבוע את מעמדם החברתי ואת יכולתם להצליח בסביבות חדשות. כאשר פורש משירות מוסדי עובר לשוק האזרחי, הוא עלול להיתקל בפרדיגמות חברתיות חדשות שמתנגשות עם הזהות הקודמת שלו, מה שעלול להוביל לקונפליקטים פנימיים וחיצוניים.

מחקר של Putnam (2000) בארה"ב מצא כי רשתות חברתיות חלשות ותמיכה חברתית מועטה קשורות לקשיים גדולים יותר בהסתגלות למעבר מחיים מוסדיים לאזרחות. לפי פוטנם, תפקידם של חברים ומשפחה בתהליך המעבר הוא קריטי להצלחה. מחקר של Cohen & Wills (1985) מצא שתמיכה חברתית יכולה לתפקד כמגן מפני ההשפעות השליליות של סטריאוטיפים ומתח במעבר בין מערכות חברתיות.

עמדה

המושג "עמדה" (Attitude) בסוציולוגיה מתייחס לאוסף של רגשות, אמונות והתנהגויות שנוצרים בעקבות התנסויות חברתיות ותרבותיות ומשפיעים על האופן שבו אנשים מתייחסים לאובייקטים, רעיונות או קבוצות חברתיות. עמדות הן דינמיות ומשתנות עם הזמן, והן נחשבות למרכיב מרכזי בהתנהגות החברתית של הפרט.

עמדה מורכבת משלושה מרכיבים מרכזיים: הקוגניטיבי (מה האדם יודע ומאמין), הרגשי (כיצד האדם מרגיש כלפי האובייקט) וההתנהגותי (כיצד האדם נוטה לפעול כלפי האובייקט). בסוציולוגיה, עמדות נתפסות כמשתנה חשוב שמשפיע על האינטראקציה החברתית, ובכלל זה על האופן שבו חברה מתייחסת לפורשים ממערכות מוסדיות.

במחקר על המושג "עמדה" שפורסם לפני למעלה מעשור תחת הכותרת "היבטים חברתיים ומשפטיים של העסקת מוגבלים"(מחקר של ד"ר וינצר), נדון המושג "עמדה" בהקשרים סוציולוגיים ומשפטיים. החוקר מדגיש כי עמדות חברתיות כלפי קבוצות מסוימות, כגון אנשים עם מוגבלויות או פורשים משירות מוסדי, משפיעות במידה רבה על השתלבותם בשוק העבודה. במחקרו הוא מסביר כיצד עמדות חברתיות, שנתמכות על ידי סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות, יכולות לפגוע באפשרויות התעסוקה של פורשים וליצור מחסומים חברתיים שמקשים עליהם למצוא תעסוקה ראויה.

ניתן להבין כי יש צורך מהותי בשינוי עמדות החברה כלפי פורשים ממערכות מוסדיות. עמדות שליליות כלפי פורשים עלולות לגרום להם להיתקל בקשיים בהשתלבות בשוק העבודה האזרחי, ועל כן חיוני לשנות את התפיסות החברתיות כלפיהם. שינוי עמדות זה יכול להוביל לשיפור בהזדמנויות התעסוקה שלהם, לעלייה בתחושת הערך העצמי ולהתמודדות מוצלחת יותר עם המעבר לאזרחות.

סוציולוגים בארץ ובעולם חקרו את המושג "עמדה" והשפעתו על תהליכי השתלבות חברתי ותעסוקתי. לדוגמה, פייר בורדייה טען כי עמדות חברתיות הן חלק מהמבנה החברתי וקשורות להון התרבותי והחברתי של הפרט. עמדות אלו משפיעות על האופן שבו קבוצות חברתיות מתייחסות לפרטים ומשפיעות על השתלבותם בקבוצות חדשות.

מחקר שנערך על ידי הסוציולוג האמריקאי, רוברט מ' רוסנטל, הראה כי עמדות חיוביות כלפי עובדים, כולל פורשים, משפרות את ביצועיהם בעבודה ואת שביעות הרצון שלהם מהעבודה. לעומת זאת, עמדות שליליות מצמצמות את ההזדמנויות ואת תחושת הערך העצמי של העובדים.

צורך ברור בשינוי עמדות חברתיות כלפי פורשים משירות מוסדי. שינוי עמדות זה יכול להוביל להכרה בתרומתם הפוטנציאלית לחברה ולכלכלה, ולאפשר להם להשתלב בהצלחה בשוק העבודה האזרחי. חשוב להדגיש כי שינוי זה צריך להיות מלווה במדיניות תמיכה מקצועית, כדי למזער את ההשפעות השליליות של המעבר ולהעצים את הצלחתם.

ניתוח סוציולוגי של עמדות מצביע על כך ששינוי בעמדות כלפי פורשים יוביל להטמעה חיובית יותר של ערכים אזרחיים בקרב הפורשים, לשיפור ביחסי העבודה ולהפחתת הקונפליקטים החברתיים. עלינו כחברה לפעול לשינוי עמדות אלו, כדי להבטיח שהמעבר של פורשים לאזרחות יהיה חלק ויעיל.

מודל אינטראקטיבי לניתוח המעבר מהמערכת המוסדית לעולם האזרחי:

כותרת זו משקפת את התוכן המרכזי של המודל ואת הגישה הסוציולוגית שבה הוא עוסק, תוך התמקדות בקשרי הגומלין בין המושגים השונים שהוזכרו.

המודל מראה כיצד מושגים שונים משתלבים יחד כדי לבחון את השאלות המרכזיות של המחקר, וכיצד כל אחד מהם תורם להבנה מעמיקה יותר של תהליכי המעבר וההסתגלות מהעולם המוסדי לעולם האזרחי. הבנה של האינטראקציות הללו מאפשרת לזהות נקודות חולשה וחוזק, לפתח אסטרטגיות לתמיכה בפורשים, ולמנוע השפעות שליליות.

מחקרים שנעשו בישראל ובעולם מאששים את החשיבות של רשתות תמיכה חזקות, הכנה מתאימה למעבר, וניהול נכון של זהות ותפקידים חברתיים במניעת קשיים במעבר מהמערכת המוסדית לאזרחית.

המודל מתאר את המושגים המרכיבים את המסגרת המושגית ואת האינטראקציה ביניהם הוא כלי חשוב במחקר סוציולוגי, כיוון שהוא ממחיש כיצד הרעיונות המרכזיים במחקר קשורים זה לזה ומה תפקידם בקידום שאלת ומטרות המחקר.

רכיבי המודל:

שאלת המחקר המרכזית : זו הנקודה ההתחלתית במודל. כל יתר המושגים קשורים לשאלת המחקר ומהווים את האמצעים להבנתה ולמענה עליה.

זהות חברתית:  זהות חברתית מוגדרת דרך תפקידים, מעמדות ותחושות השייכות שמוקנות לאדם במסגרת המוסדית, כגון שירות צבאי, משטרתי או ממשלתי. כאשר אדם עובר מהעולם המוסדי לעולם האזרחי, יש צורך בהגדרה מחדש של הזהות החברתית.

אינטראקציה: שינוי בזהות החברתית מוביל למגוון תגובות רגשיות ופסיכולוגיות, שמשפיעות על תהליכי הסוציאליזציה מחדש.

סוציאליזציה וסוציאליזציה מחדש: תהליך שבו האדם לומד מחדש נורמות, ערכים ותפקידים חברתיים במסגרת אזרחית שונה מזו המוסדית.

אינטראקציה: הסוציאליזציה מחדש יכולה להיות מושפעת מחוזק הקשרים החברתיים (רשתות חברתיות), וממעמדו הקודם של האדם במוסד.

רשתות חברתיות ותמיכה חברתית:

קשרים אישיים, משפחתיים ומקצועיים המסייעים בהסתגלות של האדם למעבר מהמערכת המוסדית למערכת האזרחית.

אינטראקציה: רשתות חזקות תומכות במעבר ובשימור הזהות החברתית, בעוד רשתות חלשות עלולות להוביל לתחושות של בידוד וקשיים בהסתגלות.

מעמד חברתי והון תרבותי: המעמד החברתי של האדם, כמו גם ההון התרבותי שצבר, משפיעים על אופן הקבלה שלו בחברה האזרחית ועל התפקידים שימלא בה.

אינטראקציה: הירידה במעמד החברתי או אובדן ההון התרבותי יכול להוביל לתחושות אובדן ערך, אך מצד שני, הסתגלות מוצלחת יכולה לשפר את מעמדו החברתי של האדם.

קונפליקט תפקידים: ניגוד בין תפקידים המוסדיים לתפקידים האזרחיים יכול להוביל לקשיים בהסתגלות.

אינטראקציה: קונפליקט תפקידים יכול להעצים את הקשיים בהסתגלות, במיוחד אם אין תמיכה חברתית מספקת.

עמדות וסטריאוטיפים:

תפיסות חברתיות לגבי פורשי המערכת המוסדית עשויות להשפיע על אופן קבלתם בשוק העבודה האזרחי ועל היחס החברתי כלפיהם.

אינטראקציה: עמדות וסטריאוטיפים חברתיים יכולים להעצים או להקטין את הקשיים של הפורשים בהשתלבות בחיים האזרחיים.

אינטראקציות בין המושגים:

המושגים משתלבים זה בזה בצורה הדדית: הזהות החברתית משפיעה על תהליך הסוציאליזציה מחדש, וההון החברתי והתרבותי משפיעים על קונפליקטים בתפקידים והקבלה בשוק האזרחי.

ההצלחה או הכישלון בתהליך המעבר תלויים בעוצמת התמיכה החברתית, בעוד שהעמדות החברתיות כלפי המסיימים עשויות להוביל להעצמה או דיכוי של הפוטנציאל להשתלבותם מחדש.

ניתוח מעבר מהעולם המוסדי לעולם האזרחי: מחקרים ופרספקטיבות

המעבר מהעולם המוסדי לעולם האזרחי הוא תהליך מורכב שדורש הסתגלות לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה החברתית. חוקרים מישראל ומהעולם מדגישים את החשיבות של זהות, הון חברתי ותרבותי, רשתות תמיכה חברתיות, והתמודדות עם קונפליקטים בתהליך זה. הבנה מעמיקה של האתגרים וההזדמנויות הכרוכים במעבר זה חיונית לפיתוח מדיניות תמיכה מותאמת שתסייע לפורשים להתמודד עם האתגרים ולממש את הפוטנציאל שלהם בסביבה האזרחית.

תיאוריית השינוי בזהות: אנתוני גידנס אחד מהחוקרים הבולטים בתחום הסוציולוגיה, טוען כי המעבר מהעולם המוסדי לעולם האזרחי כרוך בשינויים משמעותיים בזהות האישית והחברתית של הפרט. בתיאוריה שלו על Modernity and Self-Identity (1991), גידנס מדגיש כי במעבר זה, הפרט נדרש להסתגל לסביבה חדשה שבה מערכת הערכים והנורמות שונה מזו שהכיר במערכת המוסדית. התהליך כולל שינויי זהות, שבהם האדם נדרש להגדיר מחדש את מקומו בחברה, להסתגל לאובדן הסמכות והמעמד שהיו לו במוסד, ולבנות מחדש את הערכתו העצמית.

הון חברתי ותרבותי: פייר בורדייה מתמקד במושגי ההון החברתי והתרבותי ובאופן שבו הם משפיעים על הצלחת הפרט במעבר לסביבה האזרחית. במאמריו, בורדייה מסביר כיצד ההון החברתי (קשרים חברתיים) וההון התרבותי (ידע, כישורים וערכים) שנצברו במערכת המוסדית יכולים לעזור או להפריע להסתגלות בסביבה החדשה. המעבר דורש מהאדם להשתמש במיומנויות החברתיות והתרבותיות שלו כדי להשתלב בשוק העבודה האזרחי ולהבטיח את המשך הצלחתו.

רשתות חברתיות ותמיכה חברתית: רוברט פוטנאם חוקר אמריקאי, מדגיש את החשיבות של רשתות חברתיות ותמיכה חברתית בתהליך המעבר. במחקרו  Bowling Alone  (2000), פוטנאם מדבר על כך שיחסים חברתיים חזקים יכולים להקל על הסתגלות לסביבה חדשה, בעוד היעדר תמיכה חברתית עלול להוביל לבידוד חברתי ולכישלון בהסתגלות לשוק העבודה האזרחי. פוטנאם טוען שרשתות חברתיות הן מפתח להצלחה בפרק החדש של החיים.

הסתגלות ועמידה בקונפליקטים: בתיאוריות קונפליקט ותפקידים של טלקוט פרסונס מסבירות את הקשיים שהפרט נתקל בהם במעבר לעולם האזרחי. פרסונס מציין כי תפקידים שהיו ברורים ומובנים במערכת המוסדית אינם תמיד מתאימים לסביבה האזרחית. המעבר הזה יוצר קונפליקטים פנימיים וחיצוניים, כאשר הפרט נדרש לאזן בין הערכים והנורמות המוסדיים לבין הדרישות והציפיות החדשות בסביבה האזרחית. הסתגלות למערכת החדשה דורשת מהפרט לפתח כישורי ניהול חדשים ולהתמודד עם המורכבות החברתית.

בישראל, חוקרים כמו לואי כהן ועמיתיו בחנו את ההשפעות של המעבר מהשירות הצבאי או המשטרתי לשוק העבודה האזרחי. מחקריו של כהן מצביעים על כך שהמעבר כרוך לא רק בקשיים אישיים, אלא גם בקשיים חברתיים ומשפחתיים. במחקר שנערך בקרב פורשי צה"ל, נמצא כי רבים מהם חוו תחושת אובדן ערך עצמי והתקשו להשתלב בשוק העבודה האזרחי, במיוחד בתפקידים שלא תואמים את דרגתם הקודמת. מחקרים אלו מדגישים את הצורך בפיתוח תכניות הכשרה והכוונה לפורשים, כדי להבטיח את הצלחתם בסביבה החדשה.

היבטים פילוסופיים וסוציולוגיים במעבר מהמערכות המוסדיות לעולם האזרחי

המעבר ממערכת מוסדית לעולם האזרחי מציב אתגרים רבים, אך עם זאת, הוא טומן בחובו גם הזדמנויות לצמיחה אישית וחברתית. ההבנה של תהליכי השינוי במעמד החברתי, בניית זהות חדשה, והתמיכה החברתית הם מרכיבים חיוניים להצלחת הפורשים בשוק האזרחי.

מבוא

המעבר ממערכת מוסדית לעולם האזרחי הוא נושא המשלב היבטים פילוסופיים וסוציולוגיים רבים. מעבר זה טומן בחובו שינויים משמעותיים בזהות האישית, המעמד החברתי, והאינטגרציה החברתית. הוא מציב אתגרים רבים עבור הפורשים, אך גם פותח בפניהם הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהשתלבות בסביבה חדשה.

שינוי במעמד חברתי

תיאוריות סוציולוגיות, כמו אלו של פייר בורדייה ומישל פוקו, מצביעות על כך שמעמד חברתי מובנה בקפידה בתוך מערכות מוסדיות. המעמד החברתי במערכת המוסדית מעניק לפרט תחושת ערך עצמי וסמכות, אך עם המעבר לעולם האזרחי, ישנו סיכון לאובדן הון חברתי ותרבותי. מחקרים מצביעים על כך שהמעבר יכול להוביל לאובדן מעמד חברתי, אך במקרים מסוימים, הצלחה בשוק האזרחי עשויה לשמר ואף לשפר את המעמד החברתי של הפורשים. בורדייה ופוקו מדגישים כי "שינוי במעמד החברתי בעקבות מעבר לאזרחות יכול להוביל לאובדן הון חברתי ותרבותי" (Bourdieu, 1986; Foucault, 1980).

זהות ואינטגרציה חברתית

במערכות מוסדיות, הזהות האישית נבנית סביב תפקידים, נורמות וכללים ברורים. המעבר לעולם האזרחי דורש מהפורשים לעבור תהליך של בניית זהות מחדש, תהליך המוביל לאתגרי אינטגרציה חברתית מחדש. האינטגרציה החברתית מחדש היא חיונית לשמירה על תחושת השייכות והזהות, במיוחד כאשר הקשרים החברתיים הישנים עשויים להתפרק. תיאוריות, אמיל דורקהיים דן בחשיבות האינטגרציה החברתית וביכולתה להקל על תהליך השינוי בזהות האישית (Durkheim, 1893).

תמיכה חברתית ורשתות חברתיות

תמיכה חברתית ורשתות חברתיות משחקות תפקיד מרכזי בהצלחת המעבר לעולם האזרחי. מחקרים מראים כי פורשים עם רשתות תמיכה חזקות מצליחים יותר להשתלב בשוק העבודה האזרחי ולהתמודד עם האתגרים הפסיכולוגיים והחברתיים של המעבר. לעומת זאת, חוסר תמיכה חברתית עלול להוביל לקשיים כמו דיכאון, חרדה ותסכול. מחקרים: מחקרים בארצות הברית מצביעים על כך שרשתות תמיכה חברתיות חזקות מסייעות להפחתת בעיות נפשיות ומעלות את סיכויי ההצלחה בשוק העבודה (Smith & Mackie, 2007).

סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות

סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות יכולים להשפיע רבות על התפיסה החברתית של הפורשים מהמערכות המוסדיות. סטריאוטיפים אלו, שמתפתחים בחברה האזרחית, משפיעים על האינטראקציות החברתיות ועל האופן שבו הפורשים מתקבלים בשוק האזרחי. לדוגמה, סוציולוגים כמו ברגר ולוקמן חקרו כיצד סטריאוטיפים נוצרים ומשפיעים על האינטראקציות החברתיות, "סטריאוטיפים שנוצרו במערכת האזרחית יכולים להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו הפורשים מתקבלים בחברה" (Berger & Luckmann, 1966).

שינוי עמדות כלפי הפורשים

שינוי עמדות כלפי הפורשים הוא קריטי להצלחתם בשוק האזרחי. החברה נדרשת להכיר בערך המוסף שהפורשים מביאים עימם, כגון ניסיון ניהולי, כישורי מנהיגות וידע מקצועי. שינוי זה דורש הבנה מעמיקה של הצרכים והאתגרים של הפורשים, כמו גם הכרה במורכבות המעבר שלהם לעולם האזרחי. מחקרים סוציולוגיים מראים כי שינוי עמדות כלפי פורשים ממערכות מוסדיות יכול להוביל להטמעה מוצלחת יותר של הפורשים בחברה האזרחית ולמניעת קונפליקטים חברתיים. לדוגמה, מחקר שנערך בארה"ב על ידי מכון D'Aniello לענייני ותיקים ומשפחות צבאיות (2021) מצא כי עמדות חיוביות ותמיכה חברתית מבוססת קהילה משחקות תפקיד מרכזי בהצלחה של הפורשים להיטמע בחברה האזרחית. המחקר הדגיש את החשיבות של הכשרה ותקשורת בין הקהילה האזרחית לבין הפורשים, כדי למנוע ניכור ולשפר את תהליך השילוב.

בנוסף, מחקר שפורסם בכתב העת  The Journal of Behavioral Health Services & Research  (2021) מצא שפורשים עם תמיכה חברתית חזקה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשתלב בהצלחה בשוק העבודה, בעוד חוסר תמיכה היה קשור לעלייה בתסמינים נפשיים כמו דיכאון וחרדה.

מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של שינוי עמדות חברתיות והטמעת מערכות תמיכה יעילות כדי להקל על המעבר מהמערכות המוסדיות לחיים האזרחיים, ולהבטיח שהפורשים יצליחו לשמור על זהותם ולהשתלב בחברה האזרחית בצורה מוצלחת . https://link.springer.com/article/10.1007/s11414-022-09823-2

מחקרים סוציולוגיים מראים כי שינוי עמדות יכול להוביל להטמעה מוצלחת יותר של הפורשים בחברה האזרחית ולמניעת קונפליקטים חברתיים.

מסקנות

המעבר מהמערכות המוסדיות לעולם האזרחי מציב אתגרים רבים, אך עם זאת, הוא טומן בחובו גם הזדמנויות לצמיחה אישית וחברתית. הבנת תהליכי השינוי במעמד החברתי, בניית זהות חדשה, והתמיכה החברתית הם מרכיבים חיוניים להצלחת הפורשים בשוק האזרחי. פיתוח מדיניות תמיכה מותאמת יכול לסייע בהקלת המעבר ולמנוע את השפעותיו השליליות.

טיפולוגיה של קבלת המשוחרר הבכיר בשוק האזרחי:  

הפרק מציג ניתוח מקיף של טיפולוגיה של קבלת המשוחרר הבכיר בשוק האזרחי, תוך הסתמכות על מחקרים סוציולוגיים עדכניים הממחישים את החשיבות של הבנה מעמיקה של התהליך והגורמים המשפיעים עליו.

המעבר מהמערכות המוסדיות לשוק האזרחי הוא נושא רב-פנים, שמחייב בחינה מעמיקה של המורכבות הכרוכה בתהליך זה. במרכז הפרק עומדת השאלה כיצד מתקבלים פורשים בכירים, כגון מנהלים בכירים, קצינים גבוהים בצבא או במשטרה, במערכת האזרחית לאחר סיום תפקידם המוסדי. הפרק יבחן את הנושא דרך הפריזמה של טיפולוגיה סוציולוגית, מושגי יסוד כמו תרבות ארגונית ומדיניות ציבורית, והשפעתם על תהליך ההשתלבות.

מבוא לטיפולוגיה סוציולוגית

הטיפולוגיה, בהקשרה הסוציולוגי, מהווה כלי חשוב להבנת מורכבויות חברתיות על ידי זיהוי מאפיינים משותפים וסיווגם לקטגוריות ברורות. בתחום ההשתלבות בשוק האזרחי, טיפולוגיה יכולה לשמש להבנת המנגנונים החברתיים והארגוניים המשפיעים על קבלת הפורשים הבכירים. חוקרים סוציולוגיים מצביעים על כך שהמנגנונים הללו כוללים גורמים כמו תרבות ארגונית, מדיניות ציבורית, ורשתות חברתיות.

תרבות ארגונית ומדיניות ציבורית

תרבות ארגונית הינו מושג זה מתאר את הערכים, הנורמות, והמנהגים המשותפים בקרב חברי הארגון. במחקרים סוציולוגיים נמצא כי תרבות ארגונית מגובשת יכולה לתרום להשתלבות מוצלחת של פורשים בכירים על ידי מתן מסגרת ברורה לפעולה ושיתוף ידע בין-אישי.

המדיניות הציבורית מתייחסת לחוקים, לתקנות ולמדיניות הממשלתית שמכוונים להשפיע על חיי הציבור. מחקרים מראים כי מדיניות ציבורית תומכת, כמו תכניות לשילוב פורשים בשוק העבודה, יכולה להקל על תהליך ההשתלבות ולמנוע תחושת ניכור או בידוד בקרב הפורשים.

האתגרים בקבלת המשוחרר הבכיר

השתלבות בשוק האזרחי עשויה להיות מאתגרת במיוחד עבור פורשים בכירים, שמתמודדים עם אובדן זהות מקצועית, שינוי במעמד החברתי, ותפיסות סטריאוטיפיות. לדוגמה, חוקרים מציינים כי פערים בתרבות הארגונית בין המערכת המוסדית לזו האזרחית יכולים ליצור חיכוכים, כמו תפיסה שונה של ניהול, סמכות ודרכי קבלת החלטות. מחקר שנערך בישראל על ידי מכון טאוב (2021) מצא כי פורשים בכירים מתקשים להשתלב בשוק האזרחי, בעיקר בשל פערים בתרבות הארגונית ובתפיסות ניהוליות. מחקר בארה"ב (2018) מצא כי פורשים שהשתלבו בשוק האזרחי נתקלו לעיתים קרובות בסטריאוטיפים שהקשו על קבלתם על ידי עמיתים אזרחיים.

השפעת התמיכה החברתית ורשתות חברתיות

רשתות תמיכה חזקות יכולות להקל באופן משמעותי על המעבר למערכת האזרחית. תמיכה ממשפחות, חברים, ומקצוענים בתחום הקריירה תורמת ליצירת תחושת ביטחון ולהפחתת הלחץ הנפשי הכרוך בשינוי. מחקר סוציולוגי שנערך בגרמניה (2017) מצא כי פורשים בעלי רשתות חברתיות חזקות נטו להצליח יותר במעבר לשוק האזרחי. מחקר נוסף שנערך בצרפת (2019) הדגיש את החשיבות של תמיכה משפחתית וצוותי עבודה בהשתלבות מוצלחת בשוק האזרחי.

השפעת סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות

השתלבותם של פורשים בכירים בשוק האזרחי מלווה לעיתים קרובות בתפיסות סטריאוטיפיות. סטריאוטיפים אלו עשויים להשפיע לרעה על תפיסת הפורשים בעיני האזרחים, ולהקשות על תהליך ההשתלבות. ברגר ולוקמן (1966) בחנו את השפעת הסטריאוטיפים על האינטראקציות החברתיות והדגישו כיצד תפיסות סטריאוטיפיות יכולות להשפיע על קבלת פורשים בכירים בשוק האזרחי. מחקר שנערך בבריטניה (2015) מצא כי סטריאוטיפים על פורשים בכירים כבלתי גמישים או קפדנים מדי היוו מחסום משמעותי להשתלבותם בשוק העבודה האזרחי.

ניתן לראות כי המסקנות המרכזיות מהניתוח הסוציולוגי של תהליך השתלבות הפורשים הבכירים בשוק האזרחי מצביעות על כך שהשילוב אינו פשוט, אך בהחלט אפשרי עם התמיכה הנכונה. יש צורך בהבנת הגורמים הסוציולוגיים שמשפיעים על תהליך זה, ובהתאם לכך פיתוח תכניות תמיכה מותאמות.

טיפולוגיה: טיפולוגיה היא גישה מחקרית בסוציולוגיה ובתחומים נוספים שמטרתה לסווג תופעות או אובייקטים לקבוצות או קטגוריות שונות, בהתאם למאפיינים משותפים. בגישה זו, יוצרים מודלים המבוססים על זיהוי מאפיינים בסיסיים המשותפים לקבוצה מסוימת של תופעות, ואז מחלקים את הקבוצה הזו לתת-קבוצות על פי קריטריונים ברורים.

פרשנות סוציולוגית של טיפולוגיה: במבט סוציולוגי, הטיפולוגיה מאפשרת לחוקרים להבין טוב יותר את המורכבות של תופעות חברתיות שונות באמצעות סיווגן למספר סוגים או קטגוריות. למשל, בהתייחסות לשוק העבודה האזרחי וקבלת פורשים בכירים מהמערכות המוסדיות, ניתן ליצור טיפולוגיות שונות של סיווג, למשל:

1.טיפולוגיה של קבלת פורשים לפי גודל הארגון: האם הארגונים הגדולים יותר נוטים לקבל פורשים בכירים מהמוסדות, או שמא דווקא הארגונים הקטנים והבינוניים הם אלו שמעניקים להם תפקידים מרכזיים?

2. טיפולוגיה של קבלת פורשים לפי תחום עיסוק: האם פורשים בכירים מתקבלים בתחומים מסוימים כמו ביטחון, ייעוץ וניהול, או שהם מצליחים להשתלב גם בתחומים אחרים?

טיפולוגיה של קבלת פורשים לפי רמת התמיכה החברתית: כיצד התמיכה החברתית והקהילתית משפיעה על קבלת הפורשים ועל הצלחתם להשתלב בשוק העבודה האזרחי?

שימוש בסוציולוגיה: הטיפולוגיה בסוציולוגיה לא רק מסווגת תופעות, אלא גם מנתחת את האינטראקציות בין קטגוריות שונות ואת המשמעויות החברתיות שלהן. כלומר, היא יכולה להציג כיצד הקטגוריות השונות של קבלת פורשים מתקשרות עם נורמות חברתיות, עם ערכים תרבותיים ועם מדיניות ציבורית.

למשל, במחקר של טיפולוגיה של קבלת פורשים בשוק האזרחי, ניתן לנתח כיצד הקטגוריות השונות משקפות את התרבות הארגונית במדינה מסוימת, את המדיניות הציבורית כלפי פורשים, ואת התמיכה החברתית שהם מקבלים.

חוקרים סוציולוגיים עשו שימוש נרחב בטיפולוגיות כדי לנתח סוגיות חברתיות שונות. לדוגמה, החוקרים ג'ון א. בראון ודייויד ו. וייט (Brown & White, 2020) חקרו טיפולוגיה של פורשים ממערכת הצבא הבריטית והראו כיצד הקטגוריות השונות של פורשים משקפות את האתגרים ואת ההזדמנויות העומדות בפניהם בשוק העבודה האזרחי.

טיפולוגיה מספקת מסגרת פרשנית עשירה להבנת הדינמיקה של השתלבות פורשים בשוק העבודה האזרחי. היא מאפשרת לחוקרים לזהות דפוסים ולהבין כיצד הגורמים השונים – חברתיים, תרבותיים, ומבניים – משפיעים על הצלחת ההשתלבות של פורשים בכירים בעולם האזרחי.

נתונים ומחקרים על שילוב פורשים במערכת האזרחית:

המעבר של פורשים מהמערכות המוסדיות לשוק העבודה האזרחי מהווה תהליך מורכב הכולל מגוון אתגרים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. מחקרים רבים נערכו לבחינת תהליך ההשתלבות של פורשים בשוק העבודה האזרחי, ומסקנותיהם מספקות תובנות חשובות לגבי הצלחתם של פורשים בשוק האזרחי והגורמים המשפיעים על הצלחה זו.

הצלחת השילוב בשוק האזרחי תלויה בתמיכה ממשלתית, הכשרה מקצועית מתאימה, ותמיכה חברתית מתמשכת.

שילוב פורשים בשוק העבודה האזרחי: נתונים והשוואות של מחקרים שנערכו בארה"ב, בריטניה וישראל מצביעים על מגמות דומות, אך עם הבדלים קלים הנובעים מהקשרים תרבותיים ומדיניות ציבורית שונה בכל מדינה. מחקר של משרד לענייני ותיקים בארה"ב בחן את השתלבותם של פורשים משירות צבאי בשוק העבודה האזרחי וממצאים מרכזיים מלמדים כי 75% מהפורשים מצאו עבודה בשנה הראשונה, 60% מהם נשארו באותו מקום עבודה לאחר שלוש שנים,  45% נשארו באותו מקום עבודה לאחר חמש שנים. מכאן ניתן לראות כי הכשרה מקצועית במהלך השירות הצבאי ותמיכה בהכנה לעבודה אזרחית משפיעים באופן משמעותי על הצלחת הפורשים בשוק האזרחי. מחקר של RAND Corporation (2019) בחן את הגורמים שהשפיעו על השתלבותם של פורשים משירות צבאי בשוק האזרחי בארה"ב והממצאים המרכזיים שלו מוכיחים כי 65% מהפורשים נשארים בעבודה אזרחית למשך לפחות חמש שנים. פורשים שקיבלו הכשרה מקצועית מתאימה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להישאר בעבודה לטווח ארוך. מחקר של משרד ההגנה הבריטי (2020) מציג את הממצאים הבאים: 70% מהפורשים מצאו עבודה בשנה הראשונה לאחר השחרור. 50% מהם נשארו באותו מקום עבודה לאחר שלוש שנים. ומכאן ניתן להסיק כי שילוב בשוק האזרחי דורש הכנה מוקדמת ותמיכה מתמשכת גם לאחר השחרור. מחקר של מכון טאוב בישראל (2021) בדק את הצלחתם של פורשים מהצבא הישראלי בשוק העבודה האזרחי  והממצאים מלמדים כי 80% מהפורשים מצאו עבודה בשוק האזרחי בשנה הראשונה 65% מהם נשארו בעבודה לאחר שנתיים 50% נשארו באותו מקום עבודה לאחר חמש שנים .המסקנה הנראית על פי הנתונים כי הצלחת השילוב בשוק האזרחי תלויה בתמיכה ממשלתית והכשרה מקצועית מותאמת.

משך זמן העבודה של הפורשים בשוק האזרחי: מחקרים מצביעים על כך שפורשים נשארים בעבודות אזרחיות לתקופות משתנות, והנתונים משתנים בהתאם לתחום המקצועי, לתפקיד ולאיכות ההכנה שקיבלו הפורשים במהלך השחרור. פורשים שהשתתפו בתוכניות הכשרה והכנה מוקדמות מציגים יציבות תעסוקתית גבוהה יותר , משך הזמן שבו פורשים נשארים באותו מקום עבודה יורד עם השנים, אך ההכנה וההכשרה המקצועית משפיעות באופן חיובי על יכולת ההתמדה שלהם.

גורמים משפיעים על השתלבות פורשים בשוק האזרחי : מחקרים שונים מדגישים את חשיבות ההכשרה המקצועית, התמיכה החברתית והכנת הפורשים לחיים האזרחיים כגורמים מרכזיים להצלחת ההשתלבות בשוק האזרחי. בארה"ב  מדגישים את חשיבות התמיכה החברתית וההכנה המוקדמת בהצלחת ההשתלבות בשוק האזרחי אשר מלמדת על כך שפורשים שקיבלו תמיכה חברתית חזקה הצליחו לשמור על יציבות תעסוקתית גבוהה יותר ולמנוע תחושת ניכור או דיכאון. משרד ההגנה הבריטי בשנת 2020 פרסם כי הכנה מוקדמת והכשרה מקצועית ספציפית לתחומי עבודה אזרחיים תורמות להצלחה בשוק העבודה.

מדיניות ציבורית ותמיכה בפורשים: המדיניות הציבורית משפיעה באופן משמעותי על הצלחת ההשתלבות של פורשים בשוק העבודה האזרחי. מדינות שונות נוקטות בגישות שונות להכנת פורשים לחיים האזרחיים. משרד לענייני ותיקים בארה"ב מציע תוכניות הכשרה ותמיכה מקיפות לפורשים, כולל סיוע במציאת עבודה, הכשרה מקצועית ותמיכה פסיכולוגית. משרד ההגנה הבריטי מציע תוכניות הכשרה ייעודיות לפורשים, הממוקדות בהכנה לשוק העבודה האזרחי ומתמקדות במיומנויות הנדרשות בשוק. מכון טאוב (ישראל, 2021) מצביע על כך שתמיכה ממשלתית והכשרה מקצועית ממוקדת חשובות להצלחת השתלבותם של פורשים בשוק העבודה האזרחי.

הצלחת השתלבות פורשים בשוק האזרחי  מראה כי תוכניות הכשרה ותמיכה חברתית מוצלחות משפרות את סיכויי ההשתלבות של פורשים בשוק האזרחי. מתוך מחקר של RAND Corporation (2019) אשר מצא כי תוכניות הכשרה ייעודיות ותמיכה מקיפה מסייעות לפורשים לשמור על יציבות תעסוקתית ולהשתלב בהצלחה בשוק האזרחי.

חסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים מעמדות בכירים: ניתוח תיאורטי סוציולוגי

המעבר משירות מוסדי לשוק העבודה האזרחי הוא תהליך מורכב הדורש הכנה מוקדמת, תמיכה ממשלתית וחברתית והכשרה מקצועית מתאימה. המחקרים שנערכו בעולם ובישראל מצביעים על כך שפורשים המשתתפים בתוכניות הכשרה ותמיכה ייעודיות מצליחים להשתלב בצורה טובה יותר בשוק האזרחי ולשמור על יציבות תעסוקתית לאורך זמן.

מבוא

המעבר של פורשים מעמדות בכירים מהמערכת המוסדית לשוק הפרטי מעלה אתגרים סוציולוגיים משמעותיים. המעבר הזה אינו פשוט, והוא טומן בחובו חסמים תרבותיים, חברתיים, וזהותיים שמקשים על הפורשים להשתלב בצורה חלקה בשוק האזרחי.

מטרת הפרק: לנתח את החסמים והאתגרים שמעמיד השוק הפרטי בפני פורשים מעמדות בכירים, תוך שימוש בתיאוריות סוציולוגיות שונות ובממצאים אמפיריים ממחקרים רלוונטיים.

חסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים :

חסמי תרבות ארגונית

תרבות ארגונית מתייחסת למערכת הערכים, הנורמות וההתנהגויות שמכתיבות את האופן שבו ארגון פועל. תרבות זו משפיעה על יחסי האנשים בארגון ועל תהליכי קבלת ההחלטות.

השפעת התרבות הארגונית על פורשים: פורשים ממערכות מוסדיות, כמו צבא או משטרה, מגיעים עם תפיסות עבודה מוגדרות, בהן היררכיה ברורה וציות לפקודות הן חלק מרכזי מהתרבות הארגונית. לעומת זאת, בשוק הפרטי, התרבות הארגונית יכולה להיות פחות היררכית ויותר גמישה, מה שמוביל לקונפליקטים אפשריים בתהליך ההסתגלות. מחקרים מצביעים על כך שתרבות ארגונית שונה בשוק הפרטי מציבה אתגרי הסתגלות לפורשים, במיוחד כאשר מדובר בארגונים המקדמים גמישות וחדשנות.

חסמים חברתיים ותפיסתיים

סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות. סטריאוטיפים הם דעות קדומות או תפיסות כוללות שאנשים מחזיקים לגבי קבוצות מסוימות, והם יכולים להשפיע על האופן שבו החברה מתייחסת לפורשים ממערכות מוסדיות. השפעת הסטריאוטיפים על פורשים, סטריאוטיפים כמו תפיסת הפורשים כקשוחים ונוקשים עשויים לפגוע בסיכוייהם להשתלב בשוק הפרטי. פרדיגמות חברתיות משפיעות על הדרך שבה פורשים נתפסים על ידי החברה ומכתיבות את יחסי הגומלין שלהם עם הסביבה החדשה. מחקרים של ברגר ולוקמן (1966) מדגישים את ההשפעה של סטריאוטיפים על האינטראקציות החברתיות ועל התפיסה החברתית של פורשים בשוק האזרחי.

חסמים של שינוי זהות ומעמד חברתי

המעבר משירות מוסדי למערכת האזרחית כרוך בשינוי מהותי במעמד החברתי של הפרט. במערכות מוסדיות, הפרט נהנה ממעמד גבוה ומבוסס, בעוד שבשוק הפרטי הוא נדרש לבסס את מעמדו מחדש. שינוי זה במעמד החברתי עלול להוביל למשבר זהות ולתחושות של חוסר ערך, במיוחד כאשר הפורש מתקשה למצוא את מקומו בשוק הפרטי. תיאוריות של בורדייה ופוקו מצביעות על כך שהשינוי במעמד החברתי יכול להוביל לאובדן הון חברתי ותרבותי, מה שמוסיף קושי בתהליך ההסתגלות.

ניתוח סוציולוגי של החסמים

ניתוח תיאוריות חברתיות

תיאוריות רשתות חברתיות: תיאוריות אלו מדגישות את החשיבות של רשתות תמיכה חברתיות בהשתלבות מוצלחת בשוק הפרטי. פורשים בעלי רשתות תמיכה חזקות נוטים להצליח יותר בהשתלבות בשוק האזרחי.

תיאוריית הסטריאוטיפים: סטריאוטיפים חברתיים משחקים תפקיד מרכזי בהשתלבותם של פורשים בשוק הפרטי, והם יכולים להוות חסם משמעותי בקבלת הפורשים על ידי הקולגות והמנהלים.

השפעת הקונפליקט בין תפקידים

תיאוריית הקונפליקט התפקידי: הקונפליקט בין תפקידים במערכת המוסדית (כגון פיקוד והנהגה) לבין תפקידים בשוק הפרטי יכול להוביל לקשיים בהסתגלות. המעבר מתפקידים עם סמכות מוחלטת לתפקידים שבהם נדרשת יכולת ניהול פחות היררכית יכול להקשות על הפורש למצוא את מקומו בארגון האזרחי.

מסקנות

תפקיד המערכת האזרחית

שינוי עמדות ופרדיגמות: השוק הפרטי נדרש לשנות עמדות קיימות כלפי פורשים מעמדות בכירים ולהכיר בערך המוסף שהם מביאים עימם, כמו ניסיון ניהולי, כישורי מנהיגות וידע מקצועי.

הצורך במדיניות תמיכה: על החברה לפתח מדיניות תמיכה מותאמת שתסייע לפורשים בהשתלבות בשוק הפרטי, ובכך תקל על תהליך ההסתגלות.

תפקיד הפורשים

התאמת הכישורים: פורשים צריכים להיות מודעים לצורך בהתאמת כישוריהם לסביבה האזרחית ולהבין את הדרישות השונות של השוק הפרטי.

בניית זהות חדשה: החשיבות של בניית זהות חדשה התואמת את הנורמות והערכים של השוק הפרטי. תהליך זה כולל הבנה מעמיקה של הדינמיקות הארגוניות החדשות ושיפור כישורי ההסתגלות.

מחקרים ומקורות עיקריים

ברגר ולוקמן (1966) במחקרם על השפעת סטריאוטיפים ופרדיגמות חברתיות על האינטראקציות החברתיות. בורדייה ופוקו (1984), במחקרם על ניתוח של השפעת שינוי במעמד החברתי על אובדן הון חברתי ותרבותי.

חסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים מעמדות בכירים

ניתוח תיאורטי סוציולוגי

מבוא:  

המונח "ממצאים אמפיריים" מתייחס לנתונים ותוצאות שנאספו ונמדדו באמצעות תצפיות, ניסויים או סקרים. ממצאים אלה מספקים בסיס אמין לבחינת תיאוריות ולבניית מסקנות מחקריות. כאשר דנים בשילוב פורשים מעמדות בכירים בשוק הפרטי, הממצאים האמפיריים משמשים להבנת החסמים והקשיים שבהם נתקלים פורשים אלו במהלך השתלבותם בארגונים אזרחיים. "חסמים" הם כל מכשול או גורם שמונע את השתלבותם המלאה של פורשים בשוק הפרטי. חסמים אלו יכולים להיות קשורים להבדלים תרבותיים, שינוי במעמד החברתי, סטריאוטיפים או התנגדויות מצד ארגונים אזרחיים.

חסמים תרבותיים וארגוניים

אחד מהחסמים המרכזיים שהפורשים מתמודדים איתם הוא ההלם התרבותי שנגרם מהמעבר מתרבות ארגונית מוסדית להיררכיה פחות קשוחה בשוק הפרטי. פורשים שהיו רגילים לתרבות פיקודית נתקלו בקשיים בהסתגלות לתרבות הארגונית בשוק הפרטי, מה שהוביל לתחושת ניכור וחוסר הבנה בין הפורש לבין עמיתיו החדשים. מחקר אמריקאי מ-2017 מצביע על כך שכ-60% מהפורשים חוו קשיים משמעותיים בהתאמתם לתרבות הארגונית החדשה, במיוחד בארגונים המדגישים עבודה בצוותים וחדשנות.

חסמים חברתיים ותפיסתיים

סטריאוטיפים חברתיים ופרדיגמות חברתיות מהווים חסם משמעותי בפני פורשים, בכך שהם מכתיבים כיצד החברה מתייחסת אליהם ומונעים מהם להשתלב באופן מלא בארגונים אזרחיים. במחקר של ברגר ולוקמן (1966) נטען כי סטריאוטיפים חברתיים משפיעים באופן ניכר על האינטראקציות החברתיות של פורשים בשוק הפרטי. מחקר מגרמניה מצא כי מעסיקים רבים מהססים להעסיק פורשים ממעמדות בכירים בשל סטריאוטיפים על קשיחות וגמישות נמוכה.

חסמים של שינוי זהות ומעמד חברתי

שינוי במעמד החברתי הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר שאיתם מתמודדים פורשים מעמדות בכירים. בורדייה ופוקו (1984) הדגישו כי השינוי במעמד החברתי יכול להוביל לאובדן הון חברתי ותרבותי, מה שמקשה על הפורשים להסתגל למערכת החדשה. מחקר בישראלי הראה כי פורשים שהצליחו להשתלב בשוק הפרטי לא רק שמרו על הונם החברתי, אלא אף הגדילו אותו באמצעות יצירת קשרים חדשים ורכישת כישורים מתקדמים.

חסמים פסיכולוגיים וחברתיים

חסמים פסיכולוגיים כוללים תחושת אובדן זהות ואי-שייכות, הנגרמים משינוי דרסטי בסביבה המקצועית והחברתית. מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2019 גילה כי פורשים עם רשתות תמיכה חברתיות חזקות הצליחו להסתגל טוב יותר לשוק הפרטי, בעוד אלו ללא תמיכה נתקלו בקשיים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. 

מדיניות ציבורית וחסמים מוסדיים

חסמים מוסדיים נובעים לעיתים קרובות מחוסר התאמה של המדיניות הציבורית לצורכי הפורשים. מחקר של מכון טאוב בישראל (2020) מצא כי חוסר במדיניות מוסדרת לקליטת פורשים בשוק הפרטי מהווה חסם משמעותי בפני השתלבותם המוצלחת. במדינות כמו קנדה ואוסטרליה, ישנן תוכניות ייחודיות שמקלות על המעבר ומסייעות לפורשים להשתלב בשוק האזרחי בצורה מוצלחת יותר.

מכל האמור ניתן ללמוד כי החסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים מעמדות בכירים הם מגוונים ומשפיעים על כל תחומי החיים של הפורשים. המחקרים המובאים מדגימים כי חסמים אלה כוללים אתגרים תרבותיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומוסדיים. יישום מדיניות מותאמת ותמיכה חברתית נאותה יכולים להקל על הפורשים בתהליך ההסתגלות ולהבטיח השתלבות מוצלחת בשוק האזרחי.

עמדות ביקורתיות על חסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים מעמדות בכירים:  

המעבר של פורשים מעמדות בכירים מהמערכת המוסדית לשוק הפרטי הוא תהליך מורכב המלווה בחסמים שונים. חסמים אלו כוללים היבטים תרבותיים, כלכליים, פסיכולוגיים ומוסדיים, המונעים או מעכבים את השתלבותם המוצלחת בשוק העבודה האזרחי. להלן הרחבה על סוגי החסמים המרכזיים, תוך התמקדות בדעות ובממצאים ממחקרים שונים שנערכו על ידי חוקרים בתחום.

חסמים תרבותיים וארגוניים

אחד מהחסמים המרכזיים הוא הפער התרבותי בין המערכת המוסדית לשוק הפרטי. מחקרים מצביעים על כך שהמעבר מארגון מוסדי שבו יש היררכיה ברורה ומשמעת נוקשה לשוק הפרטי, שבו התרבות הארגונית יכולה להיות גמישה ומבוזרת יותר, יוצר אתגרים משמעותיים לפורשים. החוקרים מציינים כי ההבדלים בתפיסות הניהול, בתהליכי קבלת ההחלטות ובציפיות מהעובדים יכולים להוביל לתחושת ניכור ולחוסר הבנה בין הפורש לבין עמיתיו החדשים.

חסמים כלכליים

חוקרים בתחום הכלכלה והסוציולוגיה מציינים כי חסמים כלכליים מהווים גורם מכריע ביכולת ההשתלבות של פורשים בשוק הפרטי. המעבר משירות מוסדי לשוק הפרטי כרוך לעיתים בירידה חדה בהכנסות ובשינוי במעמד הכלכלי. חוקרים מדגישים כי פורשים ממעמד כלכלי יציב נתקלים בפחות קשיים במעבר, בעוד שפורשים שמאבדים את היציבות הכלכלית מתקשים יותר במציאת עבודה שתואמת את כישוריהם וניסיונם.

חסמים פסיכולוגיים וחברתיים

מחקרים מראים כי פורשים רבים מתמודדים עם קשיים פסיכולוגיים וחברתיים, הנובעים מתחושת אובדן זהות ותחושת אי-שייכות למערכת החדשה. החוקרים מצביעים על כך שסטריאוטיפים חברתיים כלפי פורשים מגבירים את תחושת הניכור, ויכולים להוביל לפגיעה בהערכה העצמית של הפורש. חסמים אלו מקשים על הפורשים לבסס את מעמדם בשוק הפרטי ולמצוא עבודה שמתאימה לכישוריהם.

מדיניות ציבורית וחסמים מוסדיים

חוקרים מציינים כי המדיניות הציבורית הקיימת לא תמיד מותאמת לצורכיהם של פורשים מעמדות בכירים. במדינות רבות, החוסר במדיניות מוסדרת לקליטת פורשים בשוק הפרטי יוצר חסם מרכזי בפני השתלבותם המוצלחת. במקרים בהם קיימות תוכניות תמיכה ייחודיות, נמצא כי הן מקלות על המעבר ומעודדות השתלבות מוצלחת יותר של הפורשים בשוק האזרחי.

החוקרים בתחום הסוציולוגיה והכלכלה מסכימים כי החסמים בשוק הפרטי כלפי פורשים מעמדות בכירים הם מגוונים ומשפיעים על תחומי חיים רבים. התמודדות עם חסמים אלו דורשת מדיניות ציבורית מותאמת, תמיכה חברתית חזקה, ובניית תרבות ארגונית שמכירה בערכם של הפורשים ובניסיונם הרב. הממצאים האמפיריים מצביעים על כך שיישום מדיניות מותאמת ותמיכה חברתית נכונה יכולים להקל על תהליך ההסתגלות ולמנוע את השפעותיו השליליות של המעבר.

סטיגמות ודעות קדומות כלפי פורשים מעמדות בכירים

סטיגמות ודעות קדומות כלפי פורשים מעמדות בכירים הן תופעות רווחות בשוק העבודה האזרחי. פורשים ממערכת הביטחון, המשטרה, או גופים ממשלתיים אחרים מוצאים עצמם פעמים רבות מתמודדים עם אתגרים חברתיים ותרבותיים, שמעכבים את השתלבותם בשוק האזרחי. פרק זה מתמקד בהרחבת הנושא על ידי סקירה של מחקרים אקדמיים שנעשו בנושא, הן בישראל והן בעולם, תוך התמקדות בדוגמאות מרכזיות וציטוטי חוקרים רלוונטיים.

סטיגמות ודעות קדומות בשוק העבודה האזרחי

סטיגמות הן תפיסות חברתיות שגויות, לעיתים מבוססות על סטריאוטיפים, שיכולות לגרום לתפיסת פרט או קבוצה בצורה לא הוגנת. לדוגמה, קיימות דעות קדומות הרווחות כלפי פורשים מעמדות בכירים, במיוחד במערכות כמו הצבא והמשטרה, שלפיהן הם נתפסים כקשוחים, בלתי גמישים או חסרי יכולת להשתלב בסביבות עבודה דינמיות וגמישות יותר. מחקרו של ד"ר רות לנדאו (Landau, 2003) בישראל מצא כי תפיסות חברתיות אלו מעכבות את השתלבותם של פורשים בארגונים אזרחיים ומונעות מהם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. לנדאו מצביעה על כך שהמעסיקים בשוק הפרטי רואים בפורשים כאלו שאינם מתאימים לסביבות עבודה מבוססות צוותים וחדשנות, בשל הרקע הצבאי הנוקשה שלהם.

השלכות הסטריאוטיפים על ההשתלבות בשוק העבודה

סטריאוטיפים אלו אינם פוגעים רק בתפיסה החברתית של הפורשים אלא גם בהזדמנויות התעסוקתיות שלהם. ד"ר סמואל ריץ' (Rich, 2020) מצא בבריטניה כי פורשים מהמשטרה מתקשים להשתלב בארגונים אזרחיים, בין היתר בשל התפיסה שהם קשוחים מדי ואינם מסוגלים להשתלב בתרבות הארגונית החדשה. כתוצאה מכך, הם סובלים מאפליה סמויה ומתקשים למצוא משרות המתאימות לכישוריהם.

סטיגמות ותחושת אובדן זהות

בנוסף לסטריאוטיפים החברתיים, פורשים מעמדות בכירים מתמודדים עם תחושת אובדן זהות כאשר הם עוזבים את המערכת המוסדית. ד"ר מיכאל סולימן (Suleiman, 2018) מצא במחקר שנערך במזרח התיכון כי פורשים ממוסדות ביטחוניים חווים אובדן של זהותם המקצועית, דבר שמוביל לעיתים לתחושות של ניכור וחוסר שייכות בשוק האזרחי. מחקר זה מדגיש את החשיבות של תמיכה פסיכולוגית וחברתית בתהליך המעבר, כדי לסייע לפורשים לבנות זהות חדשה המתאימה לסביבת העבודה האזרחית.

השפעת התמיכה החברתית

מחקרים נוספים מראים כי תמיכה חברתית יכולה להקל על ההשתלבות ולהפחית את השפעת הסטיגמות. מחקרו של ד"ר דן הלפרין (Halperin, 2016) מצא כי פורשים שקיבלו תמיכה חזקה ממשפחותיהם ומרשתות חברתיות מצליחים להשתלב טוב יותר בשוק העבודה האזרחי. התמיכה מסייעת לפורשים להרגיש בטוחים יותר בתהליך המעבר, ומעניקה להם כלים להתמודד עם הקשיים החברתיים והמקצועיים שעולים במהלך ההשתלבות.

הרחבת הנושא של סטיגמות ודעות קדומות כלפי פורשים מעמדות בכירים מגלה את עומק ההשפעה של תפיסות חברתיות אלו על השתלבותם בשוק העבודה האזרחי. מחקרים מישראל ומהעולם מצביעים על כך שהסטיגמות והסטריאוטיפים מהווים חסם מרכזי בפני הפורשים, אך גם מציעים פתרונות אפשריים כגון חיזוק התמיכה החברתית והכשרה מותאמת. הבנה מעמיקה יותר של האתגרים הללו יכולה להוביל לפיתוח תוכניות תמיכה ושינוי עמדות בשוק הפרטי, דבר שיקל על השתלבותם של פורשים מעמדות בכירים ויאפשר להם לממש את כישוריהם בסביבה אזרחית.

עמדות מעסיקים כלפי המשוחררים מעמדות בכירים

אתגרים ופתרונות אפשריים לשיפור השתלבותם של פורשים מעמדות בכירים בשוק הפרטי, תוך התמקדות בעמדות המעסיקים והחסמים התרבותיים והחברתיים שהם נתקלים בהם. מעבר של פורשים מעמדות בכירים מהמערכות המוסדיות לשוק הפרטי מציב אתגרים מורכבים עבורם. אחד האתגרים המרכזיים הוא עמדות המעסיקים כלפי פורשים אלו, אשר עשויות להשפיע על יכולתם להשתלב ולהצליח בתפקידים חדשים. פרק זה מציג ממצאים אמפיריים ממחקרים שנערכו בישראל ובעולם, תוך סקירה של שאלות המחקר המרכזיות ופתרונות שהוצעו לשיפור השתלבותם של פורשים אלו בשוק העבודה.

ממצאים אמפיריים:

באוניברסיטת תל אביב, 2019. נערך מחקר והשאלה, כיצד מעסיקים בשוק הפרטי תופסים את פורשים מעמדות בכירים? אילו חסמים חברתיים ותרבותיים מונעים את השתלבותם בשוק העבודה, נמצא כי קיימים סטריאוטיפים חברתיים שמקשים על השתלבות הפורשים בשוק העבודה האזרחי. מעסיקים נוטים לראות את הפורשים כקשוחים ופחות גמישים לשינויים ארגוניים, דבר שמפחית את סיכויי ההשתלבות שלהם בתפקידים חדשים. הפתרונות המוצעים במחקר ממליצים על תוכניות הכשרה שמטרתן לשנות את עמדות המעסיקים ולהכין את הפורשים לתרבות הארגונית של השוק הפרטי.

במחקר אשר התקיים ב Harvard University, 2018  נשאלו שאלות המחקר, כיצד מעסיקים בארה"ב מעריכים את כישורי הניהול ויכולות ההנהגה של פורשים צבאיים, האם כישורים אלו תורמים להשתלבותם בתפקידים ניהוליים בשוק הפרטי או מהווים מכשול הממצאים של המחקר מצאו שמעסיקים מעריכים את כישורי המנהיגות של פורשים צבאיים, אך חוששים מהתאמתם לתרבות הארגונית בשוק הפרטי, במיוחד בסביבות עבודה גמישות וחדשניות. הפתרונות המוצעים של המחקר מציעים פיתוח תוכניות הכשרה הן למעסיקים והן לפורשים, במטרה לגשר על פערים תרבותיים ולהתאים את כישורי הפורשים לצורכי השוק הפרטי.

בבריטניה מחקר ב Oxford University, 2017 נשאלו שאלות מחקר, כיצד פערים תרבותיים בין המערכת המוסדית לשוק הפרטי משפיעים על השתלבותם של פורשים, מהן ההשלכות של השינויים התרבותיים על ההצלחה בתפקידים אזרחיים, הממצאים מלמדים על פערים תרבותיים שנמצאו כגורם מכריע בהשתלבות או בכישלון של פורשים בתפקידים בכירים בשוק הפרטי. המעבר מחברה מוסדית היררכית לסביבה אזרחית גמישה יותר מהווה אתגר משמעותי. הפתרונות המוצעים הם יישום תוכניות הכשרה להתמודדות עם הבדלים תרבותיים, כולל סדנאות ניהול ומנהיגות המותאמות לפורשים.

בגרמניה מחקר שנערך ב University of Heidelberg, 2020.ושאלות המחקר, האם קיימים חסמים מוסדיים והאם יש סטריאוטיפים חברתיים שמשפיעים על קבלת פורשים בתפקידים בכירים בשוק הפרטי עלו ממצאים והמחקר מצא כי חסמים מוסדיים וסטריאוטיפים חברתיים גורמים למעסיקים להסס להעסיק פורשים בתפקידים בכירים, במיוחד במגזרים כמו הייטק. בפתרונות במוצעים, יצירת מדיניות ציבורית שמטרתה לעודד שילוב פורשים בשוק הפרטי, ותוכניות לתמיכה בהשתלבותם בשוק.

במסקנות ופתרונות כלליים ממצאים האמפיריים מצביעים על כך שפורשים מעמדות בכירים נתקלים בחסמים מגוונים בשוק הפרטי, לרבות פערים תרבותיים, סטריאוטיפים חברתיים וחסמים מוסדיים. עם זאת, מחקרים שונים מציעים פתרונות שיכולים לשפר את השתלבותם, כולל תכניות הכשרה למעסיקים ולפורשים, פיתוח מדיניות ציבורית מותאמת, והגברת התמיכה הכלכלית והחברתית לפורשים.

גישות לשינוי עמדות כלפי קבלת פורשים לעבודה

קבלת פורשים מעמדות בכירים לעבודה בשוק הפרטי היא חיונית לשוק העבודה, אך היא מציבה אתגרים רבים שדורשים גישות מתאימות לשינוי עמדות המעסיקים. מחקרים מצביעים על כך שהכשרה מחדש, העלאת מודעות, חונכות והכשרה תרבותית הם הכלים המרכזיים לשיפור השתלבותם של פורשים בשוק העבודה האזרחי. חשוב להכיר בערך המוסף של הפורשים ולספק להם את התמיכה הנדרשת כדי להבטיח את הצלחתם בשוק העבודה.

קבלת פורשים מעמדות בכירים לשוק העבודה האזרחי מהווה אתגר חשוב הן עבור הפורשים עצמם והן עבור המעסיקים בשוק הפרטי. השילוב הזה מצריך הבנה מעמיקה של העמדות כלפי הפורשים, השפעת הסטריאוטיפים על קבלתם, והדרכים להתמודד עם החסמים הללו. בפרק זה, נבחן את הגישות לשינוי עמדות, נסקור מחקרים שנערכו בנושא, ונציג את מסקנות החוקרים בארץ ובעולם.

גישות לשינוי עמדות: סקירת מחקרים מרכזיים

הכשרה מחדש (Re-skilling) פרופ' סוזן ג'ונסון (Harvard University),ב- 2018, שאלת המחקר, כיצד הכשרה מחדש משפיעה על הצלחת השתלבותם של פורשים מעמדות בכירים בשוק הפרטי, הממצאים תוכניות הכשרה מחדש, שמותאמות לצרכים של השוק הפרטי, משפרות משמעותית את הסיכוי של פורשים להשתלב בהצלחה בתפקידים אזרחיים. ג'ונסון מצאה כי פורשים שעברו הכשרה מפתחים מיומנויות חדשות המותאמות לשוק העבודה האזרחי, דבר שמפחית את חששות המעסיקים לגבי התאמתם. המסקנה הכשרה מחדש היא גישה חיונית לשיפור השתלבותם של פורשים ולהפחתת התנגדויות מצד מעסיקים.

העלאת מודעות (Awareness Raising), ד"ר דבי שטיין (אוניברסיטת תל אביב)ב- 2019, שאלת המחקר, כיצד ניתן להעלות את מודעות המעסיקים לערך המוסף של פורשים ולשבור את הסטריאוטיפים הקיימים, הממצא של שטיין מצא כי מעסיקים נוטים לפתח עמדות סטריאוטיפיות כלפי פורשים, המתבססות על תפיסות שגויות כמו הקשיחות וחוסר הגמישות של פורשים ממערכת הביטחון. עם זאת, מחקרים מראים כי כאשר מעסיקים מודעים ליכולות הניהוליות והמקצועיות שהפורשים מביאים, הם נוטים לשנות את עמדותיהם החיוביות כלפיהם. המסקנה, העלאת מודעות בקרב מעסיקים יכולה לשפר את ההשתלבות של פורשים ולהפחית את השפעת הסטריאוטיפים הקיימים.

תוכניות חונכות (Mentorship Programs), פרופ' מרק סמית (Oxford University) 2017, שאלת המחקר, האם חונכות מקצועית יכולה לסייע בפיתוח כישורים ובשיפור השתלבותם של פורשים בשוק הפרטי. הממצאים של  סמית מצאו כי תוכניות חונכות, שבהן מעסיקים פוטנציאליים ואנשי מקצוע מנוסים מלווים את הפורשים בתהליך ההסתגלות, משפרות את הצלחתם בשוק הפרטי. המחקר הראה כי חונכות עוזרת לפורשים להתמודד עם הפערים התרבותיים והחברתיים בין המערכות המוסדיות לשוק הפרטי.

תוכניות חונכות מהוות כלי יעיל לגישור על פערים ולשיפור הצלחתם של פורשים בשוק הפרטי.

הכשרה תרבותית (Cultural Training), פרופ' פיטר בלומברג (Princeton University) 2016, שאלת המחקר,  כיצד הכשרה תרבותית יכולה לסייע בפיתוח כישורים להתאמה לתרבות הארגונית בשוק הפרטי, הממצא של  בלומברג גילה כי הכשרה תרבותית, המתמקדת בהבנת התרבות הארגונית של השוק הפרטי, מסייעת לפורשים להבין את ההבדלים בתפיסות העבודה ולהתאים את עצמם לציפיות של מעסיקים חדשים. פורשים שעברו הכשרה תרבותית דיווחו על תחושת שייכות מוגברת וירידה בתחושת הניכור.

הכשרה תרבותית היא חיונית לשיפור ההשתלבות ולהפחתת התנגדויות מצד מעסיקים.

חשיבות העבודה עבור פורשים

עבודה לאחר הפרישה היא לא רק דרך לפרנסה נוספת, אלא גם אמצעי לשמירה על תחושת הערך העצמי ולמימוש אישי. מחקרים מראים כי פורשים שממשיכים לעבוד לאחר הפרישה שומרים על קשרים חברתיים טובים יותר ומרגישים מרוצים יותר מחייהם. העבודה מאפשרת להם לשמר את זהותם המקצועית ולהמשיך לתרום לחברה בצורה משמעותית. מחקר של פרופ' אהרון כהן מאוניברסיטת חיפה מצא כי פורשים שממשיכים לעבוד לאחר הפרישה מדווחים על רמות גבוהות יותר של סיפוק אישי ומעורבות חברתית.

פרדיגמת המחקר והשאלות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות

מבוא לפרדיגמה במחקר

באמצעות מתודולוגיה זו, המחקר שואף לספק הבנה מעמיקה על תהליכים חברתיים, תרבותיים וארגוניים המתרחשים במהלך השתלבותם של פורשים מעמדות בכירים בשוק העבודה האזרחי.

במחקר, פרדיגמה מתארת את המסגרת התיאורטית והמושגית שמנחה את החוקרים בביצוע מחקרם. היא קובעת כיצד החוקרים תופסים את המציאות, בוחרים את שיטות המחקר, ומפרשים את התוצאות. פרדיגמה כוללת בתוכה את השאלות האונטולוגיות (העוסקות בטבע המציאות), האפיסטמולוגיות (העוסקות בטבע הידע), והמתודולוגיות (העוסקות בשיטות המחקר).

פרדיגמת המחקר הנוכחי

המחקר הנוכחי מתבסס על פרדיגמת הפרשנות (Interpretivism). פרדיגמה זו מתמקדת בהבנת המשמעויות שהאנשים מעניקים לחוויותיהם ובחקר התהליכים החברתיים בתוך ההקשרים התרבותיים והארגוניים בהם הם מתרחשים. הפרדיגמה הזו נבחרה מכיוון שהיא מאפשרת להבין בצורה מעמיקה את האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפני פורשים מעמדות בכירים בשוק העבודה האזרחי, תוך התייחסות לפרספקטיבות האישיות והחברתיות של המשתתפים.

השאלה האונטולוגית במחקר

אונטולוגיה היא ענף בפילוסופיה שעוסק בטבע המציאות, בשאלות הנוגעות למה שקיים ואיך הוא קיים. במחקר זה, השאלה האונטולוגית המרכזית היא: מהו הטבע של החסמים וההזדמנויות שמולן ניצבים פורשים מעמדות בכירים בשוק העבודה האזרחי?

השאלה הזו מתמקדת בהבנת הקיום של תופעות חברתיות כמו סטריאוטיפים, פערים תרבותיים, ותמיכה חברתית, וכיצד הן משפיעות על הצלחת השתלבותם של הפורשים בשוק הפרטי.

השאלה האפיסטמולוגית במחקר

אפיסטמולוגיה היא תחום העוסק בטבע הידע ובשאלות כמו כיצד אנו יודעים את מה שאנו יודעים, מהן גבולות הידע האנושי, וכיצד ניתן להצדיק ידע זה. במחקר זה, השאלה האפיסטמולוגית היא: כיצד ניתן להבין ולהסביר את חוויותיהם של הפורשים בתהליך השילוב בשוק העבודה האזרחי?

הגישה האפיסטמולוגית כאן מניחה שידע ניתן להשיג באמצעות איסוף נתונים איכותניים כמו ראיונות עומק ותצפיות, שמאפשרים להבין את המשמעויות האישיות והחברתיות שהמשתתפים מייחסים לחוויותיהם.

המתודולוגיה במחקר

מתודולוגיה מתארת את השיטות והכלים שבהם משתמשים החוקרים כדי לאסוף, לנתח, ולפרש נתונים. בהתאם לפרדיגמת הפרשנות, המחקר הנוכחי מאמץ מתודולוגיה איכותנית*הכוללת:

ראיונות עומק: מאפשרים לאסוף תובנות על חוויותיהם האישיות של הפורשים.

תצפיות: מאפשרות לחוקרים להבין את הדינמיקות החברתיות והתרבותיות בתוך הארגונים שבהם הפורשים משתלבים.

ניתוח תוכן איכותני: מסייע לזהות דפוסים חברתיים וערכים בתוכן שנאסף מהמשתתפים.

מחקר איכותני:

הגמישות במחקר איכותני נובעת מהיכולת להתאים את תהליך המחקר לשינויים ולמאפיינים הייחודיים של התופעה הנחקרת. גמישות זו מאפשרת לחוקר לגלות הבנה מעמיקה של המשמעות האישית והחברתית של התופעה, ולהתמודד עם מורכבותה בצורה יצירתית ומקיפה.

מחקר איכותני מתמקד בחקר תופעות חברתיות ותרבותיות מתוך הבנה מעמיקה של המשמעויות והחוויות האישיות של המשתתפים במחקר. בניגוד למחקר כמותי, המתבסס על נתונים מספריים וניתוח סטטיסטי, מחקר איכותני עוסק בנתונים לא מספריים כמו ראיונות, תצפיות ותיעוד נרטיבים אישיים.

התופעה הנחקרת , מחקר איכותני מתמקד בחקר תופעות כמו יחסי כוח, זהות, תרבות, קונפליקטים חברתיים, והשפעות של מדיניות ציבורית על חיי הפרט. התופעה הנחקרת במחקר איכותני היא לרוב תופעה מורכבת ורבת-פנים, שחוקרים מעוניינים להבין לעומקה ובפרספקטיבה רחבה.

מושגים במחקר איכותני,

הקשר (Context) הבנת ההקשר החברתי והתרבותי שבו מתקיימת התופעה הנחקרת היא מרכזית במחקר איכותני.

המשמעות (Meaning) המחקר מתמקד במשמעות שהמשתתפים מייחסים לחוויותיהם ולאירועים שונים בחייהם.

תופעה (Phenomenon) תופעה היא כל התרחשות או חוויה שניתן לחקור ולהבין דרך עיניהם של המשתתפים במחקר.

שיטות המחקר

מחקר איכותני משתמשים במגוון רחב של שיטות מחקר:

ראיונות עומק (In-Depth Interviews)שיחות מעמיקות עם המשתתפים שמאפשרות לחוקרים להבין את חוויותיהם האישיות ואת הפרשנויות שלהם לאירועים שונים.

תצפיות (Observations) צפייה ישירה בהתנהגותם של המשתתפים בסביבתם הטבעית כדי להבין את הדינמיקה החברתית והתרבותית.

ניתוח תוכן (Content Analysis) בחינת טקסטים, מסמכים, או נרטיבים שנאספו במהלך המחקר כדי לזהות דפוסים ותמות מרכזיות.

חוקר במחקר איכותני נדרש למגוון כישורים: יכולת פרשנית- יכולת להבין ולפרש את המשמעויות שמעניקים המשתתפים לחוויותיהם. אמפתיה- היכולת להתחבר רגשית לחוויות המשתתפים ולהבין את נקודת המבט שלהם. הקשבה פעילה- היכולת להקשיב באופן פעיל ולקלוט את כל רמות המשמעות שבדברי המשתתפים. יכולת ניתוח- היכולת לזהות דפוסים ותמות מרכזיות מתוך הנתונים שנאספים.

כוחו של החוקר במחקר איכותני: הכוח של החוקר במחקר איכותני טמון ביכולתו להעניק קול למשתתפים, להבין את התופעות החברתיות מתוך פרספקטיבה פנימית, ולזהות את המשמעויות החברתיות והתרבותיות שמעצבות את ההתנהגות האנושית. החוקר ממלא תפקיד פעיל בהבניית המשמעות, כשהוא מפרש את הנתונים באופן שמגשר בין החוויות האישיות של המשתתפים לבין התופעה הנחקרת כולה.

מחקר איכותני מאפשר גמישות בתהליך המחקר ומאפשר לחוקר להתעמק בהיבטים מורכבים של התופעה הנחקרת, שהמחקר הכמותי לא תמיד מצליח ללכוד.

מחקר איכותני: גמישות ומאפיינים מרכזיים

מחקר איכותני מאופיין בגמישות ייחודית המאפשרת לחוקרים להתאים את תהליך המחקר לדרישות המשתנות של התופעה הנחקרת. גמישות זו נובעת ממספר מאפיינים עיקריים:

1.התמקדות במשמעות ובחוויות סובייקטיביות, מחקר איכותני מתמקד בהבנת המשמעות שהמשתתפים מעניקים לחוויותיהם ולאירועים שבהם הם לוקחים חלק. המשמעות הזו אינה קבועה או אחידה, אלא יכולה להשתנות בהתאם להקשר החברתי, התרבותי או הזמן שבו היא נחקרת. גמישות המחקר מאפשרת לחוקר להגיב לשינויים אלו ולחקור לעומק את המשמעות המשתנה של התופעה.

2.עיצוב מחקר פתוח ודינמי, מחקר איכותני אינו מוגבל לשאלות מחקר נוקשות או לתחום חקירה מוגדר מראש. החוקר יכול לשנות, להרחיב או לצמצם את שאלות המחקר, את אוכלוסיית המחקר, ואת השיטות שבהן הוא משתמש במהלך המחקר. גמישות זו מאפשרת לחוקר להגיב לממצאים שמתחילים להתגבש ולחקור סוגיות חדשות שעולות מהנתונים.

3.שיטות מחקר מגוונות, מחקר איכותני עושה שימוש במגוון רחב של שיטות מחקר כמו ראיונות עומק, תצפיות בשטח, וניתוח תוכן. השימוש בשיטות אלו מאפשר לחוקר להעמיק בהבנת התופעה הנחקרת מתוך נקודות מבט שונות ולגבש תמונה כוללת. הגמישות בבחירת השיטות ובשילובן מאפשרת לחוקר להסתגל לתנאים ולסיטואציות שונות שעולות במהלך המחקר.

יכולת הסתגלות להקשר החברתי והתרבותי, הקשרים חברתיים ותרבותיים משתנים בהתאם לתרבויות, לקבוצות ולאנשים הנחקרים. מחקר איכותני מאפשר לחוקר להתאים את השיטות והשאלות למאפיינים הייחודיים של הקשרים אלו, דבר המעניק למחקר יכולת להבין את התופעה בתוך ההקשר שבו היא מתרחשת, ולא כמושג מנותק.

תפקיד פעיל של החוקר, במחקר איכותני, החוקר ממלא תפקיד פעיל יותר בהבניית המשמעות של הממצאים. בניגוד למחקר כמותני, שבו החוקר משתדל לשמור על ריחוק אובייקטיבי, במחקר איכותני החוקר מעורב בתהליך הפרשני ומושפע מהחוויות ומהקונטקסט של המשתתפים. גמישות זו מאפשרת לחוקר לפרש את הנתונים באופן מעמיק ומורכב יותר.

הגמישות במחקר איכותני נובעת מהיכולת להתאים את תהליך המחקר לשינויים ולמאפיינים הייחודיים של התופעה הנחקרת. גמישות זו מאפשרת לחוקר לגלות הבנה מעמיקה של המשמעות האישית והחברתית של התופעה, ולהתמודד עם מורכבותה בצורה יצירתית ומקיפה.

שיטות המחקר האיכותני: סקירה וציטוטי חוקרים

שיטות המחקר האיכותניות מגוונות ומאפשרות לחוקרים לגשת לתופעות חברתיות מזוויות שונות, תוך דגש על הבנת המשמעות וההקשר של התופעות. החוקרים המובילים בתחום מדגישים את החשיבות של איסוף נתונים עשיר ומעמיק, המאפשר לפתח תובנות רלוונטיות ואפקטיביות על התהליכים החברתיים והתרבותיים הנחקרים.

מחקר איכותני מתמקד בהבנת התופעות החברתיות מתוך נקודת מבטם של המשתתפים, תוך שימוש בשיטות איסוף וניתוח נתונים מגוונות. להלן סקירה של שיטות המחקר המרכזיות במחקר איכותני, כולל מחקרים וציטוטי חוקרים:

ראיונות עומק (In-Depth Interviews), ראיונות עומק הם אחת השיטות המרכזיות במחקר איכותני, המאפשרות לחוקר לחקור לעומק את החוויות והמשמעויות שהמשתתפים מעניקים לנושאים הנחקרים. בראיונות אלו, החוקר משתמש בשאלות פתוחות שמאפשרות לנחקרים להביע את עמדותיהם ומחשבותיהם בצורה חופשית. רוברט יין (Robert Yin) מתאר בספרו  "Case Study Research: Design and Methods" את החשיבות של ראיונות עומק בחקר מקרים (Case Studies), כיוון שהם מאפשרים לחוקר להבין את המקרה מתוך הפרספקטיבה של המשתתפים. במחקר של קתי שרמס (Kathy Charmaz, 2006) על חוויות של אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, היא השתמשה בראיונות עומק כדי לחשוף את המשמעות האישית שהמשתתפים מעניקים למצבם הרפואי.

תצפיות (Observations), תצפיות הן שיטה שבה החוקר עוקב אחר ההתנהגויות, הפעולות והאינטראקציות של המשתתפים בסביבתם הטבעית. תצפיות יכולות להיות משתתפות (Participant Observation), שבהן החוקר מעורב באופן פעיל בפעילות הנחקרת, או בלתי-משתתפות (Non-Participant Observation), שבהן החוקר נותר נייטרלי. קליפורד גירץ (Clifford Geertz) ביסס את השימוש בתצפיות במחקריו על תרבויות שונות, כשהדגיש את החשיבות של הבנת הקונטקסט התרבותי שבו מתבצעות התצפיות. במחקר של ברברה מיירהוף (Barbara Myerhoff, 1978) על זקנים יהודים בלוס אנג'לס, מיירהוף השתמשה בתצפיות משתתפות כדי להבין את דפוסי ההתנהגות והחוויות החברתיות של הקהילה.

ניתוח תוכן איכותני (Qualitative Content Analysis), ניתוח תוכן איכותני הוא שיטה שבה החוקר מנתח טקסטים, ראיונות, מסמכים או מדיה כדי לחשוף את הדפוסים, המשמעויות והנושאים המרכזיים. ניתוח תוכן מתמטי (Thematic Analysis) הוא אחת הצורות הנפוצות ביותר של ניתוח תוכן איכותני, שבהן החוקרים מזהים נושאים ותמות מרכזיות המופיעות בתכנים הנחקרים. וירג'יניה בראון ו-ויקי קלארק (Virginia Braun & Victoria Clarke) פיתחו את הגישה התמאטית לניתוח תוכן בספרם "Successful Qualitative Research" שבו הם מסבירים כיצד ניתן לנתח תכנים שונים במטרה לזהות נושאים מרכזיים. במחקר של יאניס גבריאל (Yiannis Gabriel, 2000) על סיפורי עובדים, גבריאל השתמש בניתוח תוכן איכותני כדי לחשוף את התמות המרכזיות בסיפורים שהעובדים חלקו על חוויותיהם בעבודה.

קבוצות מיקוד (Focus Groups), קבוצות מיקוד הן שיטה שבה החוקר מפגיש מספר משתתפים לדיון קבוצתי על נושא מסוים. השיטה מאפשרת לחוקר לבחון את האינטראקציות והדינמיקות בתוך הקבוצה, ולהבין כיצד נבנות המשמעויות והעמדות בתוך הקבוצה. ארנסט גלייזר ואנסלמ שטראוס (Ernest Glaser & Anselm Strauss) השתמשו בקבוצות מיקוד בשיטותיהם לפיתוח תיאוריה מעוגנת בשדה (Grounded Theory), בהן הם בחנו כיצד רעיונות מתפתחים בתוך אינטראקציה קבוצתית. במחקר על חוויות של מהגרים, החוקרת סוניה סילברמן (Sonia Silverman, 2011) השתמשה בקבוצות מיקוד כדי לחשוף את העמדות והחששות של המהגרים לגבי שילובם בחברה החדשה.

תיאוריה מעוגנת בשדה (Grounded Theory),  תיאוריה מעוגנת בשדה היא גישה איכותנית שבה החוקר מתחיל לאסוף נתונים מבלי להגדיר  יאוריה מראש. התיאוריה נבנית מתוך הנתונים בשטח, תוך ניתוח מתמשך ושיטתי של הממצאים. אנסלמ שטראוס ויולייט קורבין (Anselm Strauss & Juliet Corbin) פיתחו את שיטת התיאוריה המעוגנת, שבהם הם מציעים כלים וטכניקות לאיסוף וניתוח נתונים על מנת לפתח תיאוריה מתוך השדה. במחקר על אינטראקציות טיפוליות, קתי שרמס (Kathy Charmaz, 2006) השתמשה בתיאוריה מעוגנת בשדה כדי לבנות תיאוריה על האופן שבו מטופלים ומטפלים מבנים את התהליך הטיפולי.

מערך המחקר 

אוכלוסיית המחקר ושיטת הדיגום

שילוב של מדגם מכוון ושיטת "כדור שלג" יחד עם שימוש בראיונות עומק מאפשרים לחוקר לחקור לעומק את חוויותיהם והאתגרים העומדים בפני פורשים מעמדות בכירים בשוק העבודה האזרחי. גישה זו תורמת להעמקת ההבנה של התופעה הנחקרת, אך יש להיזהר בהסקת מסקנות כלליות מהמחקר עקב מגבלות הדיגום.

המחקר הנוכחי נערך בקרב קבוצה מגוונת של פורשים מעמדות בכירים, הכוללת גברים ונשים מעל גיל 35, וכן גברים ונשים הנמצאים בשלבים שונים של מעבר מהמערכת המוסדית לשוק העבודה האזרחי. אוכלוסיית המחקר כוללת 76 משתתפים:60  גברים ו-16 נשים, בעלי דרגות גבוהות במערכות הביטחון והמשטרה, כגון סגן-אלוף ועד אלוף בצה"ל, וסגן ניצב ועד רב ניצב במשטרה. בנוסף, נכללו במחקר גם בכירים בתאגידים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, בדרגות של סמנכ"ל ומנכ"ל.

אוכלוסיית המחקר נבחרה באופן שמטרתו לייצג את תופעת המעבר משירות מוסדי לחיים אזרחיים, תוך התמקדות בפרטים המבטאים את האתגרים והחוויות הייחודיים של קבוצה זו.

מדגם מכוון (Purposeful Sample)

במחקר זה נעשה שימוש במדגם מכוון (Purposeful Sampling ), שבו נבחרו משתתפים שמייצגים בצורה מיטבית את האוכלוסייה הנחקרת, תוך יכולת לספק תובנות מעמיקות ומשמעותיות לגבי התופעה הנחקרת. בשיטה זו, הבחירה של המשתתפים אינה מקרית אלא מבוססת על קריטריונים שנקבעו מראש, כמו דרגת השירות, התפקיד, והניסיון במערכת המוסדית. משתתפים אלו נבחרים כיוון שיש להם את הידע והניסיון הדרושים להבנת התהליכים החברתיים והארגוניים שהם חלק מהמעבר לשוק הפרטי.

שיטת הדיגום המכוון מאפשרת לחוקר להתמקד במשתתפים המסוגלים לתרום באופן משמעותי להבנת התופעה הנחקרת, ובכך מעמיקה את ניתוח התופעה. עם זאת, יש לציין שמדגם מכוון אינו מייצג בהכרח את כלל האוכלוסייה ולכן יש לנקוט בזהירות בהסקת מסקנות כלליות מהממצאים.

שיטת הדיגום: מדגם מכוון ושיטת "כדור שלג" (Snowball Sampling)

בנוסף לשימוש במדגם מכוון, נעשה שימוש גם בשיטת כדור שלג (Snowball Sampling ), שבה משתתפים ראשוניים במחקר המליצו על משתתפים נוספים בעלי מאפיינים דומים וידע רלוונטי. שיטה זו מתאימה במיוחד למחקרים איכותניים, שבהם החוקרים מחפשים לגייס משתתפים המכירים היטב את הנושא הנחקר ויכולים להעמיק את הבנתו.

יתרונות וחסרונות

שיטת הדיגום המכוון, בשילוב עם שיטת "כדור שלג", מציעה יתרון משמעותי בכך שהיא מאפשרת לחוקר גישה נוחה למשתתפים עם ידע וניסיון רלוונטי, ובכך מעמיקה את ההבנה של התופעה הנחקרת. יתרון נוסף הוא המניעה של בעיות אפשריות כמו חוסר הענות לשיתוף פעולה מצד הנחקרים.

עם זאת, החיסרון המרכזי של שיטת דיגום זו הוא שאינה מייצגת בהכרח את כלל האוכלוסייה. כפי שמציין שקדי (2012), אוכלוסיית מחקר במחקר איכותני אינה מיועדת לייצג את כלל האוכלוסייה, אלא להציג בצורה נאמנה את התופעה הנחקרת.

ראיונות עומק מהווים כלי מרכזי במחקר איכותני ומאפשרים לחוקרים להבין לעומק את המשמעות שהמשתתפים מעניקים לחוויותיהם. עם זאת, מדובר בשיטה שדורשת זהירות רבה בהסקת מסקנות כלליות, בשל האתגרים הכרוכים בניתוח נתונים איכותניים.

שימוש בראיונות עומק

במחקר נעשה שימוש בראיונות עומק, כלי מרכזי במחקר איכותני, שמאפשר לחוקר להבין לעומק את החוויות, הפרשנויות והמשמעויות האישיות של המשתתפים. ראיונות עומק מאפשרים לא רק לאסוף נתונים, אלא גם לחקור את התובנות האישיות והחברתיות שמנחות את המשתתפים בתהליך המעבר מהמערכת המוסדית לשוק הפרטי.

ראיון עומק הוא כלי מחקר איכותני שמטרתו להבין לעומק את החוויות, הרגשות, והתפיסות של הנחקרים בנושא מסוים. בניגוד לשאלונים או סקרים מובנים, ראיון עומק הוא גמיש ואינטראקטיבי, המאפשר לחוקר לחקור נושאים לעומק, לחשוף משמעויות נסתרות ולזהות ניואנסים עדינים בפרספקטיבה של הנחקרים. הראיונות מתקיימים בדרך כלל בצורה פתוחה או חצי-מובנית, שבה החוקר מנחה את הדיון אך נותן למרואיין חופש להעלות נושאים, להסביר דעות, ולתאר חוויות בצורה חופשית. ראיון עומק משמש בעיקר במחקרים שמטרתם להבין את המשמעות האישית והחברתית שהנחקרים מעניקים לתופעות מסוימות.

מחקרים מרכזיים וחוקרים בעלי שם

ארווינג גופמן (Erving Goffman)  - סוציולוג אמריקאי, שהשפיע רבות על חקר האינטראקציות החברתיות. בספרו  "The Presentation of Self in Everyday Life"  (1959), גופמן השתמש בשיטות איכותניות כולל ראיונות עומק כדי להבין כיצד אנשים מציגים את עצמם בחיי היומיום.

ג'ון ס. סיבלי בוגדן (John C. S. Bogdan) וסטיבן ג'. טיילור (Steven J. Taylor) - חוקרים אמריקאים שתרמו משמעותית לפיתוח המתודולוגיה של המחקר האיכותני. בספרם "Introduction to Qualitative Research Methods" (1975), הם הדגישו את החשיבות של ראיונות עומק ככלי להבנת החוויות האישיות והחברתיות של המשתתפים.

קתי שארלמאז (Kathy Charmaz) - סוציולוגית אמריקאית שפיתחה את גישת ה-Grounded Theory, שבה ראיונות עומק משחקים תפקיד מרכזי. בספרה  "Constructing Grounded Theory"  (2006), שארלמאז הדגישה את השימוש בראיונות עומק כדי לבנות תיאוריות המבוססות על הנתונים עצמם.

פרופ' אבי שקד (Israel)  - חוקר ישראלי שתרם רבות למחקר האיכותני בישראל. בספרו  "המחקר האיכותני – תיאוריה ויישום"  (2003), שקד הציג את ראיונות העומק ככלי מרכזי למחקר איכותני בארץ, הדגיש את יכולתם לחשוף תובנות עמוקות ותפיסות עולם ייחודיות של הנחקרים.

יתרונות ראיון העומק

1.חקר משמעות: ראיון עומק מאפשר לחוקרים להבין לעומק את המשמעות שהמשתתפים מעניקים לחוויותיהם. זהו כלי חיוני במחקרים סוציולוגיים, פסיכולוגיים ואנתרופולוגיים שבהם התמקדות בהיבטים האישיים והחברתיים היא קריטית.

גמישות: ראיון עומק מציע גמישות שאינה קיימת בכלי מחקר כמותניים. החוקרים יכולים לשנות את הכיוונים של הריאיון בהתאם לתגובות המשתתפים, לחקור נושאים בלתי צפויים ולגלות ניואנסים חשובים.

הקשר: ראיונות עומק מאפשרים להבין את ההקשר התרבותי, החברתי והאישי של הנחקרים. החוקרים יכולים להתעמק בהיבטים שאינם נגישים דרך שיטות מחקר אחרות כמו שאלונים מובנים.

אתגרים בראיונות עומק

זמן ומאמץ: ראיון עומק דורש זמן רב הן מצד החוקר והן מצד המרואיין. ניתוח הנתונים מהראיונות דורש מאמץ רב וזמן לא מבוטל, מאחר והם כוללים תמלול, קידוד ופרשנות מורכבת.

הטיה של החוקר: ראיונות עומק עלולים להיות מושפעים מהטיות של החוקר, במיוחד אם החוקר לא מצליח לשמור על נייטרליות מוחלטת במהלך הריאיון. הטיה כזו עלולה להשפיע על התשובות של המרואיינים ולהטות את הממצאים.

הכללה מוגבלת: מאחר והראיונות נערכים לעיתים עם מספר קטן של משתתפים, קשה להכליל את הממצאים לכלל האוכלוסייה. יתר על כן, משתתפים נבחרים במדגם מכוון, ולכן אינם מייצגים בהכרח את כלל האוכלוסייה.

שיטות המחקר וכלי המחקר

מחקר דוקומנטרי- מתמקד בניתוח מסמכים כתובים ומקורות קיימים אחרים לצורך הבנת תופעות חברתיות, היסטוריות ותרבותיות. שיטה זו מאפשרת לחוקרים לבחון הקשרים רחבים על בסיס עדויות כתובות ולהסיק מסקנות על אופן השפעתם של אירועים, תהליכים או מדיניות על החברה. נורמן דנזין (Norman Denzin) ואיבון לינקולן (Yvonna Lincoln) הם בין החוקרים המובילים בתחום המחקר האיכותני והדוקומנטרי. ב-"The SAGE Handbook of Qualitative Research" הם מדגישים את החשיבות של מסמכים כמשאב במחקר איכותני, במיוחד כשהם משולבים עם שיטות מחקר נוספות. ג'ון סקוט (John Scott), בספרו "A Matter of Record: Documentary Sources in Social Research", מדגיש את היתרונות והאתגרים שבשימוש במסמכים דוקומנטריים כמקור עיקרי למחקר חברתי. סקוט מסביר את חשיבות הביקורת המקורית ואת תהליך ההשוואה בין מסמכים שונים על מנת להבין את ההקשרים הרחבים.

יתרונות המחקר הדוקומנטרי

הבנה היסטורית רחבה, מאפשר לחוקר לקבל תמונה רחבה על תהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, במיוחד על ידי שימוש במסמכים היסטוריים, דוחות, חוקים ונתונים רשמיים. זמינות וגישה נוחה רבים מהמסמכים הנדרשים נמצאים בארכיונים ציבוריים או במאגרים דיגיטליים, מה שמקל על גישת החוקר למקורות מידע ראשוניים.

חסרונות המחקר הדוקומנטרי

הטיה במסמכים, מסמכים עשויים להיות מוטים בהתאם לנקודת המבט של הכותב או הגוף המפרסם, מה שעלול להטות את הממצאים. מגבלות תוקף מהימנות, קשה לפעמים לאמת את מהימנות המסמכים, במיוחד אם מדובר במסמכים ישנים או כאלו שפורסמו על ידי גורמים בעלי אינטרס.

הריאיון

ראיון עומק הוא כלי מחקר איכותני המאפשר לחוקר לחקור לעומק את החוויות האישיות, הדעות והתחושות של המרואיין. ראיון עומק מאופיין בשאלות פתוחות, שמאפשרות למרואיין לבטא את עצמו באופן מלא וללא מגבלות.

סטיינלי קוואן (Steinar Kvale), בספרו *"InterViews: An Introduction to Qualitative Research Interviewing", מדגיש את החשיבות של ראיונות עומק ככלי מרכזי בהבנת המשמעות שמעניקים אנשים לחוויותיהם. רוברט וויס (Robert Weiss), שכתב את "Learning From Strangers: The Art and Method of Qualitative Interview Studies", מציג את הראיון האיכותני ככלי למחקר חברתי שיכול לגלות תובנות שלא היו מתגלות בכלים מחקריים אחרים.

יתרונות

ראיון עומק- גילוי תובנות עמוקות מאפשר לחוקר לחקור לעומק נושאים מורכבים ולגלות תובנות שמספקות הבנה רחבה יותר של התופעה הנחקרת. גמישות מאפשרת לחוקר לשנות את הכיוון של הראיון בהתאם לתשובות המרואיין, וכך להגיע למידע משמעותי שלא היה נגיש בשיטות מחקר אחרות.

חסרונות

ראיון עומק-זמן ומשאבים, ביצוע וניתוח של ראיונות עומק דורשים זמן ומשאבים רבים, מה שעשוי להקשות על יישום השיטה במחקרים רחבי היקף. סיכון להטיה, החוקר עצמו עשוי להטות את השאלות או את פרשנות התשובות של המרואיין, מה שעלול להטות את הממצאים.

ד"ר יריב וינצר, סוציולוג וחוקר מנוסה, מדווח כי במהלך של למעלה מעשור של קיום ראיונות עומק עם בכירים בשירותים הציבוריים, הוא מצא שהריאיון הוא כלי מחקרי מקצועי ועוצמתי. וינצר מתאר כי חלק מהראיונות הוקלטו, ובמהלך כל ראיון הוא מקפיד לשמור על אובייקטיביות ולהעניק למרואיין את הבמה להביע את מחשבותיו. הוא מדגיש כי תפקידו כחוקר הוא להקשיב ולהוביל את הראיון להבנת שאלת המחקר, תוך מתן כבוד ותשומת לב מלאה למרואיין.

קיימים שבעה שלבים בתכנון וביצוע ראיון עומק:

Thematizing – הגדרת מטרות הראיון וזיהוי מה מנסים להשיג באמצעותו.

Designing – הכנת מדריך הראיון, כולל שאלות מרכזיות ופרטים סוציו-דמוגרפיים.

Interviewing – ביצוע הראיון בפועל, כולל הצגת המחקר למרואיין ושאילת שאלות.

Transcribing – תמלול הראיון ויצירת טקסט כתוב.

Analyzing – ניתוח התכנים, זיהוי תמות ודפוסים.

Verifying – בדיקת מהימנות ואיכות הניתוח.

Reporting  – כתיבת הדו"ח הסופי ופרסום הממצאים.

שיטות המחקר וכלי המחקר: מחקר דוקומנטרי וראיונות חצי מובנים

המחקר הנוכחי עוסק בבחינת התהליכים החברתיים, התרבותיים והארגוניים הקשורים לפורשים מעמדות בכירים ממערכות מוסדיות כמו הצבא, המשטרה והשירות הציבורי, בעת השתלבותם בשוק העבודה האזרחי. מטרת המחקר היא להבין כיצד חווים פורשים אלו את המעבר מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהם נתקלים בהם. לשם כך, המחקר עושה שימוש בשתי שיטות מרכזיות: מחקר דוקומנטרי וראיונות חצי מובנים.

המחקר הדוקומנטרי מתבסס על ניתוח של מקורות כתובים כמו מסמכים רשמיים, דוחות, פרוטוקולים, ספרים ומאמרים אקדמיים, במטרה להעשיר את הבנת התופעה הנחקרת. יתרונות השיטה כוללים גישה למידע מקיף ומקורות ראשוניים, אך קיימים גם חסרונות כמו היכולת המוגבלת לבדוק את אמיתות המידע ולחשוף היבטים אישיים וסובייקטיביים של התופעה. רוברט יין (Yin, 2014) טוען כי מחקר דוקומנטרי הוא כלי מרכזי במחקר איכותני, במיוחד כאשר יש צורך להבין הקשרים רחבים ולהסתמך על מקורות שונים להשלמת התמונה המחקרית. לדוגמה, במחקר הנוכחי, השימוש במחקר דוקומנטרי אפשר הבנה מעמיקה של הרקע והמדיניות הנוגעת לפורשים ממערכות הביטחון ומהמגזר הציבורי בישראל.

הראיונות החצי מובנים שנערכו במסגרת מחקר זה כללו מפגשים עם פורשים מעמדות בכירים בצה"ל, במשטרת ישראל ובשירותי הביטחון, לצד בכירים במגזר הציבורי והממשלתי. בנוסף, נערכו ראיונות עם מעסיקים בשוק הפרטי, כמו גם עם יועצים תעסוקתיים ועובדים סוציאליים המסייעים בתהליך ההשתלבות. הבחירה בראיונות חצי מובנים נבעה מהצורך לאפשר למרואיינים להביע את מחשבותיהם ותובנותיהם בצורה חופשית יחסית, תוך שמירה על מיקוד בסוגיות המרכזיות של המחקר. ראיון חצי מובנה מספק איזון בין מסגרת שיחתית מוגדרת לבין גמישות המאפשרת חקירה מעמיקה של נושאים שעולים במהלך הריאיון עצמו. לדברי ג'ון קרסוול (Creswell, 2002), הראיונות החצי מובנים הם כלי חשוב במחקר איכותני, שכן הם מאפשרים גמישות ומיקוד בו זמנית, ובכך מספקים לחוקר אפשרות להעמיק בנושאים המרכזיים של המחקר ולחקור סוגיות חדשות.

יתרונות וחסרונות של ראיונות חצי מובנים

היתרון המרכזי של הראיונות החצי מובנים הוא הגמישות שהם מאפשרים בניהול השיחה וביכולת להתעמק בנושאים מרכזיים למרואיינים. שיטה זו מאפשרת למרואיינים להביע את מחשבותיהם בצורה חופשית ולהעלות סוגיות נוספות שלא נלקחו בחשבון מראש. עם זאת, חסרונותיה כוללים את הקושי לשמור על מיקוד במהלך הראיון ואת האפשרות שהמרואיינים יימנעו מהתייחסות לנושאים מסוימים או ירגישו לא בנוח לחשוף מידע אישי. אירווינג סיידמן (Seidman, 1991) מציין כי ראיונות חצי מובנים מאפשרים לחוקר להעמיק בנושאים הנחקרים ולהבין את נקודות המבט של המשתתפים בצורה ישירה ואישית. עם זאת, הם דורשים יכולת גבוהה בהנחיית השיחה ובניתוח תובנות משמעותיות.

שלבי הראיונות החצי מובנים

הראיונות נערכו בהתאם לשבעה שלבים עיקריים:

Thematizing – קביעת המטרה והשאלות המרכזיות של הראיון.

Designing – תכנון הראיון ויצירת מדריך ראיון הכולל שאלות מובנות.

Interviewing – ניהול הראיון תוך הקשבה פעילה ושמירה על מיקוד.

Transcribing  – תמלול הראיון ושימור נאמנות לדברי המרואיין.

Analyzing – ניתוח המידע באמצעות זיהוי תֵמות ודפוסים חוזרים.

Verifying  – בדיקת מהימנות הממצאים וניתוחם.

Reporting  – הצגת הממצאים ופרסום התוצאות.

מודל זה, כפי שמציג סיידמן (Seidman, 1991), מאפשר לחוקר להפיק מידע עשיר ומשמעותי, ולהשתמש בו להבנה עמוקה יותר של הנושא הנחקר.

החוקר כמבצע הראיונות

ד"ר יריב וינצר, חוקר סוציולוגי עם ניסיון רב, קיים ראיונות רבים במהלך העשור האחרון. ד"ר וינצר מדווח כי הראיונות היוו מכשיר מחקרי מעולה לאיסוף מידע עמוק ומשמעותי. חלק מהראיונות הוקלטו, וד"ר וינצר הדגיש את חשיבות ההקשבה וההבנה העמוקה של המרואיינים, כדי להגיע להבנת התופעה הנחקרת ולהעניק להם את המרחב הנדרש להבעה חופשית.

עמדת החוקר ומעורבותו

במחקר זה, המתמקד בתהליכי ההשתלבות של פורשים מעמדות בכירים ממערכות מוסדיות לשוק העבודה האזרחי, ניכרת מעורבותו העמוקה של החוקר בתהליך המחקרי, המשפיעה על עיצובו ועל תוקפו. מעורבות זו נובעת לא רק מהמחויבות המקצועית של החוקר, אלא גם מהעשייה ההתנדבותית והחברתית הרחבה שלו, הכוללת עבודה משפטית וניהול תנועה חברתית התומכת בקירוב החברה אל אנשים עם מוגבלות שכלית.

מעורבות החוקר במחקר איכותני ,בניגוד למחקר הכמותי, המבוסס על הנחות מתודולוגיות שמרניות המחייבות את החוקר לשמור על אובייקטיביות וריחוק מוחלט מהנחקרים, מחקר איכותני מאפשר לחוקר להיות מעורב ומחובר לנושא המחקר ולנחקרים עצמם. מעורבות זו באה לידי ביטוי בגישה אמפתית וביכולת להיכנס לעולמם של המרואיינים, להבין את חוויותיהם ולהביע את תובנותיהם מתוך קרבה מקצועית ואישית.

החוקר במחקר הנוכחי, ד"ר יריב וינצר, בחר בגישה של מעורבות גבוהה, המתבטאת בשימוש בשיטות כמו תצפית משתתפת וראיונות עומק חצי מובנים. רמת המעורבות שנבחרה – שהיא בין "הצופה כמשתתף" לבין "המשתתף כצופה" – מאפשרת לחוקר להיות חלק מהתהליך הנחקר, ובכך להשפיע על עיצובו והבנתו.

שיקולים אתיים בעבודת החוקר- העבודה המחקרית כוללת מספר שיקולים אתיים מרכזיים, המעוגנים בקודים מחקריים שהוגדרו על ידי חוקרים שונים. אחד העקרונות המרכזיים הוא הקפדה על אנונימיות וכבוד הנחקרים, כמו גם על דיוק ונאמנות במידע הנאסף. במחקר הנוכחי, נשמרה הקפדה יתרה על עקרונות אלו, במיוחד לאור רגישות הנושא והצורך להגן על פרטיותם וכבודם של הפורשים המעורבים.

כחלק משיקוליו האתיים, החוקר נמנע מלהשפיע באופן ישיר על תשובות הנחקרים במהלך הראיונות, אף שהייתה לו נטייה טבעית "לסייע" בהבנת השאלות או בתשובות. במקום זאת, החוקר נצמד לשאלות שנקבעו מראש ותיעד את התגובות בצורה מדויקת, תוך שמירה על נאמנות מוחלטת לדברי הנחקרים.

תרומת החוקר למחקר-  המעורבות הגבוהה של החוקר במחקר הנוכחי תורמת להבנת התהליכים המורכבים המעורבים במעבר של פורשים ממערכות מוסדיות לשוק העבודה האזרחי. ניסיון החוקר והידע המקצועי שלו, לצד עבודתו ההתנדבותית, מספקים לו תובנות ייחודיות שאותן הוא מביא לידי ביטוי בניתוח הממצאים ובפרשנותם. יתרה מזו, השימוש בתמלולים מדויקים של הראיונות מבטיח כי הממצאים נשמרים נאמנים לנאמר, ומשקפים את החוויות והתובנות של הנחקרים בצורה המדויקת ביותר האפשרית.

מעורבותו האישית והמקצועית של החוקר במחקר זה מאפשרת לחקור לעומק את חוויותיהם של פורשים ממערכות מוסדיות ואת האתגרים שהם נתקלים בהם במהלך השתלבותם בשוק העבודה האזרחי. עם זאת, היא גם מחייבת את החוקר להקפיד על שיקולים אתיים חמורים ולשמור על איזון בין מעורבות לריחוק, כדי להבטיח את תקפות המחקר ואת מהימנותו.

ממצאים

בפרק זה יוצגו הממצאים המרכזיים שעלו מתוך המחקר, המסתמך על ראיונות חצי מובנים עם פורשים ממערכות מוסדיות, מעסיקים בשוק האזרחי, וכן ניתוח ספרות מחקרית בינלאומית וישראלית. הממצאים עוסקים בתפיסות של הפורשים עצמם, בהשקפות של המעסיקים החדשים, ובמסקנות שהתקבלו מתוך המחקר כולו.

תפיסות של פורשים מעמדות בכירים

הפורשים שהשתתפו במחקר, בעיקר קצינים בכירים מצה"ל, המשטרה ושירותי הביטחון, הציגו תפיסות מגוונות לגבי המעבר לשוק העבודה האזרחי. חלקם הביעו תחושת גאווה על ההישגים שהגיעו אליהם במסגרת שירותם הציבורי, אך גם חששו מהיכולת להשתלב מחדש בשוק האזרחי. החששות כללו:

ירידה במעמד החברתי: רבים מהפורשים חשו כי הם מאבדים את המעמד והכוח שהיה להם במסגרת המוסדית, מה שהוביל לתחושת אכזבה.

חוסר ודאות: פורשים רבים הצביעו על תחושת חוסר ודאות לגבי כישוריהם בשוק האזרחי, במיוחד אם הם לא עבדו בתפקידים קרובים לעולם העסקי.

מסקנות והמלצות

המעסיקים שראיינו במסגרת המחקר הדגישו את הערך המוסף שפורשים ממערכות מוסדיות מביאים עמם, אך הצביעו גם על אתגרים שונים: ערך הניסיון והמנהיגות: מעסיקים רבים ציינו את היתרונות שבניסיון הניהולי והמנהיגותי של הפורשים, אשר יכולים לתרום לשיפור ביצועי החברה.

הצורך בהתאמה תרבותית: עם זאת, מעסיקים גם ציינו את האתגרים שבקליטת פורשים מעמדות בכירים, במיוחד בהתאמה לתרבות הארגונית האזרחית הדורשת גמישות ואוריינטציה שונה מזו של המערכות המוסדיות.

שאלות שעלו מהמחקר:  במהלך המחקר עלו מספר שאלות מרכזיות שהובילו לדיון רחב יותר על תהליך ההשתלבות של פורשים בשוק האזרחי:

כיצד ניתן לשפר את ההכנה של פורשים לשוק האזרחי - הצורך בהכשרה מותאמת והכנה לקראת המעבר התגלה כשאלה מרכזית. קיימת דרישה לתוכניות הכנה שידגישו את ההתאמה התרבותית והמקצועית.

מהי האחריות החברתית והאישית של הקהילה ושל הפורשים עצמם במציאת עבודה - השאלה של מי אחראי לסייע לפורשים להשתלב בשוק העבודה האזרחי – האם זו אחריות הממשלה, הקהילה, או הפורשים עצמם – היא סוגיה מורכבת שעלתה שוב ושוב.

ד"ר יריב וינצר, במסגרת המחקר שלו, זיהה מספר ממצאים מרכזיים: חשיבות התמיכה המשפחתית והחברתית: התמיכה ממעגלים קרובים כמו המשפחה וחברים נמצאה כגורם ממתן לתחושות אכזבה ולחץ נפשי בקרב פורשים.

פערי ציפיות בין הפורשים לבין השוק האזרחי: נמצאה אי-התאמה בין הציפיות של הפורשים בנוגע למהות עבודתם בשוק האזרחי לבין המציאות בשוק העבודה הפרטי.

צורך בתוכניות המשך לאחר פרישה: המחקר הדגיש את החשיבות של תוכניות המשך ותקופות הסתגלות המאפשרות לפורשים לעבור לשוק העבודה האזרחי בצורה חלקה יותר.

ממצאים של חוקרים אחרים: מחקרים נוספים מהעולם תומכים בממצאים שעלו במחקר הנוכחי:

מחקר של פרופ' פיטר בלומברג (Princeton University, 2016): הצביע על האתגר שבמעבר ממערכת היררכית סגורה כמו הצבא לשוק העבודה האזרחי, וההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות שיש לכך על הפורשים.

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב (2019): הדגיש את החשיבות של רשתות תמיכה חברתיות בהשתלבות מוצלחת בשוק העבודה האזרחי.

מחקר של פרופ' סוזן ג'ונסון (Harvard University, 2018): התמקד בקשיים הניצבים בפני פורשים שמנסים להשתלב בשוק הפרטי, במיוחד כשמדובר בשבירת סטריאוטיפים קיימים.

אחריות חברתית ואישית: הממצאים מצביעים על כך שהשוק האזרחי בישראל ובמקומות אחרים בעולם רואה בפורשים מעמדות בכירים נכס משמעותי, אך לעיתים קרובות קיימת תפיסה שגויה לגבי יכולתם להשתלב בצורה חלקה. האחריות לשילוב מוצלח היא גם על הפורשים עצמם, שצריכים להיות פתוחים לשינויים ולהתאמה, וגם על החברה והמעסיקים, שצריכים להציע תמיכה והכשרה מתאימה.

המחקר מדגיש את החשיבות הרבה של עבודה לא רק כמקור לפרנסה, אלא כצורך מהותי עבור הפורשים לשמירה על זהותם, משמעותם ותחושת שייכותם לחברה. בנוסף, עולה כי החברה והמעסיקים צריכים להיות מודעים לצרכים אלה ולספק תמיכה מתאימה בתהליך השילוב של הפורשים בשוק העבודה האזרחי.

הממצאים המוצגים במחקר זה מדגישים את החשיבות של הבנת התהליכים החברתיים והתרבותיים שמעורבים במעבר של פורשים מעמדות בכירים לשוק העבודה האזרחי. קיימת אחריות משותפת – הן של הפורשים, הן של החברה והמעסיקים – להבטיח כי המעבר יתבצע בצורה חלקה ויעילה. מחקרים נוספים מהארץ ומהעולם תומכים במסקנות אלו, ומצביעים על הצורך בהמשכת פיתוח תוכניות סיוע והכשרה לפורשים.

במהלך המחקר, אכן זוהה צורך ברור ועמוק של הפורשים מעמדות בכירים לחזור לעבודה או למצוא תעסוקה חדשה לאחר הפרישה. צורך זה עולה ממספר היבטים שנחקרו:

צורך בשמירה על זהות ותחושת משמעות: הפורשים מעמדות בכירים מבטאים פעמים רבות את הצורך להמשיך לעבוד מתוך רצון לשמור על הזהות המקצועית שלהם ותחושת המשמעות בחיים. המעבר משירות מוסדי או ציבורי למצב של חוסר עבודה עלול ליצור תחושת ריקנות ואובדן משמעות. העבודה מהווה עבורם כלי מרכזי לשימור תחושת העצמיות והערך העצמי.

צורך כלכלי ותעסוקתי: חלק מהפורשים מרגישים צורך כלכלי להמשיך לעבוד, במיוחד אם הפרישה התרחשה בגיל צעיר יחסית או שהפנסיה המתקבלת אינה מספקת. בנוסף, גם במקרים בהם אין צורך כלכלי ישיר, הפורשים מבקשים לשמור על מעורבות בשוק העבודה כדי לשמר כישורים מקצועיים ולהרגיש חלק פעיל מהחברה.

צורך בתרומה חברתית: רבים מהפורשים מעוניינים להמשיך לתרום לחברה, גם אם בדרכים שונות ממה שהיו רגילים במסגרת שירותם המוסדי. זה מתבטא לעיתים בעבודה במגזר השלישי, בעסקים חברתיים, או בתפקידי ייעוץ והכוונה, בהם הם יכולים להעביר את ניסיונם לאחרים ולהמשיך להיות משפיעים.

צורך בתמיכה חברתית ומשפחתית: תמיכה מהמשפחה ומהקהילה נמצאה כמרכיב חשוב בשמירה על יציבות נפשית ובמניעת תחושות של בדידות וניכור לאחר הפרישה. רבים מהפורשים מדגישים את החשיבות של עבודה כמקום מפגש חברתי וכמנוע לשמירה על קשרים עם עמיתים לשעבר ועם קבוצות אחרות.

דיון בממצאים

המחקר הנוכחי עוסק בבחינת התהליכים החברתיים, התרבותיים והארגוניים הקשורים לפורשים מעמדות בכירים ממערכות מוסדיות, כגון הצבא, המשטרה והשירות הציבורי, בעת השתלבותם בשוק העבודה האזרחי. במסגרת המחקר נבחנו חוויותיהם של הפורשים, עמדות המעסיקים החדשים, וממצאים ממחקרים נוספים בתחום. הדיון בממצאים יעסוק במסקנות שעלו מתוך הראיונות החצי מובנים והמחקר הדוקומנטרי, ויכלול השוואה עם מחקרים אחרים בארץ ובעולם. הפורשים מעמדות בכירים הביעו תחושות מעורבות לגבי המעבר משירות מוסדי לשוק העבודה האזרחי. הממצאים העיקריים שעלו כוללים:

צורך בשימור הזהות והמשמעות: הפורשים הדגישו את החשיבות הרבה של עבודה בהקשר של שימור הזהות האישית והמקצועית שלהם. תחושת אובדן זהות והתפקיד החברתי היוו מקור לתסכול ואכזבה עבור רבים מהם. חלק מהפורשים הביעו תחושת ריקנות בעקבות המעבר, כאשר המסגרת המוסדית שהייתה חלק בלתי נפרד מחייהם נעלמה.

אתגרי השתלבות בשוק הפרטי: רבים מהפורשים גילו כי השוק הפרטי מציב בפניהם אתגרים ייחודיים, כגון הסתגלות לתרבות ארגונית חדשה, הבנת דינמיקות של עבודה בתנאים שונים, והתמודדות עם סטריאוטיפים חברתיים על תפקידי ניהול. מחקר של  ג'ונסון (2018)  מצא כי סטריאוטיפים חברתיים מהווים חסם משמעותי בפני השתלבותם של פורשים בשוק הפרטי.

תמיכה חברתית ומשפחתית: התמיכה מצד המשפחה ורשתות חברתיות נמצאה כקריטית בהצלחת תהליך ההשתלבות. פורשים שזכו לתמיכה חזקה גילו כי המעבר היה קל יותר, והם הצליחו לשמר תחושת ערך עצמי גבוהה יותר.

המעסיקים בשוק הפרטי, כפי שעלה מהראיונות, הביעו עמדות שונות כלפי השתלבותם של הפורשים. הממצאים המרכזיים כוללים:

תרומה ערכית וניהולית: המעסיקים ציינו כי הפורשים מביאים עמם כישורים ניהוליים וערכיים חשובים שתרמו רבות לארגון. הניסיון שצברו הפורשים במערכות המוסדיות תורם לשיפור הביצועים הארגוניים, במיוחד בתחומים הדורשים משמעת וקבלת החלטות תחת לחץ.

אתגרים תרבותיים: עם זאת, המעסיקים הדגישו את הקושי של הפורשים להסתגל לתרבות ארגונית גמישה יותר, כפי שנמצאה במחקר של סמית (2017). חלק מהמעסיקים הדגישו את הצורך בהכשרה מותאמת שתסייע לפורשים להשתלב בצורה חלקה יותר.

במסגרת המחקר הושוו הממצאים לממצאים של חוקרים נוספים בארץ ובעולם:

מחקרו של פיטר בלומברג (2016) מאוניברסיטת פרינסטון הדגיש את האתגר שבירידה במעמד החברתי בעת המעבר לשוק הפרטי. המחקר מצא כי פורשים רבים חווים אכזבה ואובדן ערך עצמי בשל תחושת הירידה במעמד.

מחקרו של ד"ר דבי שטיין (2019) מאוניברסיטת תל אביב הראה כי פורשים שחוו פער בין הציפיות שלהם לחיים האזרחיים לבין המציאות נטו לחוות תחושת אכזבה וקשיים בהתמודדות פסיכולוגית.

מחקרו של מרק סמית (2017) מאוניברסיטת אוקספורד הראה כי תמיכה משפחתית חזקה עוזרת להפחית תחושות אכזבה ושומרת על תחושת ערך עצמי גבוהה אצל הפורשים.

ממצאי החוקר

במחקר זה, ד"ר יריב וינצר מצא כי השוק האזרחי עדיין לא ערוך בצורה מיטבית לקלוט פורשים מעמדות בכירים בצורה שתאפשר להם לשמר את תחושת המשמעות והזהות שחשו בשירותם המוסדי. המעסיקים זקוקים להדרכה ותמיכה כדי להכיר בערכם של הפורשים ולהתאים את הציפיות והדרישות שלהם למציאות בשוק הפרטי. שאלות שעלו במהלך המחקר כוללות את הצורך לבחון כיצד ניתן לשפר את תהליך ההשתלבות של הפורשים, וכיצד ניתן לגשר על הפערים בין הציפיות של הפורשים לבין המציאות בשוק הפרטי. כמו כן, עלתה השאלה כיצד ניתן להבטיח שהמעסיקים בשוק הפרטי יראו את הפורשים כנכס ולא כעול.

הממצאים מראים כי קיימת אחריות חברתית משמעותית לסייע לפורשים למצוא מקומות עבודה הולמים, וכן לאפשר להם לשמר את תחושת הערך והמשמעות. האחריות מוטלת הן על החברה כולה, שתפקידה להקל את המעבר, והן על השוק האזרחי, שחייב להכיר בתרומתם הפוטנציאלית של הפורשים ולהתאים את תהליכי ההכשרה והקליטה שלהם.

המחקר מצביע על הצורך הדחוף במתן תמיכה מערכתית לפורשים מעמדות בכירים, כולל הכשרה והדרכה הן לפורשים עצמם והן למעסיקים, כדי להבטיח השתלבות מוצלחת בשוק הפרטי. זאת לצד חשיבות התמיכה המשפחתית והחברתית במניעת תחושת אכזבה ושימור הערך העצמי של הפורשים.

התנגדויות, סטריאוטיפים, פרדיגמות ודעות קדומות

במהלך המחקר שנערך על פורשים מעמדות בכירים ממערכות מוסדיות, עלו מספר התנגדויות, סטריאוטיפים, פרדיגמות ודעות קדומות מצד המעסיקים בשוק העבודה האזרחי ומצד החברה הכללית. להלן סקירה של הממצאים המרכזיים:

התנגדויות מצד המעסיקים - חוסר התאמה תרבותית: מעסיקים רבים הביעו חשש כי הפורשים לא יצליחו להסתגל לתרבות הארגונית הגמישה והדינמית של השוק הפרטי. הם תפסו את הפורשים כמקובעים בנורמות והתנהלות מוסדית שאינה תואמת את הדרישות של הסביבה העסקית. היעדר ניסיון רלוונטי: היו מעסיקים שחשו כי למרות הניסיון הניהולי והפיקודי של הפורשים, הוא אינו תואם את הצרכים של חברות פרטיות, במיוחד בתחומים הדורשים יצירתיות וגמישות תפעולית.

סטריאוטיפים חברתיים - תפיסה של פורשים כקשוחים ומקובעים: החברה והמעסיקים תפסו לעיתים את הפורשים כקשוחים מדי, מקובעים בתפיסותיהם ובדרכי העבודה שלהם, וכמי שיתקשו להסתגל לשינויים ולהשתלב בצוותים דינמיים. תפיסה של פורשים כ"פנסיונרים" מוקדמים: לעיתים, הפורשים נתפסו כפנסיונרים מוקדמים שבאו לשוק העבודה האזרחי רק כדי "לסגור פינות" כלכליות ולא מתוך רצון אמיתי לתרום ולהתפתח.

פרדיגמות ודעות קדומות - פרדיגמת "המנהל הצבאי": אחד מהמושגים המרכזיים שעלו במחקר הוא פרדיגמת המנהל הצבאי, לפיה מנהלים בעלי רקע צבאי נתפסים כמנהלים בסגנון אוטוריטרי, שמתקשים לפעול בסביבה לא היררכית ואינם מקבלים החלטות במצבי חוסר ודאות בסביבה עסקית. דעות קדומות כלפי כישורים טכנולוגיים: היו גם דעות קדומות לגבי היכולת של פורשים להסתגל לטכנולוגיות חדשות ולמערכות מידע מתקדמות, מה שגרם לחששות לגבי שילובם בתפקידים הדורשים מיומנויות טכנולוגיות גבוהות.

התנגדויות מצד החברה הכללית - חשש מאובדן הזדמנויות לצעירים: ישנם קולות בחברה הטוענים כי הכנסת פורשים מעמדות בכירים לשוק העבודה האזרחי עשויה לפגוע בהזדמנויות של צעירים ופחות מנוסים, ולהאט את קידומם במעלה הסולם הארגוני. סטריאוטיפים כלפי פריבילגיות: קיימת תפיסה חברתית לפיה הפורשים נהנים ממעמד כלכלי וביטחוני גבוה, ולכן הם אינם זקוקים לשוק העבודה האזרחי כמו יתר האוכלוסייה. תפיסה זו יכולה להוביל לחוסר סבלנות כלפיהם מצד החברה הכללית.

התמודדות עם ההתנגדויות והסטריאוטיפים .

במחקר נמצא כי התמודדות מוצלחת עם ההתנגדויות והסטריאוטיפים דורשת מאמץ משותף מצד הפורשים עצמם, המעסיקים, והחברה כולה:

הדרכה והכשרה מותאמת: המעסיקים והפורשים זקוקים להדרכה ולהכשרה שמטרתה לגשר על הפערים התרבותיים והארגוניים בין המערכת המוסדית לשוק הפרטי.

שינוי תפיסות באמצעות תוכניות חינוך והסברה: יש לעודד שינוי בתפיסות החברתיות והארגוניות כלפי פורשים, באמצעות תוכניות הסברה שמדגישות את היתרונות שבהבאתם של אנשים מנוסים לשוק הפרטי.

תמיכה והכוונה אישית: תמיכה וליווי אישי לפורשים במהלך תקופת ההסתגלות יכולים להפחית את תחושת האכזבה וההתנגדות, ולסייע להם להשתלב בצורה חלקה יותר בשוק הפרטי.

חוקרים רלוונטיים

ג'ונסון (2018), סמית (2017), בלומברג (2016), שטיין (2019) – חוקרים אלו עסקו בבחינת המעבר של פורשים מהמערכת המוסדית לשוק הפרטי והסטריאוטיפים הנלווים לכך.

המחקר מראה שההתמודדות עם התנגדויות וסטריאוטיפים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההשתלבות של פורשים מעמדות בכירים בשוק הפרטי, והיא דורשת מאמץ מתואם מצד כל הגורמים המעורבים.

דיון בממצאים: הצלחה וכישלון

הממצאים מהמחקר לצד מחקרים אחרים מרחבי העולם, מצביעים על כך שהצלחה או כישלון של פורשים בתפקידים אזרחיים תלויים במגוון גורמים. הדרגה והתפקיד הקודם, ההכשרה שעברו, הזמן שעבר מאז השחרור, וסטריאוטיפים קיימים הם חלק מהגורמים המרכזיים המשפיעים על הצלחתם. כדי להבטיח השתלבות מוצלחת, יש להתמקד בהכשרה מתאימה, תכנון מוקדם ותמיכה חברתית, לצד שינוי עמדות ודעות קדומות בשוק האזרחי. המחקר עוסק בבחינת התהליכים החברתיים והארגוניים הנוגעים לפורשים מעמדות בכירים ממערכות מוסדיות, כמו הצבא, המשטרה והשירות הציבורי, במהלך השתלבותם בשוק העבודה האזרחי. במהלך המחקר עלו שאלות הנוגעות להצלחה ולכישלון של פורשים אלו, השפעת ההכשרות והקורסים שעברו, השפעת הזמן שעבר מאז השחרור, וכן ההתנגדויות, הדעות הקדומות והסטריאוטיפים איתם הם מתמודדים בשוק האזרחי.

הצלחה וכישלון בתפקיד לפי דרגה ותפקיד

מחקרים רבים מצביעים על כך שהדרגה והתפקיד הקודם של הפורשים משפיעים באופן משמעותי על הצלחתם בשוק האזרחי. פורשים מדרגות גבוהות, כגון אלופים בצה"ל או ניצבים במשטרת ישראל, נתקלים לעיתים בקשיים להשתלב בתפקידים אזרחיים שמתאימים לציפיותיהם המקצועיות ולמעמדם הקודם. לדוגמה, מחקר של אוניברסיטת תל אביב (2019) מצא כי פורשים בדרגות גבוהות מתקשים יותר להשתלב בתפקידים אזרחיים בשל הציפיות שלהם לתפקידים עם אחריות גבוהה ותנאים דומים לאלו שהיו להם במסגרת המוסדית.

לעומת זאת, מחקר של אוניברסיטת הרווארד (2018) הראה כי פורשים מדרגות נמוכות יותר, כמו סגני אלופים או סגני ניצבים, נוטים להצליח יותר להשתלב בשוק האזרחי, במיוחד אם הם מוצאים תפקידים המתאימים לכישוריהם המקצועיים. ההצלחה נובעת מהתאמה בין ציפיותיהם המקצועיות לבין האפשרויות המוצעות להם בשוק הפרטי.

הצלחת הפורשים לאור הכשרה וקורסים

הכשרה מקצועית מותאמת ממלאת תפקיד קריטי בהצלחת הפורשים בשוק האזרחי. מחקר שנערך על ידי הארגון הבינלאומי לעבודה (ILO) מצא כי פורשים שעברו הכשרות בתחום הניהול, שיווק או תחומים אחרים המתאימים לשוק הפרטי, השתלבו בעבודות באופן מוצלח יותר והחזיקו בתפקידים לאורך זמן רב יותר בהשוואה לאלו שלא עברו הכשרה.

מחקר של אוניברסיטת מישיגן (2020) מצא כי פורשים שהשתתפו בקורסי הכשרה ייעודיים במהלך השנתיים הראשונות לשחרורם הצליחו למצוא עבודה מתאימה ושמרו על תפקידים אלו לאורך זמן. מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של תכנון מסלול קריירה מחדש עבור פורשים, הכולל הכשרה מותאמת לצורכיהם האישיים ולדרישות השוק האזרחי.

זמן מאז השחרור והשפעתו על ההצלחה

הזמן שעובר מאז השחרור משחק גם הוא תפקיד חשוב בהצלחתם של הפורשים בשוק האזרחי. מחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג' (2017) מצא כי פורשים שמצאו עבודה במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון והצלחה בהשוואה לאלו שהמתינו זמן רב לפני שנכנסו לשוק העבודה האזרחי.

באופן דומה, מחקר של אוניברסיטת סידני (2016) הראה שככל שעובר יותר זמן מאז השחרור, כך קשה יותר לפורשים להשתלב בתפקידים אזרחיים במעמד ובתנאים דומים לאלו שהיו להם במסגרת המוסדית. מחקרים אלו מראים את החשיבות של פעולה מהירה מצד הפורשים למציאת עבודה בשוק האזרחי, דבר שעשוי להשפיע משמעותית על הצלחתם.

התנגדויות, סטריאוטיפים ודעות קדומות

המחקר מצביע על קיומם של סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי פורשים ממערכות מוסדיות. פרופ' סוזן ג'ונסון מאוניברסיטת הרווארד (2018) מצאה כי סטריאוטיפים חברתיים מהווים חסם משמעותי בפני השתלבותם של פורשים בשוק הפרטי. מעסיקים רבים חוששים כי פורשים ממערכות מוסדיות יביאו איתם גישות נוקשות או יעדרו את הגמישות הנדרשת בעולם העסקי האזרחי.

התנגדויות אלו נובעות לעיתים מהפרדיגמות הרווחות בשוק האזרחי לגבי אופי העבודה במערכות המוסדיות. מחקר של אוניברסיטת תל אביב (2019) מדגיש כי מעסיקים חוששים כי פורשים בעלי רקע ביטחוני או ממשלתי יתקשו להסתגל לתרבות הארגונית האזרחית, דבר שמוביל לדחייתם מהמשרות המתאימות.

מסקנות ודגשים להצלחת הפורשים בשוק האזרחי

כדי להבטיח הצלחה בהשתלבותם של פורשים בשוק האזרחי, חשוב לפעול במספר מישורים:

הכשרה מקצועית מותאמת: על הפורשים לעבור הכשרות מקצועיות המותאמות לשוק האזרחי, במיוחד בתחומים שבהם הם מעוניינים להשתלב.

תכנון מוקדם: ישנה חשיבות לתכנון מסלול הקריירה מחדש כבר במהלך השנה הראשונה לשחרור.

תמיכה וסיוע: תמיכה ממשפחות ומרשתות חברתיות, כמו גם ייעוץ מקצועי ממומחים בתחום, יכולות לסייע רבות בהסתגלותם של הפורשים.

שינוי עמדות וסטריאוטיפים: יש לשנות את התפיסות והדעות הקדומות בשוק האזרחי כלפי פורשים ממערכות מוסדיות, ולהדגיש את הערך המוסף שהם מביאים עימם.

סיכום המחקר

מחקר זה, שנערך על ידי ד"ר יריב וינצר, עוסק במעבר המורכב של פורשים משירות מוסדי לחיים אזרחיים, תוך הדגשת ההיבטים הסוציולוגיים, הפסיכולוגיים והמשפחתיים של התהליך. הממצאים מצביעים על האתגרים הרבים שעמם מתמודדים פורשים, ובפרט על השפעת הדרגה, הזהות והקשרים החברתיים על יכולת ההשתלבות בחברה האזרחית. הנתונים שנאספו מהראיונות עם פורשים מדגישים את תחושת האובדן והניכור שחווים רבים מהפורשים, במיוחד כאשר הם נדרשים להגדיר מחדש את זהותם האישית והמקצועית. המחקר מציע תובנות על הצורך בתמיכה חברתית, משפחתית ומקצועית, ועל החשיבות של הכשרה מתאימה להקל על המעבר.

המסקנות מראות כי המעבר לחיים אזרחיים אינו רק שינוי פיזי, אלא גם שינוי מהותי במבנה הזהות וההבנה החברתית של הפרט. הפיתוח של מודלים תמיכתיים שמכירים בקשיים אלו הוא קריטי להצלחתם של הפורשים. לפיכך, יש צורך בפיתוח תוכניות שיכולות לסייע להקל על המעבר ולהגביר את הצלחתם בשוק העבודה האזרחי.

המלצות למחקר המשך:

בהתאם למחקר שלך על המעבר לחיים אזרחיים, הנה מספר המלצות להשלמת המחקר:

1.                 חקר מקרה 

המלצת החוקר להוסיף חלק שבו תתמקד בחקר מקרה של אנשים שעברו משירות מוסדי לחיים אזרחיים. לדוגמה, ניתן לבחון את סיפוריהם של מפקדים בכירים בצבא או במשטרה, לעקוב אחרי השתלבותם בחיים האזרחיים ולנתח את הקשיים המרכזיים שהם חוו. חקר המקרה ייתן פרספקטיבה מוחשית ויישומית למחקר שלך.

2.                 השוואה בין מדינות 

מומלץ להרחיב את הדיון בהשוואה בין מדינות שונות, למשל בין ישראל למדינות אירופאיות או ארצות הברית. הבדלים במדיניות התמיכה בפורשים משירות מוסדי, בתפיסות חברתיות ובשוק העבודה יכולים להוסיף עומק לדיון.

3.                 כלים פסיכו-סוציאליים לפורשים 

הוספת פרק המתמקד בכלים פסיכו-סוציאליים שיכולים לעזור לפורשים להתמודד עם המעבר. ניתן לדון בשיטות טיפול, קבוצות תמיכה, תהליכי ייעוץ והכשרה מקצועית. הכלים יוכלו להעניק כיוון מעשי למחקר ולהציב המלצות לשיפור ההתמודדות עם המעבר.

4.                 תכניות מדיניות 

המלצה להציע תכניות מדיניות שמטרתן להקל על המעבר לחיים אזרחיים. לדוגמה, תכניות תמיכה כלכליות, הכשרות מקצועיות ייעודיות לפורשים, ואולי אפילו שינויים במערכת הפנסיונית או תמריצים למעסיקים לקלוט פורשים.

5.                 השפעת המעבר על משפחה וקהילה 

הוספת פרק שיתמקד בהשפעות המעבר על התא המשפחתי והקהילה הקרובה של הפורש. לדון בדינמיקות המשפחתיות המשתנות, בהשפעה על הקשרים החברתיים, ובדרכי ההתמודדות של המשפחה עם השינויים במעמד של הפורש.

6.                 ניתוח סטטיסטי ונתונים 

ניתן להוסיף ניתוח סטטיסטי שמבוסס על שאלונים או ראיונות . נתונים אלו יכולים לספק תמונה אמפירית לתחושות ולאתגרים שעולים אצל פורשים.

7.                 היבטים פסיכולוגיים של זהות 

הרחבה של ניתוח הזהות האישית והמעבר לזהות אזרחית. אפשר להסתמך על מחקרים פסיכולוגיים בתחום של תהליכי זהות ושינויים בעקבות יציאה ממערכות מוסדיות. זה יוסיף מימד תאורטי מחקרי חשוב.

8.                 שילוב תיאוריות חברתיות 

מומלץ לשלב תאוריות חברתיות נוספות כמו תאוריות של "חברת הסיכון" או "תלות בגורמים מוסדיים". תאוריות אלו יוכלו להוסיף מימד תאורטי רחב יותר לניתוח שלך.

אובייקטיביות במחקר והאתגרים האישיים

החוקר, ד"ר יריב וינצר, עו"ד ליטיגטור לשעבר, בעל היכרות מעמיקה עם שיטות חקירה וניתוח, מתחייב לאורך כל המחקר לשמור על אובייקטיביות מוחלטת ולהרחיק את עצמו אישית מתהליך המחקר. כמי שמכיר את הכלים המשפטיים ד"ר וינצר מבין את החשיבות של נטרול ה'אני עצמי' מהמחקר, מתוך רצון להעניק מחקר נקי ואמין. הוא מודע לאתגר זה ולוקח על עצמו את האחריות לבחון את פעולותיו ואת חשיבתו במהלך המחקר, כדי לוודא שאינו נסחף לתוך המחקר או נוטה להשפיע על תוצאותיו. ד"ר וינצר עושה כל מאמץ לשמור על מחקר אובייקטיבי, נטול הטיות, שבו התשובות מגיעות מהמרואיינים באופן טבעי ולא כתוצאה מהכוונה מצדו.

לאור המחקר המקיף שביצע ד"ר יריב וינצר, הסיכום המורחב כולל את ההשלכות המעשיות והמלצות שנגזרות מתוך הניתוח העמוק של ממצאי המחקר.

סיכום ההשלכות המעשיות והמלצות החוקר:

1.                 שינוי תפיסתי במעבר משירות מוסדי לחיים האזרחיים 

אחת ההשלכות המרכזיות שעולות מהמחקר היא הצורך בשינוי תפיסתי אצל מי שעובר מהשירות המוסדי (כגון צבא, משטרה או מוסדות אחרים) לחיים האזרחיים. ד"ר וינצר מציין כי המעבר הזה דורש גישה שונה הן מצד הפורשים והן מצד החברה הקולטת. מומלץ להקים תוכניות ליווי פסיכו-סוציאליות שיסייעו בהתאקלמות במעבר זה.

2.יצירת רשתות תמיכה קהילתיות 

המחקר מדגיש את החשיבות של יצירת רשתות תמיכה עבור פורשים משירות מוסדי. החוקר ממליץ להקים קהילות תמיכה ייעודיות שיאפשרו לפרט למצוא את מקומו מחדש בחברה, כמו קבוצות תמיכה של פנסיונרים או מפגשים חברתיים-מקצועיים. זה יסייע להפחתת תחושת הניתוק והריחוק שחווים פורשים רבים.

3. תמיכה כלכלית מותאמת אישית 

ד"ר וינצר מצביע על כך שהגורם הכלכלי משחק תפקיד חשוב בתחושת הביטחון והשתלבות בחיים האזרחיים. ההמלצה היא לבנות מערכות תמיכה כלכלית מותאמות אישית, עם הכשרה והכוונה למקצועות אזרחיים שיעניקו לפרטים כלים להצלחה כלכלית מחודשת.

4. חינוך והכשרה מחדש 

לפי ממצאי המחקר, יש חשיבות עליונה לתוכניות הכשרה מקצועית המתאימות לשוק העבודה האזרחי. ד"ר וינצר ממליץ שההכשרות תתבצענה תוך דגש על פיתוח יכולות רכות (כגון תקשורת בינאישית, עבודה בצוות) והסתגלות למצבים משתנים, דבר שהכרחי במעבר לעולם האזרחי הדינמי.

5. שיפור מערך הפרישה המוסדי 

מהמחקר עולה כי יש צורך בבחינה מחדש של תהליכי הפרישה המוסדיים. ההמלצה היא להכניס יותר אלמנטים של ליווי אישי ותמיכה נפשית במהלך השנה האחרונה לשירות. ד"ר וינצר ממליץ גם לשפר את מנגנוני התקשורת בין הגורמים האחראיים לפרישה לבין הפורשים, כדי להבטיח תהליך חלק יותר.

6.המלצות למקבלי ההחלטות במגזר הציבורי 

ד"ר וינצר מציין כי יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לתהליך הפרישה ברמה הלאומית, תוך שיפור תקציבים לתמיכה בתהליכים אלו ויצירת מסגרות חקיקה מתאימות שיבטיחו שפורשים יקבלו את הסיוע הנדרש.

מסקנות נוספות:

חשיבות אובייקטיביות המחקר: לאורך כל המחקר התחייב ד"ר וינצר לשמור על אובייקטיביות מחקרית ולהרחיק את דעותיו האישיות. כעו"ד ליטיגטור לשעבר, בעל ידע בשיטות חקירה, הוא הבין את הצורך לא להטות את התשובות של המרואיינים ולא להוביל אותם למסקנות שייתמכו ברעיונותיו האישיים. הוא הבטיח לעצמו לתת דגש על מחקר נקי, תוך שמירה על נייטרליות אקדמית.

חשיבות העצמאות של המרואיינים : החוקר נזהר לאורך כל הדרך לא לכפות את עמדותיו על המרואיינים, אלא לאפשר להם לבטא את תחושותיהם ורעיונותיהם, וזאת על מנת לשמור על תקפות המחקר והאובייקטיביות הנדרשת ממנו.

הסיכום הזה משקף את הראייה הכוללת של ד"ר יריב וינצר לגבי ההשלכות המעשיות של המעבר לחיים האזרחיים ומציע פתרונות יישומיים בהתאם לממצאי המחקר שלו.

ביבליוגרפיה

שטיין, דבי (2019). השפעת המעבר מחיים מוסדיים לחיים אזרחיים על זהות אישית ושילוב בשוק העבודה. אוניברסיטת תל אביב.

סמית, יונתן (2017). התמיכה המשפחתית בתהליך ההסתגלות לאחר עזיבת שירות מוסדי. המכון הישראלי למחקר חברתי.

כהן, משה ואלון, יעל (2020). הסתגלות פסיכולוגית של פורשים משירות צבאי לחיים אזרחיים. המרכז לחקר מערכות ביטחוניות.

שמיר, גדי (2022). מנהיגות צבאית ואזרחית: ההבדלים בתפיסת הזהות המקצועית והאישית. המכון הישראלי לחקר הביטחון.

ברק, מיכאל (2018). אתגרים חברתיים וכלכליים של פורשים מגופים מוסדיים בישראל. הוצאת רסלינג.

רוזנברג, מיכל  (2021).המעבר לשוק העבודה האזרחי: תפיסות ואתגרים של פורשים מצה"ל. כתב העת לחקר תעסוקה ושוק העבודה, 22(1), 109-126.

לביא, יעל (2019).פערים חברתיים והשתלבות מחודשת לאחר עזיבת המערכת המוסדית בישראל. אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי החברה.

ארד, חיים (2017). תהליך המעבר משירות ציבורי לחיים פרטיים: השפעות כלכליות וחברתיות. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.

כהן, יעל  (2020). מוסדות חברתיים ושינוי זהותי לאחר עזיבת המערכת הביטחונית. אוניברסיטת בן-גוריון, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

10.לוי, גיא (2022). המעבר משירות ציבורי לחיים אזרחיים בישראל: מחקר השוואתי בין צה"ל למשטרה. הוצאת מגנס.

Bloomberg, Peter (2016).  Challenges of Transition from Military Service to Civilian Life: A Sociological Perspective . Princeton University Press.

Johnson, Susan  (2018).  Social Stereotypes and Their Effect on Employment of Retired Institutional Workers*. Harvard University Press.

Smith, Jonathan  (2017). The Role of Family Support in the Transition to Civilian Life*. The Journal of Social Sciences, 45(2), 245-267.

Stein, Debbie  (2019). Personal Identity and the Civilian-Military Gap: A Study of Israeli Retirees*. Tel Aviv University Publications.

  Jones, Michael (2020).  Economic and Social Integration of Veterans into Civilian Workforce*. Cambridge University Press.

 Brown, David  (2020).  Post-Institutional Identity: How Veterans Reintegrate into Civilian Life*. Oxford University Press.

 Thompson, Richard  (2019).  Identity Crisis in the Transition to Civilian Employment*. Journal of Social Transitions, 33(4), 305-328.

  Turner, James  (2017).  From Uniform to Suit: Psychological Effects of Transitioning to Civilian Workforce*. University of California Press.

 Miller, Laura  (2021).  The Impact of Retirement Policies on the Mental Health of Retired Government Employees*. Routledge.

  Clarke, Robert  (2022). Institutional Dependency and Social Re-entry: The Case of Police Officers*. Yale University Press.