קריאה לשינוי: חברה מאוחדת המבוססת על חמלה וכבוד ד"ר יריב וינצר

קריאה לשינוי: חברה מאוחדת המבוססת על חמלה וכבוד

מבוא – הכרה חברתית וחדשנות חברתית

לאורך 24 שנות הובלה של עמותת "גיבורים קטנים" נחשפתי, כסוציולוג, לאופן שבו החברה הישראלית מתמודדת עם קבלת ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, כולל אוטיזם ומוגבלות שכלית. המפגש האינטנסיבי עם התנהגויות החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות, לצד שיתופי הפעולה הייחודיים עם מג"ב וצה"ל, חיזק בי את ההבנה כי שינוי חברתי אמיתי מתחיל בהכרה ובהכלה. זהו "בית ספר ראשון לחיים", בו חינוך לערכים מתמזג עם יצירת הזדמנויות חדשות. אני מאמין כי חדשנות חברתית מתרחשת כאשר אנו מביעים, מכירים ומכילים את האדם המוגבל כאדם שווה בחברה, דבר המהווה תשתית לחברה המבוססת על כבוד, חמלה ושיתוף.

חלק ראשון: זעקת השכול והצורך באחדות – כאב קולקטיבי מול כאב פרטי

רקע – זעקת השכול והכאב המשותף

המציאות הישראלית מביאה עמה אתגר כבד של כאב ושכול המשותף לכלל האוכלוסייה. במובנים רבים, כאבם של ההורים השכולים ובני המשפחות שאיבדו את יקיריהם חורג מהמעגל הפרטי ומשתקף כחלק מזהות קולקטיבית שמבקשת תיקון וריפוי. זוהי צעקה עמוקה, המבקשת הכרה וכבוד לא רק מתוך האובדן אלא גם מתוך הפירוד והקיטוב שמעמיקים את הכאב. במצב זה נדרש שינוי, שיעניק לכולנו הזדמנות לחזור אל ערכים של כבוד הדדי והקשבה כנה.

חלק שני: הבעיה – פירוד, שחצנות וזלזול

עימותים בין שחצנות לערכים של ענווה ואמפתיה

בשנים האחרונות אנו עדים להחרפה של עמדות שחצנות וזלזול כלפי הדעות השונות. התרבות של ניכור והדרה מביאה לכך שמי שחושב אחרת נתפס כבלתי מבין, בלתי ראוי להביע דעה, ואף מזלזל בערכים בסיסיים של החברה. חברות במצב של קיטוב עמוק, ובכללן החברה הישראלית, נוטות לאמץ שיח חברתי מלא ניכור ופגיעה בכבודם של יחידים. בתרבות זו, תיוג אנשים בעלי דעות שונות כטיפשים או כשוליים תורם לעוינות ולהעמקת השסע החברתי, ומדגיש את הפער בין השיח הציבורי לבין הערכים שעליהם החברה רוצה להתבסס.

חלק שלישי: מודל החמלה כפתרון חברתי - ניתוח דיכוטומי ותיאורטי

א. חמלה ואמפתיה אל מול אינדיבידואליזם וקונפליקט

המושג "חמלה" מייצג ערך חברתי עמוק ומשמעותי המנוגד לתרבות המערבית של אינדיבידואליזם ואינטרס עצמי. חמלה היא היכולת להרגיש ולהגיב למצוקותיהם של אחרים. גישה זו שונה מהגישה הדיכוטומית של האינטרס האישי והעיסוק במימוש עצמי בלבד. מחקרים מראים כי חמלה ורגישות מובילים להעמקת מחויבות הדדית ולשיתוף פעולה שמקרב בין אנשים ויוצר סולידריות. בהקשר חברתי, חמלה מהווה בסיס להתחדשות חברתית ולהרחבת המעגל החברתי כך שיכיל את כל מי שיש לו מקום בחברה.

ב. יצירת חברה מאוחדת – המודל הדיכוטומי של כבוד הדדי ושיתופיות

ביסוד השינוי המוצע נמצא המודל הדיכוטומי בין חמלה וכבוד לבין זלזול וניכור. חברה זו מבוססת על ערכים של שיתוף, הקשבה וכבוד הדדי, בהם כל אדם יכול לתרום ולהשתתף. מחקרים סוציולוגיים מראים כי כבוד הדדי בין חברי הקהילה מביא ללכידות ולהפחתת מתחים, וכי חברה המכילה גישות מגוונות בצורה מכילה ומכבדת מצליחה לשמור על חוסן חברתי לאורך זמן.

חלק רביעי: הקריאה לפעולה – מחויבות לשינוי חברתי דרך אחדות אישית וציבורית

א. מהלך לשינוי חברתי – אחדות מול אינדיבידואליזם

השינוי החברתי דורש בחירה מודעת ומחויבות אישית של כל אחד ואחת מאיתנו. השינוי צריך להתחיל במרחב הפרטי, ולעבור לציבורי, כאשר כל פעולה קטנה של חמלה, הקשבה ושיתוף פעולה מחזקת את האחדות. המחויבות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים פשוטות אך משמעותיות, כמו שיח של כבוד, מחויבות לעזרה הדדית ונכונות לפעול יחד למען הכלל.

ב. שינוי בתרבות השיח – מעבר מגישה של ויכוח לגישה של הקשבה

במסגרת השינוי המוצע, יש להנחיל תרבות חדשה בשיח הציבורי והאישי, שבה כל אדם מחויב להקשיב לדעות האחר ולהגיב בכבוד. השינוי התרבותי הזה אינו דורש ויתור על אמונות ודעות, אלא גישה מקבלת שתאפשר לשיח מכבד לצמוח ולשגשג, על מנת לבנות חברה שלוקחת אחריות אמיתית על ערכיה ועל שותפיה.

סיכום: חזון לחברה המבוססת על חמלה וכבוד

שינוי חברתי אינו מסתיים בקריאה לפעולה, אלא דורש חזון ברור ואסטרטגיה שכולנו מתחייבים אליה. חברה מאוחדת המבוססת על כבוד הדדי וחמלה תוכל לייצר סביבה שבה לכל אדם יש זכות להשתייך ולהתקבל ללא קשר לרקע, אמונה או מגבלה. זו אינה רק הצעה אלא קריאה לפעולה ממשית, מתוך תקווה לעתיד שבו נוכל לבנות חברה בריאה, בטוחה ושוויונית לכל.

ד"ר עו"ד יריב וינצר

אסטרטג ומומחה לניהול איפכא מסתברא