top of page

סבא וסבתא - תתעוררו אתם תשלמו מזונות. ניכור הורי. ניכור סבתא וסבא. ד"ר יריב וינצר מגשר משפחה, אסטרטג

. בית משפט לעניני משפחה באשדוד

. פסק דין

. עניינה של תובענה זו, תביעת מזונות הקטין, יליד 2015, בנה של התובעת (להלן: "התובעת") ובנו של בנם של הנתבעים. התובעת עתרה לקבלת מזונותיו של הקטין מסבו וסבתו, הורי האב, הם הנתבעים (להלן: "הנתבעים"). הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד הוריה של התובעת (להלן: "צד ג'") ובמסגרתה טענו כי ככל שיחויבו במזונות הקטין, הרי שצד ג' חבים במזונות הקטין באותו מדרג כמותם.

. רקע ועובדות שאינן במחלוקת

. התובעת ובנם של הנתבעים נשאו כדמו"י ב- 2012 ומנישואיהם נולד בנם הקטין ב- 2015.

. ביום אפריל 2016נעצר אבי הקטין והוגש כנגדו כתב אישום, בגין מעשים מגונים בקטינות ולטענת התובעת מרצה מאסר של כ- 9.5 שנים.

. הנתבעים וצדדי ג' הם הסבים והסבתות של הקטין.

. בהסכם הגירושין שאושר בין בני הזוג בבית הדין ביום 14/11/2016, נפסק כי הקטין יהיה במשמורת האם, התובעת ובחזקתה. עוד נקבע כי האב ישלם עבור מזונות ומדור הקטין 1,800 ₪ כל זמן שהותו במאסר. כן נקבע כי עם שחרורו ישלם האב סך של 2,500 ₪ עבור מזונות הקטין בצירוף מחציות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי והסכומים יהיו צמודים למדד המחירים הידוע לצרכן.

. תחילה קבלה התובעת מזונות הקטין באמצעות המוסד לביטוח לאומי וביום 11/02/2020 קבלה הודעה כי המוסד לביטוח לאומי מפסיק לשלם מזונות הקטין מכיוון שהכנסתה גבוהה מהסכום המזכה בתשלום. כן הודע לתובעת כי עליה להשיב למוסד לביטוח לאומי סך של 11,141 ₪ בגין כספים ששולמו לה ביתר כמזונות הקטין ובנסיבות אלו, הוגשה התביעה.

. טענות התובעת

. ביום 24/04/2016 נעצר אבי הקטין והוגש כנגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים בקטינות, שלוש אחייניות שלו ואחת שלה. הוא הודה באישומים המיוחסים לו ומרצה עונש מאסר של 9.5 שנים (להלן: "האירוע").

. האירוע נחת עליה כרעם ביום בהיר וחייה נחרבו ונהרסו. עד לתחילת הפרשה היו בינה לבין הנתבעים יחסים טובים אולם מאז האירוע, קיים ריחוק בין הצדדים.

. בינה לבין אבי הקטין נחתם הסכם גירושין בו היו מעורבים הוריו שאף הופיעו לכל הדיונים בבית הדין ובמשך מספר חודשים היא קבלה מהמוסד לביטוח לאומי קצבת מזונות בגובה של 945 ₪ לחודש.

. ביום 11/02/2020 קבלה התובעת הודעה מהמוסד לביטוח לאומי לפיה, עד עת

ה קבלה המזונות בטעות וזאת לאור גובה השתכרותה ועליה להשיב הסכומים. כיום המוסד לביטוח לאומי מקזז הכספים מקצבת הילדים המגיעה לקטין.

. היא משלמת את מלוא החובות המשותפים של בני הזוג, חובות שהיו אמורים להתחלק ביניהם בחלקים שווים.

. מאז מעצרו האב אינו מעביר לידיה ולו אגורה שחוקה, מתעלם מהוצאותיו וכך גם הוריו.

. בהתאם להוראות סעיפים 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק המזונות") אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו לרבות נכדיו לאחר שסיפק צרכיו, כאשר הנכד אינו יכול לספק צרכיו ממקור אחר.

. לנכד, הקטין, אין מקורות אחרים מהם יוכל להיפרע לטובת מזונותיו.

. הקטין הוא בעל צרכים מיוחדים עובדה המוסיפה נטל כלכלי לנטל הקיים של גידולו לבד ללא אביו.

. הוריה מקיימים חובתם לזון הקטין בכך שעוזרים לה בגידולו ותמיכה בו ואף אפשרו לה לגור עמו בביתם.

. התובעת מנהלת חשבונות במשרה מלאה, נוכח תקופת הקורונה היא הוצאה לחל"ת מעבודתה וכיום משתכרת כ- 6,500 ₪ ובחודשים בהם לא נאלצת לקחת ימי מחלה או חופשה כ- 7,000 ₪.

. הקטין נולד עם בעייה מיקרוצפליה (היקף ראש קטן ומרפס סגור). הוא נמצא במעקב צמוד במכון להתפתחות הילד וחייב להיות בטיפולי פיזיותרפיה.

. ביום 04/02/2020 הוכר הקטין כזכאי לקצבת ילד נכה וקצבתו הינה 1527 ₪ לחודש.

. הקטין זקוק לתמיכה נפשית נוכח מצבו הבריאותי והעובדה שאביו נכנס לכלא לשנים ארוכות.

. צורכי הקטין מגיעים לסך של כ- 4,370 ₪. התובעת מתגוררת עם הקטין במדור שכור העומד על סך של 3,100 ₪. בנסיבות אלו, עתרה לחייב הנתבעים בסך של 4,370 ₪ ועוד 30% מהמדור ואחזקתו העומדת על סך של 1,221 ₪ לחודש ובמחציות הוצאות רפואיות חריגות.

. בסיכומיה הוסיפה וטענה כי הוכיחה כי יש בידי הנתבעים לספק צרכי הקטין לאחר סיפוק מלוא צרכיהם שעה שהוכח כי נשאר להם לאחר סיפוק צרכיהם סך של 6,800 ₪ בחודש וגם לאחר ניפוח הוצאותיהם בתצהיר עדות ראשית, הוכח כי נותר בידם סך של 3,700 ₪.

. הנתבעים חיים ברמת חיים גבוהה, מבלים, נופשים פעמיים בשנה, מנויים לתיאטרון, דואגים לבריאותם ובריאות השיניים שלהם בטיפולים פרטיים. הם מארחים את בני משפחתם המורחבת והנתבעת רוכשת בגדים בסכומים נאים, מבקרת תדיר אצל קוסמטיקאית, מטפחת ציפורניה ומחזיקה עוזרת בית ועדיין נותרת בידם הכנסה פנויה.

. מבדיקה שערכה, עלות הטיפולים להם נזקק הקטין בקופת חולים מכבי מגיעה לעלות של 45 ₪ ל- 15 טיפולים ראשונים ולאחר מכן 74 ₪ לטיפול וסיוע לימודי עולה כ- 120 ₪ לשיעור הוראה מתקנת.

. היקף צרכי הקטין בעת עריכת הסכם הגירושין לא לקח בחשבון את כלל בעיותיו וצרכיו והסכום שסוכם 2,500 ₪ אינו כולל את מצבו הרפואי ומלוא קשייו. התובעת מעולם לא קבלה כל סיוע מהנתבעים אשר אף מקשים עליה בהתמודדות היומיומית ועוד ובנסיבות אלו, עתרה לחיוב הנתבעים בסכום הנתבע.

. טענות הנתבעים

. בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי הסב בן 78 והסבתא בת 72, נמצאים בפנסיה וזו הכנסתם היחידה.

. כיום הם מתגוררים בעיר.., בבית קטן, לאחר שנאלצו למכור ביתם עקב חובות.

. הם רוצים להיות מעורבים בחיי נכדם אולם המרחק הגדול בין מקום מגוריהם למגורי הקטין עומד על כ- 179 ק"מ ובין שעה וחצי לשעתיים נסיעה, מרחק המקשה עליהם לבקרו.

. אין די בכך שאחד ההורים אינו יכול לפרנס הקטין אלא יש צורך שגם ההורה האחר אינו יכול לפרנסו ולו בדוחק. אין לחייבם במזונות הקטין בטרם יחויבו הוריה של התובעת במזונותיו.

. הורי שני הצדדים עומדים באותו מדרג וככל שמבוקש לחייבם יש לצרף הוריה של התובעת לתביעה. כך גם אין בעובדה שהתובעת טענה כי הוריה מסייעים לה בגידול הקטין בכדי להפוך הסיוע לחלק מתשלום המזונות וחובתם לשאת במזונותיו בהתאם ליכולתם הכלכלית.

. כך נראה כי הוריה של התובעת אינם מסייעים לה שכן גם כשגרה עמם, שלמה כספים עבור מגוריה ומגוריו וכעת, לאחר שעברה להתגורר במדור שכור, אינם מסייעים בדבר.

. כאמור לעיל, הם פנסיונרים. הכנסתם מפנסיה יחד עם קצבת הזקנה מגיעה לסך של 16,300 ₪.

. בינואר 2019 נאלצו למכור ביתם עקב חוסר יכולת כלכלית.

. כיום, כלל הוצאותיהם הקבועות עומדות על סך של 9,500 ₪, לרבות העסקת עוזרת נוכח גילם ולרבות שיעורי פילטיס בהמלצת הרופא ונוכח מצבם הרפואי.

. בסופו של יום לאחר נשיאה במלוא הוצאותיהם, נותר להם סך של 6,800 ₪ ובשל גילם ומצבם הבריאותי, יש להותיר בידם הסכום. יוער כאמור, כי בסיכומיהם, נטען לסכום נמוך יותר שנותר ביתרה.

. כלל צרכי הקטין לרבות תוספת בגין גן עומדים על סך של 5,941 ₪ ואילו כלל הכנסות התובעת לפני מיצוי הנחות עומד על סך של 8,786 ₪.

. בפועל צרכי הקטין נמוכים יותר. כך גם נוכח העובדה שהכנסות התובעת עולות על צרכי הקטין, יש לדחות התביעה כנגדם.

. לא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חיובם במזונות הקטין ודין התביעה להידחות.

. אין במאסר האב או נסיבותיו בכדי להוות טעמים מיוחדים וכך גם אין בהתחייבויות שנטלה התובעת על עצמה שעה שנטלה על עצמה התחייבויות הסכם הגירושין.

. לתובעת הכנסות רבות העולות על הוצאותיה, היא תמיד ביתרת זכות בחשבון.

. היא קבלה ומקבלת קצבת נכות המשולמת לה באופן קבוע.

. היא הצליחה להפקיד לחשבון שאינו משמש אותה סך של 150,000 ₪ וזאת בנוסף לכספים המצויים בחשבונה.

. התובעת לא מצתה מלוא זכאויותיה וההנחות להן זכאית נוכח מצב הקטין.

. התובעת מדירה אותם מחיי הקטין אולם מבקשת סיוע כלכלי מהם. בחקירתה סלפה התובעת עובדות והציגה נתונים שקריים.

. לחילופין, וככל שיוחלט לחייבם במזונות הקטין, אזי יש לחלוק מזונותיו בינם ובין הורי התובעת בחלקים שווים.

. הודעת צד ג' להורי התובעת

. במסגרת הודעת צד ג' טענו הנתבעים כי אביו של הקטין הוא אסיר ואין באפשרותו לשאת במזונותיו כפי שהוסכם בינו לבין התובעת במסגרת הסכם הגירושין.

. הנתבעים בפנסיה והכנסתם עומדת על סך של 11,940 ₪.

. צד ג' חייב במזונות הקטין בדיוק כמותם ולכן, ככל שיחויבו במזונות הקטין על צדדי ג' לשפותם ונוכח מצבם הרפואי והכלכלי יש לחייב צד ג' בכל חיוב מזונות שייפסק.

. בסיכומיהם הוסיפו וטענו שצדדי ג' בחרו בעצמם להכמין הכנסות ולשקר ביחס למצב תעסוקתם.

. על אף שהורי התובעת הצהירו כי אביה פנסיונר, בפועל אבי התובעת עובד ומשתכר סכומים לא מבוטלים המגיעים לסך של 5,000-10,000 ₪.

. ככל שיחויבו במזונות הקטין, יש לחייב הורי התובעת לשאת בנטל זהה.

. טענות צד ג'- הורי התובעת

. צדדי ג' חזרו על הנטען בכתב התביעה והוסיפו כי הנתבעים מתעלמים מנכדם במשך 6 שנים, לא תמכו בו והתירו את נטל גידולו על כתפי התובעת ועל גבם.

. אכן מבחינה רעיונית יש לחייבם במזונות הקטין. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהם נשאו בנטל ואף ממשיכים בכך שעה שהעניקו לאם ולקטין קורת גג ואוכל, סייעו בעזרה כלכלית מתמשכת, כיסו הוצאות כלכלה לרבות נסיעות, ביגוד לקטין, תשלום עבור חוג לקטין, יש לקבוע כי הם נותנים חלקם מעל ומעבר.

. בחינת מצבם הכלכלי של הצדדים מביאה למסקנה כי מצבם הכלכלי של הורי הנתבע הינו טוב לאין שיעור ממצבם הכלכלי.

. הם פנסיונרים, אם התובעת בת 63 ומתפרנסת מקצבת ביטוח לאומי בלבד בסך 2,350 ₪. אבי האם, בן 69 מתפרנס מקצבת ביטוח לאומי העומדת על סך של 2,166 ₪ ופנסיה בסך כולל של 4,300 ₪ ובסך הכל הכנסותיהם מגיעות לסך של 8,816 ₪. הוצאותיהם גבוהות והם נמצאים כל חודש ביתרת חובה.

. ידם אינה משגת בכדי לפרנס עצמם ואת הקטין ולראייה, נאלצו ליטול הלוואות רבות כגון משכנתא על מנת להחזיר חובות קיימים בסך של 300,000 ₪.

. היקף התמיכה שנתנו לקטין עמד על סך של 5,240 ₪ במשך חמש שנים וכעת עומד על סך של כ- 2,050 ₪.

. בסיכומיהם הוסיפו וטענו כי הנתבעים חיים ברמת חיים גבוהה וגם לאחר כל המותרות נותר בידם די על מנת לזון הקטין ואין כל סיבה שיחיה בצמצום.

. טענתם החדשה של הנתבעים לפיה נאלצו לתמוך בבנם ובבתם וילדיה שנפגעו ממעשיו של בנם, מופרכת וחסרת כל בסיס.

. הנתבעים לא רואים הקטין בכלל.

. יש לקחת בחשבון את הפערים ברמת החיים של הורי התובעת ואבי הקטין ואף לקחת בחשבון שהם נשאו בנטל הסיוע שנים רבות ובנסיבות אלו, דין התביעה להתקבל ודין התביעה כנגדם להידחות.

. הדין החל חובת הסבים לשאת במזונות נכדיהם הקטינים מוסדרת בדין ובפסיקה. הוראות סעיף 4 לחוק המזונות קובעות מיהם הזכאים למזונות והוראות סעיף לחוק קובעות התנאים לתחולתו. בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו, והם:"(1) הוריו והורי בן זוגו;(2) ילדיו הבגירים ובני זוגם;(3) נכדיו;(4) הורי הוריו שלו ושל בן זוגו;(5) אחיו ואחיותיו של ושל בן זוגו" זאת ועוד, כתנאי לחיוב סבים במזונות נכדם הקטין, יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים הקבועים בסעיף 5 לחוק והם: "אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

. יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו;

. אותו בן- משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

. אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן- משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4". אם כן, המקור לחיוב הסבים הינו מכח הוראות סעיף 4 (3) לחוק המזונות ובכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק.

. קדימות החיוב במזונות הקטין תנאי ראשון לחיוב סבים במזונות נכדיהם הקטינים הינו כי הוריהם אינם עושים כן ו/אואינם מסוגלים לשאת בהם (ראו לעניין זה ע"א 49/72 גלפרין נ' לבבי, פד"י כ"ו (2) 127, 126).עוד נקבע בפסיקה כי בעת חיוב הסבים במזונות נכדם הקטין, יש להביא בחשבון בראש ובראשונה את שיעור השתכרותה של האם (ראו ע"א 688/77 אילה קופלוביץ נ' אילה – לאה איל, פ"ד לב (2) 12, 15).

. בעניין הנדון, אין מחלוקת בין הצדדים כי האב נמצא במאסר שנים רבות, אינו זן הקטין ואין ביכולתו לעשות כן בשנים הקרובות. משכך, אין ביכולתו לשאת במזונות בנו הקטין.

. הכנסות האם התובעת, כושר השתכרותה ויכולתה לזון הקטין מעיון ב- 13 תלושי שכר שצורפו על ידי האם התובעת, עולה כי שכרה הממוצע נטו לחודש עומד על סך של כ- 8,270 ₪. מנספח ה שצורף לכתב התביעה עולה כי התובעת משלמת דמי שכירות בסך של 3,100 ₪ לחודש, כאשר לטענת התובעת זכאית להחזר דמי שכירות בסך של 740 ₪ והעניין לא הוסדר כראוי מטעמי פרוצדורה (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 9-11). בנסיבות אלו, אני מעמידה הוצאת התובעת בגין המדור על סך של 2,360 ₪ ולמעשה הכנסתה הפנויה של התובעת עומדת על סך של 5,910 ₪. עם זאת, הוכח די הצורך שחרף העובדה שהוסכם בין התובעת לבין בנם של הנתבעים בהסכם הגירושין כי יישאו בחלקים שווים בהלוואות המשותפות, בפועל, היא זו שמשיבה את ההלוואות. התובעת טענה כי העבירה לחשבון הבנק המשותף של הצדדים שטרם נסגר סך של כ- 256,000 ₪ לטובת כיסוי הלוואות. מנגד, טענה ב"כ הנתבעים כי הסכום שחושב עומד על סך של 217,000 ₪ לערך. הנתבעים בקשו לטעון שהתובעת נמצאת ביתרות גבוהות וחוסכת כספים רבים, אלא שלא מצאתי לקבל טענתם. התובעת הסבירה כיצד נקלעה למצוקה כלכלית קשה לאחר שבעלה נאסר ונותרה עם חובות גדולים. כן הסבירה על קבלת סיוע מהוריה ועל כך שעשתה שימוש בכספי הפיצויים שקבלה לטובת סילוק ההלוואות. כך גם הסבריה לכך שאינה מאפשרת לחשבונה להיכנס עוד למינוס אף על חשבון טיפול בשיניים שלה, סבירים בעיני "אני חוויתי על הבשר שלי שהכל נפל עליי, בחיים שלי לא אגיע לזה עוד פעם, תמיד אהיה בפלוס..."(עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 1-2). אם כן, הוכח די הצורך כי התובעת שלמה חובות משותפים שלה ושל בעלה בסך העולה על 200,000 ₪ וממשיכה לשלם את ההלוואה מהחשבון המשותף בסך של כ- 1,600 ₪ בכך שמעבירה הסכום מחשבונה לחשבון זה. אם כן, בנסיבות אלו ואף מבלי להידרש לסכומים ששולמו בעבר על חשבון החוב שלה ושל בעלה לשעבר, התרשמתי כי נותר בידה סך של כ- 4,000 ₪ בלבד ומתוך סכום זה עליה לכלכל את עצמה ואת בנה, כאשר הנטל כולו נופל עליה שעה שאבי הקטין במאסר.

. במצב דברים זה, על בית משפט לבחון האם ביכולת האשה לזון ולספק בעצמה את צרכי הקטין, בטרם יידרש בית המשפט לחייב את סביו במזונותיו וזאת בהתאם לסדר הקדימויות שפורט לעיל בדין ובפסיקה.

. כאמור לעיל, כיום האשה משלמת שכר דירה בסך של 3,100 ₪ ומתוכו סך של 740 ₪ קבלה בעבר כסיוע בשכר דירה ובפועל הוצאותיה עומדות על סך של כ- 2,400 ₪ בגין שכר דירה. בנוסף, לא צורפו די ראיית באשר להחזקת המדור, אולם אני מעריכה הוצאות החזקת המדור על סך של כ- 1,100 ₪ כפי שציינה בתצהירה ושעה שהוצאות אלו לא נסתרו בחקירתה.

. התובעת טענה בתצהירה כי הוצאותיה עבור כלכלה עומדות על כ- 2,500 ₪. בהיעדר די אסמכתאות, אני מעמידה הסכום על כ- 1,500 ש"ח. עוד מצאתי מקום לקבוע הוצאות רפואה עבורה בסך של כ- 200 ₪ והוצאות רכב בסך של כ- 600 ₪, ביגוד הנעלה כ- 500 והוצאות עבור פנאי בסך של כ- 300 ₪. יובהר כי הוצאות אלו הוערכו על דרך האומדנא שעה שלא צורפו די ראיות וצורפו קבלות באופן שאינו מפורט דיו. סך הכל הוצאות התובעת לטובת צרכיה עומדות על סך של כ- 6,600 ₪. לכך יש להוסיף את תשלום ההלוואה בסך של כ- 1,600 ₪ לחודש לבנק יהב חשבון המשותף לתובעת ולבנם של הנתבעים. סך כל הוצאותיה החודשיות של התובעת, אם כן, עומדות על כ- 8,200 ₪ שעה שהכנסותיה בכללותן עומדות על סך של 8,270 ₪ וזאת עוד בטרם נדרשתי לכלל צרכי הקטין בעצמו שעה שאין מחלוקת שהוא קטין בעל צרכים מיוחדים. יוער כי לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים לפיהן התובעת מעבירה כספים רבים לחשבון המשותף, אלא שנוכח החובות המשותפים מחיי נישואיה לבנם של הנתבעים, שלא נסתרו, , מובן רצונה של התובעת שלא להיכנס לסחרור כלכלי עמוק יותר. התובעת עצמה העידה כי חיה בחסכנות, כך העידה שהיא "חוסכת על חשבון השיניים שלי, אני בחיים לא אהיה במינוס יותר ולא אקח הלוואות כדי להגיע למצב שהייתי בו.." (עמוד 10, שורות 3-4). עוד העידה כי משכה מהפיצויים שקבלה לאחר פיטוריה מעבודתה הקודמת והפקידה אותם לטובת ההלוואות וכי היא משתמשת ברכבו של אחיה. אם כן, התרשמתי כי התובעת עושה כל שביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה ולצוף מעל פני המים, נוכח המצב המורכב אליו נקלעה.

. צרכי הקטין בהסכם הגירושין שנערך בין התובעת לאבי הקטין, הוסכם שכל עוד האב בכלא, יעמדו המזונות על סך של 1,500 ₪. עם זאת, שעה שהאב לא עמד בחלקו השני של ההסכם ולא נשא בחובות המשותפים והתובעת נאלצה ונאלצת לשאת בחובות בעצמה ולבדה, לא ניתן לראות בהסכם כהסכם מחייב וניתן לראות בעובדה זו, כשינוי נסיבה מהותית המצדיקה פתיחת ההסכם. אומנם התובעת ידעה שהנתבע בכלא, אולם נוכח ההסכם שנחתם ומעורבות הוריו של האב בהליך, הם הנתבעים, נראה כי סברה שיעמוד בהסכם עליו חתם ודי בכך בכדי להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינת כלל צרכי הקטין. זאת ועוד, משניתן פסק הדין, נלקחו בחשבון יכולות האב בלבד שהה ששוהה במאסר ולא נלקחו בחשבון כלל וכלל יכולותיהם הכלכליות של הוריו. בכל הנוגע לצרכי הקטין, אין מחלוקת כי עסקינן בקטין בעל צרכים מיוחדים אשר מקבל גם קצבת נכות נוכח מגבלותיו.התובעת העמידה את צרכי הקטין על סך של 4,370 ₪ בצירוף הוצאות מדור בסך של 1,221 ש"ח ואחזקתו בגובה של 30% מהמדור בפועל. בסיכומי הנתבעים לא נטען דבר לעניין הוצאות הקטין ונראה כי זנחו כל טענה לעניין זה. יוער כי בכתב ההגנה נטען כי הוצאות הקטין עומדות על כ- 1,800 ₪ נוכח הסכמות התובעת ובנם בהסכם הגירושין. בעניין זה יאמר כי השתנו הנסיבות כפי שפרטתי לעיל. זאת ועוד, די בעובדה שכעת נבחנים צרכי הקטין ביחס לסבים ולא ביחס לאב השוהה בכלא, בכדי להוות נסיבה המצדיקה בחינת צרכי הקטין בשנית. כאמור, הנתבעים לא טענו דבר באשר לצרכיו. כידוע ובהתאם לפסיקה צרכי קטין נעים ברף שבין 1,400 ₪ ועד 2,200 ₪ במקרה של מגורים משותפים בשני בתים. בעניין הנדון, הגם שצורפו קבלות באופן כללי, לא הוצגו די הצורך אסמכתאות. עם זאת, המדובר בידיעה שיפוטית. זאת ועוד, אין מחלוקת שעסקינן בקטין בעל צרכים מיוחדים. הקטין אובחן כסובל מעיכוב התפתחותי. בעניין זה צרפה האם אבחונים פסיכולוגיים של הקטין מהם עולה כי סובל מעיכוב כאמור, הקטין זקוק לתיווך בפתרון בעיות חברתיות, זקוק לתיווך בסיום מטלות, מגלה מסורבלות. עוד צורפו אסמכתאות ולפיהן הקטין נזקק לטיפול קבוצתי להערכת מיומנויות התקשורת; אבחוני פיזיותרפיה לפיהם סובל מקשיים מוטוריים ואף הופנה להמשך בדיקות מעקב וטיפול. אכן, בסיכומיה ציינה התובעת כי הקטין נזקק לטיפולים (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכותרפיה) בקופת חולים מכבי ועלות הטיפולים הראשונים כ- 45 ₪ ולאחר מכן 74 ₪ ואילו עלות טיפולים פרטיים עומדת על כ- 400 ₪ לשעה. עוד טענה כי סיוע לימודי לקטין עולה כ- 120 ₪. עם זאת, התובעת לא הציגה כל ראייה באשר לגובה הטיפולים, אולם הוכח די הצורך כי עסקינן בטיפולים להם הוא נזקק נוכח מצבו הרפואי ואני מעריכה את עלותם החודשית על דרך האומדנא על סך של כ- 300 ₪ לחודש בנסיבות אלו, אני מוצאת מקום להעמיד את כלל צרכי הקטין על סך של 2,000 ₪ ואת חלקו במדור ואחזקתו על סך כולל של כ- 1,000 ₪. אם כן, סך צרכיו של הקטין עומדים על כ- 3,000 ש"ח. מסכום זה משולם לאם סך של כ- 1,500 ₪ באמצעות קצבתו של הקטין מהמוסד לביטוח לאומי. משכך, ברי כי אין ביכולתה של האם לשאת בעצמה בצרכי הקטין במלואם, הגם שחשבונה אינו נמצא במינוס שכן הכנסותיה מכסות את כלל צרכיה בקושי רב. אשר על כן, אני קובעת כי התקיים התנאי הקבוע בסעיף 5 (3) לחוק לתיקון דיני משפחה.

. יכולתם של הנתבעים להשתתף בהוצאות הקטין הנתבעים טענו כי אין ביכולתם לשאת בהוצאות הקטין. לטענתם התובעת מבקשת לחייבם בסיוע כלכלי תוך כדי הדרתם מחיי הקטין. לטענתם הם גורעים מחסכונותיהם כל חודש ואף נאלצו למכור את ביתם ולעבור לבית קטן יותר מאחר ולא הצליחו לכסות הוצאותיהם עם דמי הפנסיה שלהם.עוד טענו כי מטרתה של התובעת היתה לעשוק הנתבעים. אומר כבר עתה כי אין לקבל הסגנון המתלהם כפי שפורט בכתבי טענות הנתבעים ביחס לאופיה וסגנונה של התובעת וראוי היה להימנע מסגנון זה ולהתייחס לטענות התובעת בצורה עניינית ומכבדת בלבד. לגופו של הליך, אין מחלוקת כי הכנסות הנתבעים עומדות על סך של כ- 15,900 ₪. התובעים טענו בכתב הגנתם כי הכנסתם עומדת על סך של 16,300 ₪ ואילו בתצהירם ציינו כי ההכנסה הינה 15,651 ₪, ללא כל הסבר לפער ובמיוחד כאשר הכנסתם קבועה לאור הפנסיה לה זכאים. בפועל ולאחר עיון בתלושי הפנסיה ובחשבון הבנק של הנתבעים, אני מעמידה הכנסתם החודשית על סך של כ- 15,900 ₪. בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי הוצאותיהם החודשיות עומדות על סך של כ- 9,500 ₪ ואילו בתצהירם הועמדו הוצאות אלו על סך של כ- 12,227 ₪.מעיון בהוצאותיהם הקבועות של הנתבעים מתברר כי אלו חיים ברמת חיים גבוהה שעה שמוציאים כל חודש כ- 800 ₪ על שיעורי פילטיס פרטי; 600 ₪ לעוזרת בית; 400 ₪ עבור מספרה, טיפולי קוסמטיקה, חופשות, הצגות ועוד. על אף האמור, גם קבלת מלוא טענותיהם של הנתבעים ביחס להוצאותיהם החודשיות ומבלי שאדרש לפער בין הסכום הנטען בכתב ההגנה לבין זה הנטען בתצהיר, עדיין נותרת לנתבעים יתרה עודפת בסך של כ- 3,700 ₪ וזאת על פי גרסתם. הנתבעים טענו שנוכח גילם יש להם הוצאות חד פעמיות חודשיות גבוהות, אלא שעיון בתדפיסי העו"ש שלהם מלמד כי חשבונם מצוי ביתרת זכות בסך של עשרות אלפי ₪ לחודש ויש להם חסכונות בשווי של מאות אלפי ₪ ודי בהם בכדי לספק הצרכים החריגים. כך גם לא מצאתי כל רלוונטיות לטענה לפיה הנתבעים מכרו ביתם ועברו להתגורר בבית צנוע יותר.כך גם אין לקבל הטענה שעלתה לראשונה בסיכומים לפיה נאלצים לעזור לבתם שילדיה נפגעו ובמקביל לתמוך בבנם. מדובר בטענות כאמור שעלו לראשונה בסיכומים, נטענו בעלמא ומטעם זה, לא מצאתי מקום להידרש להן. אם כן, מבדיקת מצבם הכלכלי הרי שחרף טענות הנתבעים, הם חיים ברמת חיים גבוהה, מעסיקים עוזרת בית, הולכים לחוגים, יש להם חסכונות של כ- 270,000 ₪, גרים בבית משלהם, יוצאים לנופש, הולכים לתיאטרון ועדיין נותרת בידם יתרת זכות בסך של למעלה מ- 3,700 ₪ לחודש. במצב דברים זה, אני קובעת כי לא זו בלבד שיש ביכולתם לספק כלל צרכיהם, אלא שיש ביכולתם להשתתף במזונות הקטין.

. יכולות הוריה של התובעת להשתתף בהוצאות הקטין אין מחלוקת שהצדק עם הנתבעים וככלל, על הורי שני הצדדים לשאת במזונות הקטין בכפוף להוראות הדין. עם זאת, על בית משפט לבחון האם בנסיבות הקיימות יש מקום לעשות כן. הנתבעים טענו כי אביה של התובעת עובד בעבודה נוספת ומרוויח סכום הנע בין 5,000-10,000 ₪ עובדה שהתגלתה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית. מעיון בתצהיר צדדי ג' עולה כי צדדי ג' מקבלים קצבת זקנה בסך של כ- 4,900 ₪ יחד. עוד מקבל הנתבע פנסיה העומדת על סך כולל של כ- 4,600 ₪. כך גם עיון בתדפיס חשבון הבנק של צדדי ג' מלמד כי ההכנסות הנוספות של צד ג' הן חד פעמיות ובוודאי שאין מדובר בהכנסה קבועה שיש לה על מה לסמוך.משכך, לא מצאתי מקום לקבל הטענה לפיה הוכח כי צד ג' משתכר בסכום נוסף הנע בין 5,000-10,000 ₪ בחודש.לפיכך, אני מעמידה הכנסותיהם כנטען בתצהירם על סך של כ- 10,000 ₪ יחדיו. זאת ועוד, צדדי ג' הציגו בפניי אסמכתאות לפיהן נטלו הלוואות רבות על מנת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת שנוצרה ולסייע לבתם ולנכדם. לצדדי ג' יש משכנתא בסך של כ- 270,000 ₪ והתשלום השוטף בגינה עומד על סך של כ- 2,500 ₪, הלוואה בסך של כ- 100,000 ₪ אשר ההחזר החודשי בגינה מגיע לכדי סך של 1,500 ₪; הלוואה בסך של כ- 83,000 ₪ וההחזר בגינה מגיע לכדי סך של כ- 1,700 ₪ לחודש; הלוואה בסך של כ- 66,000 ₪ וההחזר בגינה מגיע לסך חודשי של כ- 1,120 ₪ והלוואה נוספת מישראכרט וההחזר עבורה מגיע לסך של כ- 463 ₪. סך כל התחייבויותיהם החודשיות של צדדי ג' מגיע לכדי סך של כ- 7,200 ₪ לחודש. צד ג העידה כי לא יצאו לחופש שנים רבות ורק לאחר שקבלו קרן השתלמות עשו זאת. עוד העידה כי: "אנחנו עירומים לגמרי מרגע שקרה האסון עם אבי הקטין, הוא הרס לנו את החיים לגמרי, אין לנו חיים, אני חיה מהלוואה להלוואה, אני הולכת עם נעל של 8 שנים במאה ₪. עבדנו כל החיים שלנו"(עמוד 23 לפרוטוקול, שורות 30-32) בנסיבות אלו, ובשים לב להלוואות צדדי ג' ולאור הוצאותיהם השוטפות שלא נסתרו המגיעות לכדי סך נוסף של כ- 7,000 ₪, ברי כי אין בהכנסותיהם לכסות על כלל צרכיהם שכן כלל הכנסותיהם עומדות על סך של כ- 10,000 ₪.משכך, איני מוצאת כל מקום לחייב את צדדי ג' לשאת בצרכי הקטין שכן לא הוכח שיש בידיהם לכסות צרכיהם שלהם וזאת עוד בטרם סיפוק צרכי הקטין. אשר על כן, לא הוכח כי התקיים התנאי הקבוע בסעיף 5 (1) לחוק והתובענה כנגדם נידחית בהיעדר יכולת כלכלית לספק צרכי הקטין. זאת ועוד, אף אם הייתי קובעת כי התקיים הכלל ולפיו היה בידיהם לספק צרכיו, לא היה מקום לחייב הורי התובעת שעה שאלו עשו ככל שביכולתם על מנת לסייע לבתם ולנכדם הקטין. צד ג, אמה של התובעת העידה כי: "הגענו למצב שאני קונה בשביל הקטין, כל יום, אנחנו דואגים לילד הזה כמו לאלוהים. אנחנו קונים בשבילו דגים, פירות, בשר, אני קונה מנות רק בשבילו שיהיה לו. אמרתי לתובעת שאני אוכל לחם עם מרגרינה ולילד הזה לא יחסר כלום. אני קונה לו גם בגדים וגם נעליים..."(עמוד 24 לפרוטוקול, שורות 12-15). הורי התובעת אף צרפו אסמכתאות בגין הרכישות אותן בצעו עבור הקטין לרבות בגדי ילדים במאות ₪, צעצועים, נעליים, חוג כדורסל, צהרון ועוד ואף מטעם זה, דין התביעה כנגדם להידחות, שעה שהוכח די הצורך כי סייעו לבתם והקטין מאז התפוצצות הפרשה ועד עתה ובמשך שנים. אשר על כן, ובשים לב לאמור ליעל, דין התובענה כנגד צד ג' להידחות.

. היקף חיובם של צדדי ג' בצרכי הקטין הוראות סעיף 6 לחוק לתיקון דיני מזונות קובעות כי היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם, באין הסכם בין הצדדים, ייקבעו על ידי בית משפט בשים לב לנסיבות ובהתאם למחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב. במקרה דנן, הגם שיש הסכם, קבעתי כי הנסיבות מצדיקות הערכה שונה של צרכי הקטין ואלו הועמדו על סך של 3,000 ₪, כאשר סך של 1,500 ₪ משולם באמצעות קצבת הקטין. בכל הנוגע ליתרה, אין ספק כי גילם של הנתבעים מביא עמו הוצאות גבוהות יותר עבור צרכיהם, אלא, שכפי שקבעתי, לנתבעים חסכונות במאות

אלפי ₪ וחשבונם בבנק עומד אף הוא על יתרת זכות של אלפי ₪. כך גם כל חודש נותרים לאחר סיפוק כלל צרכיהם ביתרת זכות של 3,700 ₪.מנגד, התובעת, נשארת לאחר סיפוק כלל צרכיה ביתרת זכות של 70 ₪. אשר על כן, מצאתי מקום לקבוע כי הנתבעים יישאו בהוצאות הקטין לחודש בסך של 1,200 ₪ והתובעת תישא ביתרה.כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב). הסכומים ישולמו בכפוף להודעה מראש של 30 יום והצגת אסמכתא על התשלום. כן ישולמו הסכומים כל 15 לחודש מראש. הסכומים ישולמו החל ממועד הגשת התביעה, כאשר עבור חוב העבר ישולמו תשלומים שווים חודשיים ורצופים על סך של 200 ₪ כל תשלום. התשלומים ישולמו יחד עם התשלום החודשי השוטף וזאת עד לסילוק מלוא החוב. פיגורים בתשלום יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק. הסכומים ישולמו כל עוד האב במאסר ואין ביכולתו לשאת במזונות בנו הקטין.

. סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש. כן יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות כמפורט לעיל. הסכום יהיה צמוד למדד יוקר המחייה ויעודכן כל שלושה חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי לעבר. בשולי הדברים יוער כי בית המשפט מבין ללבם של הנתבעים שלא ציפו להתמודד עם תביעה שכזו בגילם. עם זאת, וכפי שציינתי לעיל, אין בכך בכדי להצדיק השפה המשתלחת שנטענה ובמיוחד בסיכומים כנגד התובעת והוריה בכלל ובמיוחד בשעה שלנתבעים אף הם, חובה על פי דין לזון גם הם בנסיבות הקיימות את הקטין. משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪. כן יישאו בהוצאות צד ג' אשר התביעה כנגדם נדחתה בסך נוסף של 5,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאן לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לעיון הצדדים. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח. ניתן היום, ב' אדר תשפ"ג, 23 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

.

35 צפיות
bottom of page