האם המלחמה היא חלק מהחיים? מבט איפכא מסתברא על טבע האדם, ההיסטוריה – והעתיד

ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר | אסטרטג מומחה איפכא מסתברא

האם דווקא המלחמה היא שמאפשרת חיים?

מגיל צעיר מלמדים אותנו שהמלחמה היא הרע שבכל הרעות. שהשלום הוא אידיאל עליון, והמלחמה תקלה מוסרית, בגידה באנושיות.

אך ככל שההיסטוריה האנושית מתקדמת, הולכת ומתרקמת שאלה מטרידה: מה אם המלחמה אינה תקלה אלא תכונה קבועה של המין האנושי?

מה אם, ברמה עמוקה היא משקפת צורך ביולוגי, דמוגרפי, תודעתי שהחברה המודרנית מנסה להדחיק?

מאמר זה מציע מבט רדיקלי אך מפוכח:

לנתח את המלחמה לא כעיוות, אלא כתופעה שיש לה תפקיד מובנה במערכת החיים האנושית - כמו מגפה, כמו לידה, כמו מוות. גישה זו אינה מצדיקה מלחמה - אך גם לא משלה את עצמה שאפשר פשוט "לבטל" אותה.

היא מבקשת להבין אותה, כדי לא ליפול שוב לקורבנות התמימות.

1. מתי התחילו המלחמות – ומה גרם להן?

המלחמות הראשונות אינן תוצר של פראים חסרי בינה – אלא דווקא של התארגנות אנושית מתקדמת.

רק עם המהפכה החקלאית (לפני כ-12,000 שנה), כשהאנושות החלה להתיישב, לצבור רכוש, לנהל טריטוריות – נוצרו התנאים ל"מלחמה" במשמעות שאנו מכירים כיום: עימות מאורגן, מתמשך, עם יעדים פוליטיים.

המלחמה, אם כן, לא נולדה מהברבריות – אלא מהציוויליזציה. היא שפת הכוח שבה נכתבת ההיסטוריה.

כותב המאמר כסוציולוג מנתח את השפעתה של המהפכה החקלאית על האדם והחברה:

המהפכה החקלאית, שהחלה לפני כ-12 אלף שנה, מסמלת שינוי יסודי ועמוק לא רק באורחות החיים של בני האדם, אלא גם ובעיקר בתודעתם החברתית. מנקודת מבט סוציולוגית, המהפכה הזו לא הייתה רק תהליך של ביות בעלי חיים וגידול צמחים, אלא מהפכה יסודית בתפיסת הזהות, במבנים החברתיים, וביחסים בין האדם לסביבתו.

החברה האנושית, שהייתה עד אז ניידת, חופשית וקהילתית, עברה שינוי דרמטי למבנה של קהילות מיושבות וקבועות, המעבר מחיי ציד ולקט לחקלאות קבע יצר סוג חדש של היררכיות חברתיות ושליטה.

התלות במשאבים קבועים ובקרקע מוגדרת הובילה ליצירת מבנים חברתיים מורכבים, שהתבססו על שליטה בקרקע ועל צבירת רכוש . דבר שלא היה קיים בחברות קודמות.

לדברי המהפכה החקלאית הביאה גם לתופעות חברתיות של פיצול והתמחות. אם לפני כן האדם חי בקבוצה שוויונית יחסית, שבה כל אדם ידע לבצע את רוב הפעילויות ההכרחיות להישרדות, לאחר המהפכה החקלאית החל להיווצר מרקם חברתי חדש המבוסס על התמחות מקצועית, ריבוד חברתי עמוק יותר, והיווצרות מעמדות.

אני מדגיש את ההשפעה התודעתית של השינוי הזה, שהוביל להופעת מושגים חדשים כמו בעלות על רכוש, תחושת שייכות מוגדרת לקרקע, ולמעשה, עיצובו של דמיון חברתי חדש המבוסס על יציבות, שליטה, והיררכיה חברתית ברורה.

טענתי מהפכה זו היוותה נקודת מפנה אנושית דרמטית:

היא שינתה לא רק את המבנה החברתי אלא אף את האופן שבו האדם חושב על עצמו ועל סביבתו. המעבר לקביעות וליציבות הביא מצד אחד לפריחה תרבותית ודתית, אך מצד שני גם לניכור, שליטה, ומאבקי כוח – מושגים שעד היום ממשיכים לעצב את הקיום האנושי והחברתי.

סיפור המהפכה החקלאית הוא לא רק סיפור של הצלחה והתקדמות, אלא גם של אובדן מסוים, אובדן של חופש ושל קיום ספונטני וקהילתי יותר, אובדן שהתבטא בשינוי עמוק ובלתי הפיך בתודעה האנושית.

 2. טבע האדם במבט קלאסי

מלחמת הכל בכל

מלחמת הכל בכל  (bellum omnium contra omnes)הוא ביטוי לטיני המתאר מצב בו כל אדם נלחם נגד כולם, מצב של כאוס וחוסר ביטחון מוחלט. המונח מיוחס לפילוסוף האנגלי תומאס הובס, שתיאר את מצב הטבע ככזה שבו אין חוקים או שלטון מרכזי, ולכן כל אדם פועל על פי האינטרסים האישיים שלו, מה שמוביל למלחמת קיום מתמדת.

בתורתו של הובס, מצב הטבע הוא מצב של חוסר ביטחון מוחלט, בו האדם נתון לפחד מתמיד מפני מוות ופגיעה. מצב זה מוביל אותו לחיפוש מתמיד אחר כוח ושליטה, על מנת להגן על עצמו ועל רכושו. הובס טען כי מתוך מצב זה, אנשים מסכימים מרצונם החופשי לוותר על חלק מזכויותיהם הטבעיות ולהעבירן לידי ריבון, על מנת ליצור חברה מסודרת ובטוחה.

אנומיה

כאשר נורמות חברתיות מתפרקות גוברת האנומיה (אובדן הסדר), והתוצאה עלולה להיות אלימות פנימית או חיצונית.

אנומיה, מושג מתוך הגישה הסוציולוגית "פונקציונליזם סטרוקטורלי", היא מצב של בלבול המתקיים ברמת האינדיבידואל או הקולקטיב, כאשר נורמות חברתיות אינן ברורות, חלשות, סותרות או נעדרות. מצבים "אנומיים" הם בדרך-כלל תוצאה של שינויים חברתיים חדים שערערו קווים מנחים של ציפיות ודפוסי התנהגות. בהיעדרם של הקווים המנחים הללו, מועדים חברי הקולקטיב להתנהגות שעלולה להיות מוגדרת כסטייה חברתית.

דחפים

הדחף ההרסני והבלתי מודע בנפש אשר מניע את האדם לחזור למצב ראשוני של חוסר קיום. יצר המוות, או טנטוס, הוא מונח מרכזי בתיאוריה של זיגמונד פרויד, המשלים את יצר החיים, ארוס.

טנטוס מייצג את הדחפים ההרסניים והבלתי מודעים שמטרתם חזרה למצב ראשוני של חוסר קיום ושלווה מוחלטת.

בעוד שארוס מכוון לשימור החיים, התפתחות ויצירה, טנטוס עוסק בתוקפנות, פגיעה עצמית, התנהגויות מסכנות ופירוק מערכות. במודל המבני של פרויד, הטנטוס נמצא ב"איד", שבו שוכנים הדחפים המולדים של האדם.

מלחמה

מלחמה היא לא המשך הפוליטיקה, אלא הפוליטיקה היא המשך של המלחמה באמצעים אחרים. רשת הכוחות מייצרת ידע, המוליד כוח, במעין לולאה סגורה; הכוח והידע משולבים זה בזה בצורה שאינה ניתנת להפרדה, כאשר הידע איננו גורם אדיש אלא חלק בלתי נפרד ממאבקי ומיחסי כוח. כך, למשל, במצב של יחסי כוח לא שוויוניים בין גברים לנשים, מיוצר ידע על נשים; יש יותר ספרים העוסקים בנשים ובנשיות מאשר בגברים ובגבריות; יש יותר ספרים העוסקים בבעיות ה"שחורים", ופחות ב"אדם הלבן", יותר ספרים העוסקים במזרחים ומזרחיות ופחות באשכנזים ובאשכנזיות וכיוצא בזה.לא הפעילות של סובייקט הידע היא שמייצרת את הידע, אלא מערך הכוח/ידע הוא זה שמייצר את צורות ותחומי הידע. ייצור הידע איננו אובייקטיבי, אלא נקבע על ידי הכוח/ידע. כך למשל דיווחי חדשות בטלוויזיה.

מוצר מודרני באומן 

באומן ניתח את השואה כמוצר מודרני, וטען כי המודרנה הפכה את ההרג לתהליך רציונלי, טכנולוגי, ביורוקרטי ולכן המסוכן ביותר.

המלחמה בעידן המודרני כבר איננה יצר אלא מערכת משוכללת של שליטה.

הביטוי "מוצר מודרני באומן" מתייחס לתפיסתו של זיגמונט באומן את המודרניות כנזילה (liquid modernity), בניגוד לתפיסה המוקדמת יותר של המודרניות כ מוצקה, (solid modernity). באומן טען שהחברה המודרנית עוברת תהליך של שינוי מתמיד, בו ערכים, נורמות ויחסים הופכים פחות קבועים ומוגדרים.

המודרניות הנזילה מתבטאת בחיים הצרכניים, בתרבות המשתנה ללא הרף, ובחוסר היציבות של יחסים אישיים וחברתיים.

במילים אחרות, "מוצר מודרני באומן" יכול להתפרש כהתייחסות למוצרים ולשירותים המאפיינים את החברה הנזילה הזו. אלה מוצרים שמיוצרים ומשווקים תוך התחשבות בתנאי החיים המשתנים, בצורך בשינוי תדיר, ובחוסר היציבות הכללי. דוגמאות לכך עשויות לכלול מוצרים שמתוכננים להיות חד-פעמיים או ניידים, שירותי מנוי שמתאימים למשתמשים משתנים, או תרבות צריכה המעודדת קנייה של מוצרים חדשים תדיר.

התפיסה של באומן על "מוצר מודרני" אינה רק תיאור של מוצרים קיימים, אלא גם ביקורת על התרבות הצרכנית ועל השפעתה על החברה האנושית.

הוא רואה בתרבות זו כלי לשליטה ולניצול, המייצר צרכים ורצונות חדשים כל הזמן, תוך כדי שהוא מנציח את חוסר היציבות ואת חוסר הביטחון של הפרט.

בקיצור, "מוצר מודרני באומן" הוא מוצר או שירות שמאופיין בנזילות, כלומר, ביכולת להשתנות, להתאים את עצמו למצבים משתנים, ובכך לשקף את החברה הנזילה עליה מדבר באומן. מוצר זה מגיע גם עם ביקורת על תרבות הצריכה ועל ההשפעות שלה על החיים האנושיים.

3. האם המלחמה מווסתת את הקיום האנושי?

איפכא מסתברא: מה אם מלחמות מונעות אסון דמוגרפי?

ייתכן שהמלחמות, על אף מחיר הדמים שלהן, ממלאות תפקיד פונקציונלי בהיסטוריה.

הן יוצרות הפסקה בקצב הילודה, מאטות גידול אוכלוסייה, מונעות עומס אקולוגי, ולפעמים אף מחדשות את הסדר הפוליטי.

העולם לא מצליח להתמודד עם גידול אוכלוסין בלתי נשלט. בחלק מההיסטוריה, מחלות, רעב, ומלחמות עשו את ה”וויסות” הזה.

בהיעדר מלחמות, נוצרים לחצים פנימיים כלכליים, סביבתיים ותודעתיים – שמתפרצים לבסוף בעוצמה גדולה יותר.

4. האם ניתן למנוע מלחמות או רק לדחות אותן?

הריאליסטים

גורסים שלא ניתן למנוע מלחמות. האדם, כמו המדינות, מונע מאינטרס, פחד, וכוח. מלחמה היא בלתי נמנעת.

הליברלים

מאמינים שניתן לבנות מוסדות בינלאומיים, אמנות, ויחסי שיתוף פעולה – לצמצום הסיכוי למלחמות.

איפכא מסתברא

דווקא הרצון לבטל כל מלחמה יוצר אשליה, שמביאה לתוקפנות לא צפויה. שלום מוכרח להתבסס על הבנת הסכנה, ולא על הכחשתה.

העיוורון לאופציה של מלחמה – איננו מוסריות, אלא חולשה אסטרטגית.

5. המקרה הישראלי: מלחמה כמצב חיים

ישראל נמצאת בסחרור צבאי כמעט קבוע אך חשוב לשאול: האם אנו באמת רוצים שקט?

לפעמים נדמה שהעדר איום חיצוני גורם לקריסה פנימית – פילוג, אלימות, שחיתות.

המלחמה, כפרדוקס, מגבשת זהות, מזכירה סדרי עדיפויות, ומאפשרת תחושת אחדות שבשגרה נעלמת.

האם ייתכן, שבליבה של החברה הישראלית מקננת תחושת צורך סמויה באיום קיומי, כדי לא להתפורר מבפנים?

סיכום אישי: מלחמה אינה טובה – אבל היא אמיתית

האם המלחמה היא חלק מהחיים? מבט איפכא מסתברא על טבע האדם, ההיסטוריה – והעתיד

המלחמה אינה תקלת מערכת, אלא חלק ממערכת מורכבת.

והאתגר האמיתי הוא לא לבטל אותה, אלא לנתב אותה לצורות אחרות של התמודדות אנושית.

ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר

אסטרטג מומחה איפכא מסתברא

ליצירת קשר ולהרצאות:

  052-3232223

  yariv@vinzer.co.il

  www.vinzer.co.il