המאמר "איפכא מסתברא במערכת הביטחון: לקחים מהעבר", מציע גישה מעמיקה וחידתית לניתוח קונספציות ביטחוניות וההשלכות שלהן על מערכת הביטחון הישראלית. ד"ר יריב וינצר מציע לחשוב מחדש על הקונספציות

 

 

  

איפכא מסתברא במערכת הביטחון  לקחים מהעבר

 

 

 

"לכל קונספציה יש גם את ה'אנטי-קונספציה' שלה ולכן

לכל מחשבה מקובעת נדרש מומחה ל 'איפכא מסתברא'            לחשוב אחרת כדי לראות את כל התמונה."

במאמר מובאת גישה שדורשת חשיבה מחודשת על הקונספציות הביטחוניות, תוך כדי הובלת תהליכים המבוססים על חשיבה ביקורתית. כך, ניתן למנוע כשלי מודיעין עתידיים ולשפר את מערכות קבלת ההחלטות בישראל, מתוך הבנה מעמיקה של ההיסטוריה, הסוציולוגיה והפרקטיקות השונות הקיימות במודיעין. גישה זו מספקת רקע אקדמי וסוציולוגי להבנת הקונספציה והמשמעות שלה במערכת הביטחון ובחברה הישראלית, תוך כדי הדגשת החשיבות של שילוב בין ידע תיאורטי לשיטות מעשיות.

רקע כללי על כותב המאמר

ד"ר יריב וינצר בעל רקע עשיר ומגוון, המשלב בין עולמות המשפט, הסוציולוגיה והאסטרטגיה. בגיל 17, החל לשאת חלום להקים ארגון שיתמקד בטובת החברה. בגיל 40, לאחר כשנה של כתיבת חזון, הוא הכריז על הקמת העמותה "גיבורים קטנים", שהפכה לאחת מהעמותות ההתנדבותיות הגדולות בישראל, המוקדשת לקירוב עולמם של ילדים עם אוטיזם ובני משפחותיהם לעולם של אנשים רגילים.

בנוסף להיותו דוקטור לסוציולוגיה ועורך דין, ד"ר וינצר עבד שנים רבות כסנגור פלילי וייעץ בתחום המשפטי. במהלך השנים, פיתח גישות אסטרטגיות מהעולם המשפטי, ועם ניסיון של כ-7 שנים בליווי אסטרטגי של מתמודדים לתפקידים ביטחוניים וכלכליים, הפך לאסטרטג אישי מוביל, תוך שהוא מיישם את עקרונות "איפכא מסתברא" בעבודתו.

לאחר שפרש מייצוג משפטי, מתמקד כיום בעבודתו האסטרטגית בלבד, ומנהל משרד בוטיק לאסטרטגיה ועריכת דין.

ד"ר וינצר אב ל-4 ילדים, שניים מהם עורכי דין והשניים האחרים משרתים בקבע, סבא ל-4 נכדים. נשוי למיכל, סוכנת ביטוח, ומרצה נדרש בתחומו.מקנה תובנות חדשות על חשיבה אסטרטגית וחדשנות בארגונים.

 

 

 

1.   מבוא

במאמר זה נדונה השפעת הקונספציות על מערכת הביטחון הישראלית, במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים ועד לעידן הנוכחי. הדינמיקה המורכבת בין ידע, פרשנות ואידיאולוגיה מחייבת חשיבה מערכת חדשה המודיעין והצבא. במציאות הביטחונית המשתנה, הקונספציות המנחות את קבלת ההגדרות של תפקיד הביטחון משחקות קרדינלי בהבנת האיומים והתגובות האפשריות להם.

במשך השנים, הקונספציות מערכות הביטחון הישראליות היו קרובות שגויות או חסרות. אירועים היסטוריים, כמו מלחמת יום הכיפורים, הוכיחו כי פרשנות לקויה של מידע מודיעיני יכולה להוביל להפסדים קשים והפתעות אסטרטגיות. ההזדמנות הזו מדגישה את הצורך להעריך מחדש את דרכי החזקת המקובלות ולפתח גיישות חדשות.

הכנסת עקרונות המודיעין המתקדם, כמו גם שיטות ניתוח רב-תחומיות, יכולה לשפר את ההבנה שלנו לגבי הקונספציות הללו. מחקרים על קונספציות ביטחוניות בעבר, כמו מלחמת וייטנאם או הכישלון המודיעיני בנפילת ברית המועצות, יכולים לשמש לקייסים חשובים להבנה של התהליכים הנוכחיים. כמו כן, ניתן להתייחס לחשיבות של למידת מכונה ובינה מלאכותית כאמצעים לשיפור היכולת לחזות איומים בעתיד.

המחקרים של ד"ר יריב וינצר עוסקים בנושאים אסטרטגיים משמעותיים הקשורים לתפיסת הביטחון הישראלית ולמערכת המודיעין והצבא. וינצר, מומחה בתחומי הסוציולוגיה, הפילוסופיה , מבקר את הקיבעון במודיעין ומציע פתרונות בגישה רב-תחומית. להלן הסיכום של הנקודות המרכזיות:

2.    הקונספציות הביטחון הישראלי

2.1       רקע מקצועי ודעות : מרצה בתחומים של, סוציולוגיה ופילוסופיה , עם עניין מיוחד בהבנת כשלי תפיסת הביטחון הישראלית. מתמקד בבחינת ההשלכות האסטרטגיות של קונספציות שגויות שעלולות להוביל למשברים ביטחוניים. חשוב לכלול מחקרים נוספים בתחומים אלה, כמו אלה של האנתרופולוגיה החברתית, שיכולים להציע הקשרים נוספים לקונספציות במודיעין וביטחון. אפשר גם לבחון את הגישות השונות למודיעין שננקטו על ידי מדינות אחרות ולהשוות אותן לגישה הישראלית, דבר שיכול להוביל להבנה רחבה יותר של הכשלים האפשריים וההזדמנויות לשיפור.

2.2    הקונספציה ומלחמת יום הכיפורים: כשלי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת חרבות ברזל נבעו מקונספציה – פרשנות שגויה של המידע המודיעיני הקיים. מזהיר כי המודיעין הישראלי ממשיך להיקלע למלכודת דומה כיום ומדגיש את הצורך בקידום תהליכים פרשניים שמאפשרים סיעור מוחות וביקורת עצמית כדי להימנע מכשלים נוספים. חשוב לכלול מחקרים נוספים בתחומים אלה, כמו אלה של האנתרופולוגיה החברתית, שיכולים להציע הקשרים נוספים לקונספציות במודיעין וביטחון. אפשר גם לבחון את הגישות השונות למודיעין שננקטו על ידי מדינות אחרות ולהשוות אותן לגישה הישראלית, דבר שיכול להוביל להבנה רחבה יותר של הכשלים האפשריים וההזדמנויות לשיפור.

2.3    לקחי ועדת אגרנט: מסקנות של ועדת אגרנט, שנוסדה לאחר מלחמת יום הכיפורים, לא יושמו במלואן. הוועדה הצביעה על הבעיות שמקורן בקונספציות שגויות ועל הצורך בהערכה ביקורתית במודיעין. מציין כי המלצות הוועדה ליצירת מערכות פרשנות מתחרות במודיעין לא הוטמעו בצורה מלאה. ניתן לעיין בדו"ח ועדת אגרנט ולבחון את ההמלצות השונות שהציעה, יחד עם מקרים דומים מחקריים במדינות אחרות. השפעתם של תהליכים פנימיים ופרקטיקות בארגונים מודיעיניים על קבלת ההחלטות יכולה להוות גישה חשובה לניתוח הנושא.

3.        גישת איפכא מסתברא:

תומך בגישת האיפכא מסתברא, שמטרתה לעודד חשיבה ביקורתית ולהתמודד עם קיבעון מחשבתי. מבקר את המודל הנוכחי במודיעין, שבו השערות נגדיות מוצגות באופן מלאכותי ונפרד, ומציע לשלב חשיבה נגדית באופן אורגני דרך סיעור מוחות קבוצתי המשלב דעות מגוונות. הצגת דוגמאות מהיסטוריה צבאית שבהן קידום חשיבה ביקורתית הוביל להצלחה יכולה להדגיש את חשיבות הגישה הזו. יש לבחון את השפעתן של קבוצות עבודה ודינמיקות קבוצתיות על תהליכי קבלת החלטות בצה"ל.

4.        מיתוסים תרבותיים וקיבעון מחשבתי:

הקונספציות במודיעין ובצבא מושפעות ממיתוסים חברתיים ונרטיבים תרבותיים המגבילים את יכולת הניתוח האובייקטיבי של המידע המודיעיני. אידיאולוגיות מקובעות מעכבות את היכולת לפתח פתרונות חדשניים ולהגיב לסכנות אמתיות. ממליץ על סביבה פתוחה לרעיונות חדשים ועל אתגר קבוע של רעיונות מקובעים. ניתן לעיין במחקרים בתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה החברתית כדי להבין כיצד נרטיבים משפיעים על החשיבה הקבוצתית במודיעין ובצבא. מיתוסים יכולים להיות כלי חשוב בהבנה כיצד מתקבלות החלטות ומדוע קיבעונות מחשבתיים קיימים.

5.   ביקורת על בכירי צה"ל לשעבר:

מבקר את גישתם של בכירים לשעבר במערכת הביטחון . טוען כי הם  פועלים  מתוך קונספציה שגויה לפיה האויבים מרוסנים ולא מהווים איום מיידי, וכי גישתם מאופיינת באימפולסיביות המסכנת את קבלת ההחלטות האסטרטגיות. הבנת המניעים הפסיכולוגיים והחברתיים שעומדים מאחורי קיבעון המחשבה של בכירים היא קריטית. ניתוח המקרים שבהם קיבעו גישות אלו שגויות יכול לספק הבנה מעמיקה יותר לגבי הכשלים שהתרחשו בשטח.

6.   הצעת תיקון למערכת הביטחון:

6.1       יצירת מערכות מבוזרות לפרשנות מתחרה במודיעין, במטרה לעודד גיוון מחשבתי ולהימנע מקיבעון אסטרטגי.

6.2       שילוב שיטות ניתוח חדשות, כגון הגישה הבייסיאנית, אשר מאפשרת שילוב מתמיד של נתונים חדשים לצורך הערכת תרחישים וסבירותם. הגישה הבייסיאנית (Bayesian) היא שיטת ניתוח הסתברותי שמבוססת על עדכון מתמיד של סבירות של השערות או תרחישים בהתאם למידע חדש שנאסף.

7.   מעמד חברתי וקונספציות חברתיות:  

השפעה של הקונספציות בממד החברתי והלאומי. מתאר את המתח שבין שאיפות אוניברסליסטיות לבין אידיאולוגיות שבטיות, סבור שעל ישראל למצוא את הדרך לשמר ערכים של אתיקה אוניברסלית תוך שמירה על ביטחון לאומי ויכולת תגובה למציאות אסטרטגית משתנה. אוניברסליסטיות היא תפיסה שמדגישה ערכים, עקרונות ונורמות הנחשבים לכלליים, מקובלים או מתאימים לכל בני האדם, ללא קשר למוצא, תרבות, דת או לאום. גישה זו רואה באדם יחידה אוניברסלית, ומתייחסת לרעיונות כמו זכויות אדם, צדק, ושוויון כעקרונות שמחויבים לחול באופן אחיד על כולם. בתחום החברתי והפוליטי, גישות אוניברסליסטיות מבקשות לשמור על עקרונות המוכרים כתקפים לכלל האנושות, גם במקרים של התנגשות עם ערכים או אידיאולוגיות מקומיות, שבטיות או לאומיות.  מחקרים על הקשרים בין אידיאולוגיות פוליטיות לתפיסות ביטחוניות יכולים להוות בסיס לחקירה נוספת. ניתן לשלב עקרונות אתיים וערכים אוניברסליים במודלים הביטחוניים והצבאיים כדי לשפר את ההבנה הכללית והתגובה למצבים אסטרטגיים.

8.   סיכום

במאמר זה מוצגת גישה מורכבת לתהליכי החשיבה בצה"ל ובמערכת המודיעין הישראלית, המתמקדת בהבנת הקונספציות ובקריטיות של חשיבה ביקורתית. המחקר מצביע על האתגרים שנובעים מקיבעון מחשבתי ואידיאולוגיות מקובעות, ודוחף להטמעת שיטות חשיבה גמישות וביקורתיות, במיוחד בעזרת גישת האיפכא מסתברא.

·     ועדת אגרנט חקרה את כשלי מלחמת יום הכיפורים והצביעה על כך שהמידע היה זמין, אך הקונספציה שעמדה מאחורי הפרשנות הייתה שגויה. הוועדה הדגישה את הצורך בהערכה ביקורתית של המידע ובתהליכים נגדיים שיבחנו את המסקנות העיקריות, תוך הצעת שיטות נוספות, כגון סיעור מוחות ומודל בייסיאני, כדי להימנע מכשלים עתידיים.

·      הגישה של האיפכא מסתברא, לפי ד"ר וינצר, היא שיטה לא-שגרתית המקדמת חשיבה נגדית ומניעת התבצרות בדעות קיימות. בנוסף מבקר את המודלים הקיימים שבהם השערות נגדיות מועלות באופן מלאכותי, ומציע לשלב חשיבה זו באופן אורגני בקבוצות עבודה.

·     מיתוסים ותרבות המאמר מתאר כיצד מיתוסים ונרטיבים תרבותיים משפיעים על החשיבה במערכת הביטחון, וכיצד יש צורך בבניית סביבה פתוחה לרעיונות חדשים. הביקורת על בכירי צה"ל מצביעה על קיבעון מחשבתי שעלול להוביל לתפיסות שגויות ביחס לאיומים הקיימים.

·     הצעות לתיקון בכדי לשפר את המערכת, המאמר מציע ליצור מערכות פרשנות מתחרות, לשלב שיטות ניתוח חדשות ולמקד את החשיבה על ערכים אוניברסליים ומוסריים. ניהול ידע ומודלים מתקדמים, כמו הגישה הבייסיאנית, יכולים לשדרג את יכולות המודיעין וההבנה של המציאות הביטחונית.

9.   שאלות לעתיד והמלצות למערכת הביטחון והמודיעין הישראליים

המערכת הביטחונית והמודיעינית הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים במאה ה-21, אשר מצריכים התאמה מתמשכת של דרכי החשיבה, הכלים והשיטות שבהם נעשה שימוש. השאלות הבאות מציעות כיווני חשיבה ביקורתיים ופתרונות מעשיים, שמטרתם לשפר את גמישות המערכת ויכולת ההסתגלות שלה למצבים מורכבים.

1.   יישום גישת "איפכא מסתברא" במערכות הביטחון

הבנה מעמיקה של האתגרים ביישום גישת "איפכא מסתברא" והזדמנויות לשימוש בה ככלי פרקטי במודיעין ובביטחון. גישה זו נועדה לעודד חשיבה ביקורתית ולהביא להטלת ספק מתמדת בהנחות היסוד, מתוך הבנה שמבנה המערכת הביטחונית נוטה לעיתים לקיבעון מחשבתי.

המלצות מעשיות: 

·     סדנאות וסימולציות בחשיבה ביקורתית: לערוך סדנאות וסימולציות בקרב אנשי מודיעין וצה"ל במטרה להטמיע גישה שמאתגרת את הדעות הקיימות ומקדמת דיון על חלופות.

·     פיתוח מתודולוגיות לאיסוף דעות מגוונות: יצירת תהליכים מוסדרים, שבמהלכם מתקיים סיעור מוחות והצגת דעות שונות, על מנת להוביל להערכה ביקורתית יותר. המתודולוגיות יכולות לכלול שימוש במתודולוגיות מתקדמות, כמו מודלים בייסיאניים להערכת הסתברויות ותמיכה בהעלאת השערות נוגדות.

1.   שיפור האיזון בין קונספציות ישנות לחדשות

לאפשר גמישות מחשבתית ולהבין את השפעתן של קונספציות ישנות מול חדשות במערכת הביטחון. יש לקדם פתיחות לשינויים, אשר תאפשר איזון בין המסורות המושרשות לבין צרכי הביטחון המשתנים.

המלצות מעשיות: 

סיעור מוחות קבוע: קביעת מסגרת לסיעור מוחות המאפשרת לנתח ולהשוות בין קונספציות ישנות וחדשות ולשלב ביניהן בצורה מאוזנת. בסיעורים אלו, חשוב לכלול אנשי צוות בעלי פרספקטיבות שונות.

הטמעת הערכה ביקורתית מתמדת: יצירת תהליכים של בחינה מחודשת והערכה ביקורתית, שמטרתם לזהות הנחות יסוד מיושנות או מוטעות ולתקנן בהתאם לצרכים הביטחוניים הנוכחיים.

2.   תפקידם של אנשי אקדמיה בפיתוח גישות חדשניות למודיעין וביטחון

הבנת החשיבות של הקשרים בין האקדמיה למערכת הביטחון, על מנת לשלב תובנות מחקריות חדשות במודיעין ובמערכות הביטחון. הקשר בין שני העולמות הללו יכול לקדם רעיונות חדשים ולהכניס חשיבה חדשנית ומחקרית ללב העשייה הביטחונית.

המלצות מעשיות: 

·     שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות לקהילת המודיעין: יצירת שותפויות עם מוסדות אקדמיים לחקר תחומים כמו ניתוח נתונים, למידת מכונה וגישות פסיכולוגיות, שיוכלו לתרום להרחבת זוויות הניתוח.

·     עידוד פרויקטים אקדמיים: תמיכה בפרויקטים אקדמיים שמשתמשים במודלים חדשניים בנושאי אבחון והערכת מידע, ושיכולים לשפר את שיטות העבודה של אנשי המודיעין ולסייע במניעת הפתעות אסטרטגיות.

3.   מניעת קיבעון מחשבתי בקהילת המודיעין

הגברת הגמישות הקוגניטיבית בקהילת המודיעין ושמירה על יכולת להסתגל למצבים משתנים כדי להימנע מקיבעון שעלול להוביל לכשלים.

המלצות מעשיות: 

·     קידום תרבות ארגונית פתוחה לביקורת: פיתוח סביבה שמקדמת פתיחות לביקורת פנים ומאפשרת לאנשי מודיעין להעלות שאלות או להציע הצעות הנוגדות את הדעה הרווחת.

·     שימוש בכלים טכנולוגיים וחדשניים לניתוח מידע: הטמעת טכנולוגיות חדשניות ככלי שגרתי לניתוח המידע, שיכולות לספק גישה חדשה ואובייקטיבית, להעשיר את היכולות הארגוניות ולהשפיע על ההחלטות האסטרטגיות.

4.   הטמעת גישות ביקורתיות במודיעין ובצבא

הבנת המורכבות שבתהליך ההטמעה של גישות חדשות ושיפור יכולת ההסתגלות של הארגון לשיטות עבודה דינמיות.

המלצות מעשיות: 

·     הכשרות קבועות בחשיבה ביקורתית: להטמיע תוכניות הכשרה בכל דרגי המערכת בנושא חשיבה ביקורתית כדי לחזק את היכולת לניתוח ביקורתי של מידע.

·     למידה ממודלים בינלאומיים: בחינת דוגמאות ממדינות שבהן גישות ביקורתיות הפכו לאבן יסוד במערכת הביטחון, במטרה ללמוד מניסיונן ולהתאים גישות אלו לצרכים המקומיים.

5.   התמודדות עם השפעת אידיאולוגיות קונספטואליות על קבלת החלטות

הבנת השפעתן של אידיאולוגיות וקונספציות חברתיות על תהליך קבלת ההחלטות ויכולת ההפרדה בין אידיאולוגיה לנתונים אובייקטיביים.

המלצות מעשיות: 

·     הקמת קבוצות עבודה רב-תחומיות: יצירת צוותים המורכבים מאנשי מקצוע ממגוון תחומים לניתוח ההשפעות האידיאולוגיות במידע מודיעיני ולהבנת המגבלות שהן עשויות להטיל על קבלת ההחלטות.

·     פיתוח מודלים לתהליכי קבלת החלטות אובייקטיביים: יישום מודלים שמטרתם להפריד בין הנחות אידיאולוגיות לבין עובדות אובייקטיביות, שיאפשרו קבלת החלטות מושכלת ומקיפה יותר.

סיכום

השאלות וההמלצות הללו נועדו לעורר דיון ולהניח יסודות לשינויים במערכת הביטחון ובקהילת המודיעין הישראלית. כל שאלה מציבה אתגר עם פתרונות פרקטיים, המיועדים לשפר את גמישות המערכת, את יכולתה להתמודד עם מורכבויות ואת יכולת קבלת ההחלטות במצבים משתנים.

באמצעות השילוב בין גישות ביקורתיות כמו "איפכא מסתברא", שיתוף פעולה עם אנשי אקדמיה, הגברת הגמישות הקוגניטיבית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ניתן להעמיד את המערכת הביטחונית והמודיעינית ברמה גבוהה יותר של מוכנות והתאמה לאתגרים עתידיים.

אפילוג

במהלך המאמר נחשפנו להשפעת הקונספציות על מערכת הביטחון הישראלית, תוך הדגשה על הצורך בגישה ביקורתית וגמישה. כישלונות היסטוריים, כגון מלחמת יום הכיפורים, והמלצות ועדת אגרנט, מדגישים את החובה להעריך מחדש את דרכי הפעולה והחשיבה המודיעינית. ד"ר יריב וינצר מציע גישה רב-תחומית שמשלבת תובנות מתחומים שונים, כגון סוציולוגיה ופילוסופיה, ומקדם את עקרון האיפכא מסתברא ככלי לשיפור החשיבה וההבנה במערכת הביטחון.

באמצעות ניתוחים של קונספציות ישנות, מיתוסים חברתיים והבנה של הכשלים שהתרחשו, אנו יכולים לפתח פתרונות חדשניים לשיפור המודיעין והביטחון. עלינו לאמץ את השיטות הניתוחיות המתקדמות, כגון הגישה הבייסיאנית, ולהטמיע תרבות ארגונית של פתיחות ושיח דינמי.

בהתמודדות עם אתגרים עתידיים, חשוב לשמור על ערכים אוניברסליים לצד הצורך בביטחון לאומי. רק כך נוכל להבטיח שמערכת הביטחון תישאר רלוונטית, גמישה ויכולת התגובה שלה תהיה מתאימה למציאות המשתנה. זהו תהליך מתמשך שמחייב את כל הגורמים במערכת הביטחון להקשיב, ללמוד ולהתעדכן, כדי למנוע כשלי מודיעין נוספים ולשפר את קבלת ההחלטות שלנו בעתיד.

ביבליוגרפיה

2.   לוחמת קונספציה ומודיעין:

קאהן, דיוויד (Kahn, David) "The Codebreakers" (1967): מחקר היסטורי מעמיק על עבודת המודיעין ופיצוח צפנים. קאהן דן בהשלכות פרשנות מידע מודיעיני ובכשלי הבנה שהובילו להחלטות שגויות.

הרמן, מייקל (Herman, Michael)- "Intelligence Power in Peace and War" (1996): חוקר את הכוח וההגבלות של מערכות מודיעין מודרניות ומציע כלים לניתוח ביקורתי של תהליכי קבלת החלטות מודיעיניות.

3.   חשיבה ביקורתית ואיפכא מסתברא:

טטלו, פיליפ (Tetlock, Philip)- "Expert Political Judgment: How Good Is It? How Can We Know?" (2005): טטלו מנתח כיצד ניתוחים מנוגדים ובחינה ביקורתית יכולים לשפר את יכולת החיזוי וההערכה בסביבה פוליטית ואסטרטגית.

קאהמן, דניאל (Kahneman, Daniel)- "Thinking, Fast and Slow" (2011): הספר עוסק בקבלת החלטות ומראה את חשיבות החשיבה המנוגדת, במיוחד כאשר מתקיימות דעות מקובעות וקונספציות.

4.   השפעת קונספציות בהיסטוריה צבאית:

וונס, רוברט ג'. (Van Creveld, Martin)- "Command in War" (1985): מחקר על מנהיגות צבאית והאתגרים בקבלת החלטות בתנאים משתנים ובתוך מסגרות של קונספציות נוקשות.

קרייסר, ברנרד - "Military Power: Explaining Victory and Defeat in Modern Battle" (2003): חוקר את ההשפעה של הנחות וקונספציות על הצלחות וכשלונות צבאיים.

5.   מודלים מתמטיים וסטטיסטיים להערכת סיכון:

סילבר, נייט (Silver, Nate)- "The Signal and the Noise: Why So Many Predictions Fail – but Some Don't" (2012): סילבר בוחן כיצד מודלים סטטיסטיים, כולל מודלים בייסיאניים, יכולים לשפר תהליכי הערכה וקבלת החלטות על ידי עדכון מתמיד של המידע.

ג'יי ג'. מקסמין (Jay J. M.) ופרודמן, מארק - "The Bayesian Choice: From Decision-Theoretic Foundations to Computational Implementation" (1996): מציעים בסיס מתודולוגי להבנת משפט בייס ויישומו בניתוחי סיכון.

6.   מיתוסים, אידיאולוגיות ומנהיגות:

בנדורה, אלברט (Bandura, Albert) - "Social Foundations of Thought and Action: A Social Cognitive Theory" (1986): ספר הבוחן את האופן בו מיתוסים חברתיים ואמונות יכולים להשפיע על קבלת החלטות ומדגים את השפעת החברה על פרשנות מידע.

סאפטו, גלן והארדי, צ'ארלס - "Leadership in War: Essential Lessons from Those Who Made History" (2019): חוקר השפעת מנהיגות וצורות חשיבה על התמודדות עם קונספציות ומציע אסטרטגיות להובלה בעולם של אי-ודאות.