top of page

תביעת מזונות סבא וסבתא. מזונות. עניני משפחה. משבר משפחתי, מבחן הכנסות

תביעת מזונות נכדים מסבא וסבתא. עדיף שירותי האסטרטגיה של ד"ר יריב וינצר ולא בית משפט .

הבריאות שאינם עו"ד אינם מודעים לעובדה כי החוק מאפשר להגיש תביעת מזונות גם כנגד קרובי משפחה מדרגה שניה של הילדים הקטינים,

לרבות הסבא והסבתא שלהם.

הזכות להגשת תביעת המזונות כנגד קרובי משפחה מדרגה שניה של הקטין, מעוגנת בסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

באילו תנאים וכיצד ניתן להגיש תביעה לתשלום מזונות כנגד הסבא והסבתא של הילדים שהוריהם התגרשו.

סעיף 4(3) לחוק המזונות קובע כי אדם חייב במזונות נכדיו ואילו סעיף 5 לחוק קובע כי חובת הסבים לשלם מזונות לנכדיהם מותנית בקיומם של שלושת התנאים המצטברים הבאים:

1. מצבם הכלכלי של הסבים יאפשר את קיום הצרכים האישיים שלהם ושל ילדיהם הקטינים, גם לאחר תשלום דמי המזונות עבור הנכד.

2. הנכד איננו מסוגל, על אף מאמציו, לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.

3. הנכד אינו יכול לקבל את מזונותיו לפי סעיף 2 או 3 לחוק או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לסבים לפי הסדר שנקבע בסעיף 4 לחוק.

סעיף 5 לחוק המזונות קובע כי ניתן לחייב סבים במזונות נכדיהם רק במידה והוכח שהנכדים אכן אינם יכולים לקבל מזונות מאביהם, וכי הסבים הנם בעלי יכולת כלכלית מספקת לשאת בחיוב המזונות במקום בנם וכן להמשיך ולקיים את עצמם.

פסקי הדין אשר חייבו סבים במזונות נכדיהם הנם פסקי דין נדירים יחסית, אשר בדרך כלל ניתנו במצבים בהם האב ברח לחו"ל והתחמק מתשלום מזונותיו, או במצבים בהם נבצר ממנו לעמוד בתשלומים עקב מצבו הבריאותי הקשה ומצבו הכלכלי הרעוע.

במסגרת הליך תמ"ש 018064/04 מ.ט. נ' י.ט. נדון מקרה בו האב ברח לחו"ל והתחמק מתשלום מזונות ילדים.

ילדיו הגישו תביעה כנגד הוריו, אך אלו טענו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לעמוד בכך. במהלך המשפט התברר כי הם ניסו להסתיר הכנסות ונכסים מבית המשפט. בית המשפט חייב אותם בתשלום המזונות וזאת חרף גילם המבוגר יחסית, ולמרות שצרכיהם יגדלו עם זיקנתם.

במסגרת הליך תמ"ש 15890/01 ל.ד. נ' ל.ש. קבע בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא כי הוריו של אב שלא עמד בתשלומי המזונות לשני ילדיו הקטינים, ישלמו במקומו את תשלום המזונות, וזאת בסך של 2,300 ₪.

תיק זה עסק באב שנבצר ממנו לעמוד בתשלומי המזונות לילדיו עקב מחלתו הקשה ומצבו הכלכלי הקשה. לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי מצבם הכלכלי של הסבים הנו איתן דיו כדי לפרנס ולספק את צרכיהם גם לאחר תשלום המזונות לנכדם בסך של 2,300 ₪, קבע בית המשפט כי ניתן לחייבם בתשלום זה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון ניתן להטיל את החיוב בתשלום המזונות על הסבים והסבתות משני הצדדים, דהיינו הסבא והסבתא מצד שני ההורים, וזאת לאור סעיף 7 לחוק המזונות, אשר קובע כי: "היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד".

כך נקבע בהליך ע"א426/71 בוים נ' בוים, וכן בהליך ע"א 689/77 קופילוביץ' נ' איל ובהליך ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין.

במסגרת תמ"ש 3950/02 פלוני נ' פלונית נדון מקרה עצוב נוסף, בו נבצר מהאב לשלם לבנו מזונות עקב מחלת האפילפסיה בה לקה, ולאור העובדה לפיה הוא עצמו מתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי בסך של 2,600 ₪.

אמם של הילדים לקתה במחלת נפש עקב הגירושים ומתגוררת בבית הוריה.

הילד הגיש תביעת מזונות בסך של 2,850 ₪ כנגד הוריו של האב.

במהלך המשפט הסתבר כי מצבם הכלכלי קשה מכפי שנטען לגביהם וכי הם מתקשים לכלכל אף את צרכיהם שלהם.

בית המשפט פסק כי בנסיבות אלה אין לחייב את הסבים במלוא סכום המזונות, אך ניתן לחלק את הנטל בין הסבים של הילד לבין אביו, וזאת לאור ההלכות שנפסקו בביהמ"ש העליון כאמור לעיל.

עוד קבע בית המשפט כי הסכום החודשי הנחוץ למחייתו של הילד הקטין הינו בסך של 1,250 ₪.

בהתאם לכך חולק הנטל בתשלום המזונות לילד באופן לפיו

האב חוייב ב-60% מתשלום המזונות,

שני זוגות הסבים מכל צד חוייבו ב-40% בתשלום המזונות,

כך שכל אחד מהם נשא ב-20% בלבד מסכום המזונות קרי, סך של 300 ₪ בלבד.


סיכום

במידה וההורה שחוייב בתשלום המזונות אינו עומד בהם ניתן לתבוע את הוריו לשלם את המזונות במקומו, במידה והוכח כי מצבם הכלכלי איתן דיו וכי ביכולתם לפרנס את עצמם לאחר ביצוע תשלומי מזונות לילדים בנעליו של בנם.

תשלום מזונות הילדים נועד לממן את הוצאות צרכי גידול הילדים, ולהבטיח את קיומם ורווחתם גם לאחר פרידת הוריהם בעקבות גירושין על פי רוב.

עקרונית, כל ילד זכאי למזונות מהוריו וזאת ללא קשר למצב היחסים בין הוריו. כלומר, כל ילד זכאי להגיש תביעת מזונות וזאת גם אם הוריו מעולם לא נישאו זה לזה, גם אם הם נישאו אך לאחר מכן הם נפרדו או התגרשו, גם אם אביו נשוי לאשה שאינה אמו, ואף אם אביו מעולם לא ידע על קיומו.

סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, שכותרתו הינה מזונות לילדים קטינים, קובע כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

כלומר, סעיף זה מפנה לדין האישי של הילד כאשר מדובר בתביעת מזונות ילדים. לפיכך, כאשר מדובר בילד יהודי, יש לפנות לדין המשפט העברי על פי ההלכה היהודית.

חשוב לזכור כי הלכה חדשה של בית המשפט העליון (ספטמבר 2019) קובעת כי

הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד, אלא אם ההורים הסכימו אחרת בצורה מפורשת.

חובת תשלום המזונות בארץ מוטלת בדרך כלל על הבעל וזאת ללא תלות במצבו הכלכלי. דבר זה נובע מהשקפת ההלכה היהודית המטילה את החיוב בתשלום המזונות על הבעל וכן מאחר שהמשמורת על הילדים תועבר בדרך כלל לאם, כך שהיא זו שתישא מלכתחילה בהוצאות גידולם.

חיוב זה נובע מההשקפה לפיה הגם שההורים נפרדו בעקבות גירושין, האב עדיין נושא באחריותו לילדיו. לפיכך עליו לסייע לאם ולהשתתף עמה בתשלום ההוצאות הרבות שדורש גידול הילדים.

לאחרונה, בעקבות הלכה שנקבעה בעניין מזונות ילדים במשמורת משותפת, חל שינוי האופן קביעת תשלומי המזונות בכלל, וניתן דגש על חלוקת מזונות שוויונית יותר, בהתאם למבחן ההכנסות של ההורים המתגרשים

לאור על האמור אני קובע כי השלב החכם והנכון לפגוש את דרכי המקצועית הוא השלב הראשון בו עוד ניתן לדבר .


שמי יריב וינצר אני ד"ר לסוציולוגיה ובעל רקע משפטי עשיר בייצוג כעו"ד פלילי משפחה מעמד אישי וכמנהל עיזבון מטעם בית המשפט.

לאחר שנים של התמקצעות והובלת משרד מצליח ומשגשג וניסיון רב ביותר, החלטתי לזקק את הכל ולעסוק רק בניהול משברים משפחתיים מורכבים אל תוך העולם האסטרטגי . אני חשוב שאני היחיד בישראל עם רגע מקצועי כעו"ד ומגשר שכעת עוסק רק בניהול משברים משפחתיים מורכבים ולא כעו"ד.

השתדלתי להסביר על קצה מזלג את התהליך המשפטי את החוויה הפחות נעימה של כל התהליך , לפעמים יש להביט ממקום שונה ואחר על המושג פרידה. להביט ממקום של יצירת הזדמנות לעתיד חדש וטוב יותר. לא נתקלתי באנשים שעמדו בחופה וחשבו על גירושין ו/או בגידה אבל זה קרה.

הפצע כואב מאד ואירוע קשה להכלה. למרות זאת חובה עלי כמנהל המשבר המשפחתי לנהל בדרך של הקשבה לימוד ובניית תוכנית אסטרטגיה נטולת רגשות. המטרה שלי חייבת להיות עם קו ברור של צמצום הפסדים צמצום הוצאות כספיות מיורות צמצום זרימת דם רע ולא פחות ואולי יותר לדאוג ולהיות האחראי במידה ויש ילדים הם לא חלק מהמשחק הקשה.

ילדים לעולם חייבים להיות מחוץ למשחק בין ההורים אסור שילדים יהיו בני ערובה וחלק מהתהליך הרע.


למען הסר ספק אין אני מנהל את המשבר המשפחתי כעו"ד ואיני מייצג משפטי. המטרה שלי להוביל את הצדדים לסיים את התיק בבית הדין הרבני.


החזון שלי:

ניהול משברים בתא המשפחתי ויצירת פתרונות תוך שמירה על ערכי אנושיות ניהול מניהול משברים בתא המשפחתי



8 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page