בגידה היא לא רק אחת הסיבות המובילות לפרידות וגירושין, אלא היא בעיקר פגיעה רגשית עמוקה שיוצרת טראומה אצל הצד הנבגד.
כשמגלים את הבגידה, התחושות יכולות לנוע בין הלם, כאב, כעס, אולי אף הכחשה והכל יכול להיות בעוצמה גבוהה מאד.
האמון הופר, וקשה מאד לשקם אותו, ולכן ניהול פזיז של המשבר הרגשי - האישי והזוגי, יכול לגרום לכך שנמצא את עצמנו בדיונים מתמשכים מול בית הדין/בית המשפט, מתנצחים ורבים על כל סעיף קטן בהסכם גירושין.
למען הבהרה נציין: בגידה אינה מהווה סיבה לשינוי בחלוקת הרכוש, ולא גורעת מהזכויות הכלכליות של הצד הבוגד בעת הגירושין - זאת עפ"י חוק יחסי הממון, ובמידה והתיק מנוהל בבית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, ייתכן ובמקרים מסוימים - הדברים יתנהלו אחרת אם התיק ייערך בבית הדין הרבני, שם עפ"י כללי הדין העברי אישה שבגדה יכולה להיות מנושלת מהרכוש המגיע לה, בעוד אם הגבר בגד לא חלות עליו סנקציות דומות.
אז איך אפשר בכל זאת אחרת והאם ניתן להימנע מריבים והתנצחויות בבתי המשפט? בוודאי שכן, באמצעות ניהול ותכלול אסטרטגי של המשבר הזוגי והמשפחתי, תכלול שבאמצעותו ניתן להימנע ממאבקים ארוכים ולא מקדמים, לטובת קבלת החלטות משותפות
לעוד מידע על ניהול משברים על רקע בגידה: http://tinyurl.com/32fstcpc
Comments