ד"ר יריב וינצר, ואני עורך דין, סוציולוג ואסטרטג. היום נעסוק בנושא מרכזי בסוציולוגיה –
הנושא : זהות וזהויות משנה ,סטטוס , חיברות.
כיוון שהזהות שלנו מתעצבת בהתאם לסביבה ולסטטוסים שאנו מחזיקים בהם, שינויים בסטטוס יכולים לגרום לשינויים בזהות האישית והחברתית שלנו. מעבר מסטטוס אחד לאחר – כמו מעבר מעובד רגיל למנהל, או משכיר לעצמאי – משפיע על הזהות של האדם ועל הדרך שבה הוא תופס את עצמו ואת תפקידו בחברה.
חיברות:
חיברות (או סוציאליזציה) הוא מושג מרכזי בסוציולוגיה, המתאר את התהליך שבו האדם לומד ומפנים את התרבות, הנורמות, הערכים, המנהגים וההתנהגויות של החברה בה הוא חי. חיברות הוא תהליך מתמשך, שמתחיל בלידה ונמשך לאורך כל החיים.
עקרונות החיברות:
למידת תרבות: דרך החיברות, אנשים לומדים את השפה, הדת, והמנהגים החברתיים המקובלים בחברה בה הם חיים.
פיתוח זהות: החיברות עוזר לאדם להבין את זהותו האישית והחברתית. האדם לומד להבין מהו תפקידו בחברה ואיך הוא משתלב בתוכה.
שימור הסדר החברתי: באמצעות החיברות, אנשים לומדים לציית לנורמות ולחוקים, מה שמסייע לשמור על הסדר והיציבות החברתית.
סוגי חיברות:
חיברות ראשונית: זהו התהליך הראשוני המתרחש בגיל צעיר, בעיקר בתוך המשפחה. כאן לומדים הילדים את הנורמות והערכים הבסיסיים של החברה.
חיברות משנית: תהליך זה מתרחש בשלבים מאוחרים יותר של החיים, כאשר האדם נכנס למסגרות חברתיות חדשות כמו בית הספר, מקום העבודה, הצבא, או קבוצות חברתיות אחרות.
סוכני חיברות:
משפחה: הסוכן המרכזי בשנות החיים הראשונות. המשפחה היא מקור הלמידה הראשון בו לומד הילד על ערכים, שפה, ויחסים חברתיים.
מערכת החינוך: בית הספר מעניק ידע ומיומנויות, אך גם מעביר נורמות חברתיות כגון משמעת, עבודה בצוות וציות לכללים.
קבוצת השווים: קבוצות חברים ובני גיל, שמסייעות בפיתוח הזהות האישית ובקבלת אישור חברתי על התנהגויות ונורמות.
תקשורת המונים: המדיה משפיעה על האופן בו אנו תופסים את העולם, מגדירה נורמות חברתיות ומשפיעה על השקפותינו בנושאים שונים.
סוציאליזציה ויכולת שינוי:
אחד המאפיינים של החיברות הוא שהזהות וההתנהגויות של האדם אינן קבועות ויכולות להשתנות עם הזמן, במיוחד כאשר האדם עובר לחיות בסביבה שונה, נכנס למסגרת חדשה או חווה אירועים משמעותיים שמשפיעים עליו.
נחקור את המושג "זהות" בהקשר סוציולוגי וננסה להבין מה מרכיב את הזהות של כל אחד מאיתנו לפי גישת הסוציולוגיה.
"זהות"
כמו שאתם יודעים, הסוציולוגיה תופסת את הפרט והחברה כיצירי אינטראקציות חברתיות. הזהות האישית שלנו היא תוצר של התהליכים החברתיים בהם אנו לוקחים חלק. כלומר, לא מדובר במשהו מקרי, אלא בהשפעה מתמשכת של הסביבה והאינטראקציות שלנו עם אחרים.
אז מהי זהות?
זהות מורכבת מכל המאפיינים הייחודיים שלנו – התכונות, ההתנהגויות והתפיסות שלנו כלפי עצמנו וכלפי הסביבה. חשוב לזכור שהזהות שלנו היא דינאמית, והיא מתפתחת לאורך החיים, בהתאם לשינויים בסביבה ובהקשר החברתי שלנו.
לסביבה יש תפקיד משמעותי בעיצוב הזהות שלנו. אם נבחר לשנות את הסביבה, גם הזהות שלנו עשויה להשתנות.
בסוציולוגיה מתייחסת למאפיינים חברתיים-תרבותיים שמגדירים אדם כחלק מקבוצות חברתיות קטנות או ספציפיות בתוך החברה הרחבה. בעוד שזהות ראשית מתייחסת למרכיבים מרכזיים כמו לאום, דת, או מגדר, זהות משנה מתמקדת בזהויות המשויכות לקבוצות משנה כמו קהילות, תחומי עניין, או קבוצות מקצועיות.
מרכיבי זהות משנה:
שיוך לקבוצות חברתיות קטנות:
זהות משנה יכולה להיות מבוססת על חברות בקבוצה מסוימת, כמו קבוצה אתנית, קבוצה דתית בתוך דת רחבה יותר, או קבוצת מקצוע.
זהויות מרובות: אנשים מחזיקים במספר זהויות משנה במקביל, והן יכולות להיות שונות זו מזו בהתאם להקשרים החברתיים בהם הם פועלים. לדוגמה, אדם עשוי להיות חלק מקבוצת מהנדסים, קהילה גאה, ומעגל משפחתי דתי, כל אחת מהקבוצות משפיעה על הזהות שלו בדרך אחרת.
זהות מקצועית: זהות הקשורה לעיסוק מסוים או לתחום מומחיות, כמו זהות של רופא, עורך דין, מורה או ספורטאי. זהות זו נבנית על בסיס ההכשרה המקצועית, התפקיד והקשרים החברתיים עם קולגות.
זהות תרבותית או קהילתית: קבוצות תרבותיות מסוימות, כמו קהילות אתניות, קהילות מהגרים או קהילות המבוססות על אורח חיים משותף, יוצרות זהות משנה שמעצבת את תפיסת האדם ואת השייכות שלו.
חשיבות זהות משנה:
הקשרים חברתיים: זהות משנה מעניקה לאדם תחושת שייכות לקבוצה מסוימת, ובכך מחזקת את הקשרים החברתיים ואת הזהות החברתית.
השפעה על התנהגות: זהות משנה יכולה להשפיע על הדרך בה האדם מתנהג ומתנהל בתוך קבוצות שונות. לדוגמה, אדם יכול לנהוג בצורה אחת בבית עם משפחתו (זהות משפחתית) ובצורה אחרת בעבודתו (זהות מקצועית).
מורכבות הזהות: קיומן של זהויות משנה מרובות מדגיש את המורכבות של הזהות האנושית ואת העובדה שאנשים אינם מוגדרים רק לפי מרכיב אחד או שניים של זהותם. זה מאפשר גמישות רבה יותר בתפיסת הזהות שלהם.
דוגמה לזהות משנה:
אדם עשוי להיות חלק מקבוצת זהות ראשית כ"ישראלי" או "יהודי", אך במקביל, הוא עשוי לשאת זהויות משנה כמו "קיבוצניק ", " לוחם שייטת ", ו"חבר לשכת עורכי הדין ".
כל זהות משנה כזו משפיעה על הדרך שבה הוא רואה את עצמו ומגיב לסביבה.
זהות משנה ודינמיקה חברתית:
זהות משנה משפיעה על מערכות היחסים בין קבוצות שונות בחברה, והיא יכולה ליצור תחושת שייכות חזקה בקבוצות קטנות יותר, אבל גם להוביל לקונפליקטים כאשר יש פערים בין זהויות משנה שונות או כשהן מנוגדות לזהות ראשית של אדם או קבוצה.
בשלב זה, נבחן את הסטטוסים שלנו – אותם תפקידים ומעמדות שאנחנו רוכשים במהלך חיינו. חלק מהסטטוסים שלנו הם שיוכיים – כמו מגדר, לאום או דת, שאינם תלויים בבחירתנו. חלק אחר ניתן לשינוי ובחירה, כמו מקצוע, מגורים ומעמד כלכלי, ואלה משפיעים גם הם על הזהות שלנו.
מכאן נתקדם ונשאל את עצמנו – כיצד הסטטוסים השונים משפיעים על הזהות שלנו? איך הסביבה שבה אנו חיים – בין אם זה מקום מגורים או בית ספר – משפיעה על הזהות האישית שלנו?
לסיכום, זהות היא תהליך מתמשך המושפע מהסביבה, מהסטטוסים ומהאינטראקציות החברתיות שלנו.
הקשר בין סטטוס לזהות בסוציולוגיה
בסוציולוגיה, סטטוס וזהות הם שני מושגים מרכזיים שמעצבים את הדרך בה אנשים רואים את עצמם ואת מקומם בחברה. הסטטוס של האדם מתאר את המעמד או התפקיד החברתי שלו במסגרת החברתית, ואילו הזהות היא המכלול הרחב יותר של האופן בו האדם תופס את עצמו ביחס לסביבה החברתית. יחד, שני המושגים הללו שזורים זה בזה ומשפיעים על הדרך שבה האדם מתקשר עם סביבתו.
סטטוס
סטטוס מתייחס למעמד החברתי של אדם או לקבוצות שהוא משתייך אליהן בחברה. סטטוסים יכולים להיות שיוכיים (כאלה שאינם תלויים בבחירה של האדם, כמו מגדר, לאום, גזע, או מעמד כלכלי אליו נולד) או נרכשים (כאלה שהאדם השיג במהלך חייו, כמו השכלה, מקצוע או מעמד חברתי גבוה יותר). סטטוס נרכש הוא לעיתים תוצאה של מאמצים אישיים, כישורים או החלטות שנעשו לאורך החיים.
זהות
הזהות היא תהליך מורכב ודינמי שמורכב מכלל התכונות, העמדות, ההתנהגויות והתפיסות שיש לאדם לגבי עצמו ולגבי מקומו בחברה. היא כוללת את תחושת הייחודיות של האדם ואת ההבנה שלו לגבי תפקידו החברתי, וגם מושפעת מהאינטראקציות של האדם עם החברה. הזהות האישית אינה קבועה, אלא משתנה לאורך זמן בהתאם לשינויים בסביבה החברתית ובנסיבות חייו של הפרט.
הקשר בין סטטוס לזהות
הסטטוס החברתי של האדם הוא אחד המרכיבים המרכזיים של הזהות שלו. כאשר אדם מחזיק בסטטוס מסוים, זה מעצב את התפיסה שלו לגבי עצמו ואת האופן שבו הוא נתפס על ידי החברה. לדוגמה, אדם שמחזיק בסטטוס של רופא יראה את עצמו כחלק מקבוצה מקצועית בעלת יוקרה חברתית, ומעמדו כרופא ישפיע על זהותו האישית, על התנהגותו ועל הדרך בה הוא מתקשר עם סביבתו.
במובן זה, הסטטוס אינו רק תיאור חיצוני של האדם, אלא גם מרכיב פנימי בתהליך בניית הזהות. הסטטוסים השונים שהאדם מחזיק בהם יכולים להשפיע על הזהות האישית באופנים שונים:
1. סטטוס שיוכי: סטטוסים כמו מגדר, לאום או גזע עשויים לעצב את זהותו של האדם מגיל צעיר, ולהשפיע על הדרך בה הוא רואה את עצמו ואת מקומו בחברה. לדוגמה, אדם שנולד לקבוצת מיעוט אתנית עשוי לפתח זהות שמבוססת על תחושת שייכות לקבוצה זו.
2.סטטוס נרכש: סטטוסים שנרכשו עם הזמן, כמו השכלה או קריירה, משפיעים על תפיסת האדם את עצמו ביחס להישגיו והשתייכותו החברתית. לדוגמה, אדם שקיבל תואר אקדמי ירגיש תחושת גאווה וסטטוס גבוה, מה שישפיע על זהותו כסטודנט או כאיש מקצוע.
סטטוס, זהות חברתית וזהות אישית
הסטטוס של האדם אינו רק חלק מזהותו האישית, אלא גם משפיע על זהותו החברתית. זהות חברתית מתייחסת למעמדו של האדם בתוך הקבוצות החברתיות בהן הוא חי ופועל, ואילו זהות אישית מתייחסת לתחושת הייחודיות של האדם כפרט בתוך החברה.
הסטטוס החברתי הוא גורם מכריע בעיצוב הזהות החברתית. כאשר אדם נתפס כבעל סטטוס מסוים, הסביבה מתייחסת אליו בהתאם לכך, ולעיתים קרובות הציפיות מהאדם מתאימות לסטטוס זה. לדוגמה, אדם בעל סטטוס של מנהיג קהילתי ייתקל בציפיות להתנהגות מכובדת ואחראית מצד חברי הקהילה שלו.
הסטטוסים החברתיים הם גם גורם מרכזי בתהליך החיברות (סוציאליזציה) שעובר האדם. בתהליך זה, האדם לומד את תפקידו בתוך החברה ואת הכללים החברתיים שהוא מצופה לציית להם בהתאם לסטטוס שלו. לדוגמה, סטטוס של תלמיד מביא עמו חובות וציפיות כמו למידה והתנהגות מכובדת בבית הספר.
זהות דינמית וסטטוסים משתנים
כיוון שהזהות שלנו מתעצבת בהתאם לסביבה ולסטטוסים שאנו מחזיקים בהם, שינויים בסטטוס יכולים לגרום לשינויים בזהות האישית והחברתית שלנו. מעבר מסטטוס אחד לאחר – כמו מעבר מעובד רגיל למנהל, או משכיר לעצמאי – משפיע על הזהות של האדם ועל הדרך שבה הוא תופס את עצמו ואת תפקידו בחברה.
כמו כן, מעבר גיאוגרפי, שינוי בקריירה או שינויים חברתיים כלליים עשויים להביא לשינויים משמעותיים בזהות של האדם. לדוגמה, מהגר למדינה חדשה עשוי לפתח זהות חדשה המבוססת על הסטטוס החדש שלו כמהגר, מה שיכול לעורר תהליכים של חיפוש זהות ושייכות.
סיכום
הסטטוס של האדם בסוציולוגיה הוא חלק בלתי נפרד מתהליך עיצוב הזהות. הסטטוסים שאנו נולדים אליהם, כמו גם אלה שאנו רוכשים לאורך החיים, משפיעים על האופן בו אנו רואים את עצמנו ואת מקומנו בחברה. הזהות אינה תהליך קבוע או סופי, אלא משתנה ודינמית, והיא מעוצבת כל הזמן בהתאם לסטטוסים המשתנים שלנו ולאינטראקציות שלנו עם הסביבה.
החיבור בין סטטוס לזהות ממחיש כיצד החברה והסביבה מעצבות את הפרט, וכיצד הזהות שלנו היא תוצאה של תהליכים חברתיים ומבנים חברתיים רחבים יותר.
ד"ר יריב וינצר
Comments