top of page

גירושין. משבר משפחתי, ד"ר יריב וינצר מנהל משברים משפחתיים, רכוש משותף כן/לא .

הגרוש ניצח בערעור: הדירה שייכת רק לו

הבעל רכש את הנכס 5 שנים לפני הנישואים, אולם לאחר הפרידה קבע ביהמ"ש לענייני משפחה שאשתו לשעבר זכאית לרבע ממנו. הוא פנה למחוזי - וניצח

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הפך לאחרונה פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, וקבע כי מלוא הזכויות בדירה בה התגוררו בני זוג שנפרדו אחרי 13 שנים שייכות לבעל בלבד. הרכב השופטים במחוזי קבע כי הפסיקה שלפיה רק 75% מהדירה שייכת לבעל לא עושה עמו צדק.

הרקע לפרשה הוא סכסוך בין בני זוג לשעבר שניהלו הליכים משפטיים ביניהם, בין היתר בנוגע לחלוקת זכויות בדירה בה התגוררו במהלך נישואיהם. האישה טענה כי מאז שהחלו לגור יחד בדירה, שניהם שילמו את המשכנתא עליה, ונשאו יחד בהוצאות ההחזקה והשיפוץ שלה.

האשה טענה שהייתה כוונת שיתוף בדירה שנגזרת בין היתר מהנישואים והחיים המשותפים בדירה, כמו גם מתרומת האישה בהחזר ההלוואות שנלקחו לאורך השנים לצורך רכישת הדירה ותחזוקתה.

מנגד טען הבעל שהדירה נרכשה על ידו בשנת 2000, עוד לפני שהצדדים הכירו, ומאז הוא נושא לבדו בהחזרי המשכנתא וההלוואות הנוספות שנלקחו. לדבריו, בין בני הזוג התקיימה

הפרדה רכושית מלאה

שהאישה הודתה בה למעשה בהתנהגותה, שכן במסגרת התביעה לאיזון משאבים שהגישה היא לא ציינה את הרכוש שלה וביקשה לאזן רק את הרכוש שלו.

שופטת המחוזי שכתבה את פסק הדין עמדה תחילה על כך שהבעל לשעבר רכש את הדירה חמש שנים לפני הנישואין, ולכן היא אינה נכס בר איזון לעניין סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג (הקובע חלוקה שווה בתום חיי הנישואין). לפיכך יש לברר האם הייתה בין הצדדים כוונת שיתוף ספציפי ביחס לדירה.

היא ציינה כי לצורך החלת השיתוף נדרש "דבר מה נוסף" (מעין ראיה חיצונית שמעידה על שיתוף), וכי בתי המשפט נוטים להכיר בהשקעות כספיות בדירה מצד בן הזוג הטוען לשיתוף כ"דבר מה נוסף". לאחר שבחנה את מסכת הראיות קבעה שהאישה לא הצליחה להוכיח קיומו של שיתוף בדירה. נקבע כי לצורך הכרה בשיתוף בדירה

"אין די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים לאורך זמן",

ויש לבחון את התנהלות המשיבה ביחס לדירה.

בהקשר לכך התרשמה השופטת כי האישה לכל היותר מימנה באופן עקיף את החזרי המשכנתא, ולא די בכך כל מנת לבסס כוונה לשיתוף בדירה. היא הוסיפה כי האישה לא יכולה להחזיק את החבל בשני קצותיו, כך שמצד אחד הגישה תביעה לאיזון משאבים מבלי לכלול בה את הנכסים שצברה במהלך השנים, ומצד שני ביקשה להחיל שיתוף על הדירה.

"אם סבורה המשיבה כי בני הזוג ניהלו חיי משפחה רגילים, מדוע לא עתרה להחלת הדין הרכושי הרגיל בעניינם?", תהתה השופטת, שבמקביל מתחה ביקורת על התנהלות האישה על כך שבפרוץ המשבר עזבה את הדירה והפסיקה להשתתף בהוצאותיה, באופן המלמד שאינה רואה עצמה שותפה מלאה בה.

השופטים הנוספים הצטרפו לפסק הדין ולפיכך נקבע כי למשיבה אין זכויות בדירה.



4 צפיות0 תגובות

Comentários


bottom of page