אסטרטג שאינו מציב דעה. על הקשבה, ניתוח וכתיבה בגישת איפכא מסתברא ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר
- yariv94
- 25 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
האסטרטג שאינו מציב דעה.
על הקשבה, ניתוח וכתיבה בגישת איפכא מסתברא
ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר
אסטרטג למנהיגות מורכבת. מומחה בגישת איפכא מסתברא
תקציר
בעידן שבו כל במה הופכת לזירת הכרעה וכל משתתף מתויג מיד כבעל עמדה, הבחירה שלא להציב דעה אינה אקט של הימנעות אלא מהלך אסטרטגי.
המאמר שלפניכם מציע מתווה מחשבתי אחר. הוא בוחן את כוחו של הקשב, את העוצמה הטמונה בניתוח זהיר, ואת הפוטנציאל האינטלקטואלי של כתיבה בגישת איפכא מסתברא.
לא מתוך עמדה ניטרלית, אלא מתוך מחויבות למורכבות. לא מתוך חוסר מעורבות, אלא מתוך הבנה כי ההשפעה העמוקה ביותר מצויה דווקא במי שיודע להקשיב, לפרק, להרכיב ולפתוח שפה חדשה לחשיבה.
פרק ראשון: על אי-הצבת דעה כבחירה מודעת
במרחב הציבורי של היום, כל אמירה זוכה מיידית לשאלה חוזרת: האם אתה בעד או נגד.
זו שאלה שמבקשת לזהות ולא להבין, למיין ולא להעמיק. בעידן של דיכוטומיות חדות, סירוב להציב דעה מתקבל כבלתי מובן. אולם אסטרטג שאינו נוקט עמדה אינו בורח אלא בונה. הוא בוחר שלא לדבר בשם מחנה, אלא לבחון כיצד נבנים המחנות. הוא אינו מנסה לכפות הכרעה אלא מציב מראה מורכבת.
פרק שני: הקשבה ככלי לפענוח ולא להסכמה
הקשבה אינה מהלך סביל. היא פעולה אקטיבית של איסוף נתונים, זיהוי מבנים, קידוד כוונות וניתוח תודעתי. ההקשבה האסטרטגית אינה מתמקדת במה שנאמר בלבד, אלא במי שאומר, מדוע נאמר, ומתי.
במקום לשאול אם הדובר צודק, נשאל מה משרת את הדיבור שלו. במקום להתווכח על תוכן, נבחן את הצורה. כך למשל, טענה החוזרת על עצמה שוב ושוב כמו, "אין ברירה אלא להכריע" , מפעילה מנגנון פסיכולוגי של חסימת דמיון. היא מבקשת לא לשכנע אלא לסגור אפשרות.
פרק שלישי: ניתוח כתהליך אסטרטגי של פירוק
הניתוח האסטרטגי שונה מביקורת.
הוא לא מחפש לתקוף טענה אלא לפרק אותה לגורמיה.
הוא אינו שואל אם הטענה נכונה או שקרית, אלא מה מבנה הכוח שהיא מניחה, מהם יסודותיה הרגשיים, ומהו התפקיד שהיא ממלאת במרחב החברתי או הפוליטי.
כך לדוגמה, כאשר מועלה הרעיון " להחזיר את ההרתעה" , השאלה איננה האם ההרתעה נשחקה, אלא מדוע הציבור זקוק לנרטיב של הרתעה, מה הוא מפצה עליו, ואילו רגשות הוא מבקש להרגיע.
פרק רביעי: בניית אסטרטגיה מתוך דעה ולא נגדה
האסטרטג אינו בורח מדעות. הוא רואה בהן חומר גלם.
כל טענה הופכת אצלו לשער לניתוח. השאלה היא לא האם להסכים אלא מה ניתן לבנות על גביה.
לעיתים דווקא טענה קיצונית או פשטנית מאפשרת לבנות מפת חשיבה מורכבת. לא כדי לשלול אותה, אלא כדי להכניס אותה להקשר. כך, במקום לתקוף דעה על פתרון חד משמעי, האסטרטג יבחן אילו דימויים מגויסים בה, מה היא מדירה, ולאן היא מכוונת את תשומת הלב הציבורית.
פרק חמישי: איפכא מסתברא – חשיבה הפוכה כמרחב שחרור
איפכא מסתברא אינה פרובוקציה אלא פרקטיקה פרשנית.
היא שואלת בכל טענה, מה ההיפוך ההגיוני שלה. האם מה שנדמה ככשל הוא דווקא עוצמה.
האם שתיקה היא פעולה.
האם חולשה היא מסך לעוצמה חתרנית.
ההיפוך אינו מיועד להפוך סתם, אלא לאתגר הרגלי חשיבה. כשהמוסכמה שולטת, האיפכא מציע לפרק אותה בעדינות, באמצעות בחינת מה שכביכול "בלתי יעלה על הדעת" . בכך מתאפשרת פתיחה מחודשת של שדה המחשבה.
סיכום: לשהות במורכבות כעמדה
בעידן שבו כל אחד נדרש להביע דעה, מי שבוחר שלא להציב דעה אלא לבחון את הדעות עצמן, איננו חסר עמוד שדרה אלא ניחן בעומק ראייה. האסטרטג אינו המנצח בויכוח אלא מי שמבין את התנאים להיווצרותו.
הוא אינו שואל מה נכון אלא מה פועל.
איני מציב דעה, כי אני עסוק בבניית מפת הבנה.
איני בוחר צד, כי אני מתווה שפה חדשה. כתיבה איפכא מסתברא אינה מתריסה אלא מאזנת. אינה חותרת תחת אלא חותרת לעומק.
מי שמבקש לשחרר את המחשבה מן הקטבים חייב לא להיבהל מהפכים. לכן גם במאמר זה לא תמצאו עמדה, אלא מַעֲבָר. לא קביעה, אלא פתיחה.
ד”ר (PhD) סוציולוג. עו”ד יריב וינצר
אסטרטג למנהיגות מורכבת. מומחה איפכא מסתברא
Comments